רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה
דוחות

רייזור: ההכנסות קפצו פי 3; הצבר נותר יציב

חברת הבינה המלאכותית הציגה צמיחה מרשימה בהכנסות, לצד קיטון של כ-10% בלבד בשורה התחתונה; צבר ההזמנות של החברה גדל במעט ועמד בסוף השנה על כ-78.5 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

רייזור לאבס רייזור 0%  הציגה במחצית השנייה של 2024 צמיחה של פי 3 בהכנסות, לצד צמצום קל בהפסד הנקי שעמד על כ-8 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה גדל במעט ועמד בסוף השנה על כ-78.5 מיליון שקל.


הכנסות החברה, המפתחת חיישנים למכונות תעשייתיות, במחצית השנייה של השנה עמדו על כ-12.2 מיליון שקל, עלייה של כ-278% בהשוואה ל-3.2 מיליון שקל במחצית השנייה של שנת 2023. העלייה המשמעותית בהכנסות נובעת ממימוש צבר החברה.


על אף הגידול בהכנסות, החברה מדווחת על הפסד נקי של כ-8.1 מיליון שקל, קיטון של כ-10% בלבד לעומת הפסד של כ-9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בין היתר בשל עלייה בהוצאות המו"פ, המכירה וההנהלה.


נוכן לסוף הרבעון, צבר הזמנות של החברה עמד על כ-78.5 מיליון שקל, ביחס לכ-76 מיליון שקל בסוף המחצית הראשונה של השנה. להערכת החברה, מרבית ההכנסות יוכרו במהלך השנים 2025-2026, כאשר רוב מוחלט מהצבר (77.6 מיליון שקל) נובע מההסכם עליו חתמה החברה עם ענקית הכרייה גלנקור במהלך שנת 2023.


יתרת המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון עמדה על כ-55 מיליון שקל, בהשוואה לכ-51 מיליון שקל בסוף שנת 2023.


רז רודיטי, מייסד שותף ומנכ״ל רייזור לאבס: ״במהלך 2024 הוכחנו את יכולתנו לממש בהצלחה את צבר ההזמנות הגדול של החברה. אנו פועלים להרחיב את הפעילות שלנו, גם בלקוחות קיימים וגם בלקוחות חדשים. הכניסה שלנו לתחום ציי משאיות הכבדות מהווה פוטנציאל צמיחה עצום – זו פעילות נוספת שתאפשר לנו להגדיל את מרכיב הכנסות ה-ARR בתצורת SaaS ובשיעורי רווח גבוהים. חדשנות באמצעות בינה מלאכותית תמשיך להיות המפתח לאסטרטגיית החברה ואני צופה ששנת 2025 תמשיך את התנופה שנרשמה בשנת 2024״. 


השינוי האסטרטגי מתחיל לתת את אותותיו?

רייזור הונפקה במהלך שנת 2021 לפי שווי של כ-591 מיליון שקל. זמן קצר אחרי ההנפקה החליטה הנהלת החברה לזנוח את פעילותה המרכזית, אספקת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים, לטובת פיתוח תוכנה שתימכר במודל של תוכנה כשירות (SaaS - Software as a Service) עבור סקטור הכרייה. בשנה שעברה, דיווחה החברה על כניסה לתחום חדש, פיתוח חיישנים עבור משאיות כבדות. לצד זאת, בשנת 2023 פיתחה החברה עבור אלביט מערכות, מוצר בשם Inspection, אשר נועד לבצע בקרת איכות בקווי ייצור תחמושת באמצעות מידע ויזואלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מתחילת  השנה ירדה מניית החברה בכ-16% תוך שהיא משלימה ירידה של כ-20% בשנה האחרונה, והיא נסחרת כעת לפי שווי של כ-189 מיליון שקל.


מניית החברה מאז ההנפקה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר