תופעת ה- #MeToo חוללה ממש מהפיכה בשיח החברתי והציבורי בכל הנוגע לתופעת ההטרדות המיניות שהיו עד אז מחוץ לשיח החברתי. תופעה זו גרמה לכך שהרשת וגם אמצעי התקשורת הפופולריים חשפו סיפורים אישיים, אשר קודם לכן נשמרו בסוד, הנוגעים להטרדות ופגיעות מיניות. התופעה אף יצרה פתיחות חברתית לנפגעי הטרדות ופגיעות מיניות וסחפה אחריה תמיכה גורפת בהן (ברובם המכריע של המקרים מדובר בנשים שנפגעות ועל כן אתייחס במאמר זה לנפגעי העבירה גברים ונשים בלשון נפגעות) ובעיקר הובילה להוקעה חברתית של מטרידים ופוגעים מינית וליצירת מודעות רבה אצל נפגעות העבירה, אבל גם אצל גורמי אכיפה והמשפט. במאמר זה אתייחס בעיקר למונח "הטרדה מינית" שמרגע "הולדתו" יצר קשיים רבים, בעיקר בנוגע לפרשנותו ולמשמעויות החוקיות שלו, אשר, כפי שיובהר במאמר זה, מתפרסים גם מעבר למשפט הפלילי וחשוב שאתם הקוראים, בין בהיותכם פוגעים או נפגעים תהיו מודעים לכלל המשמעויות הנובעות מאירוע של הטרדה מינית ומהחשיבות שבקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי עבירות מין.   מהי הטרדה מינית? בשנת 1998 נכנס לחיינו חוק שנחשב אז למהפכני ופורץ דרך ונקרא החוק למניעת הטרדה מינית. החוק הזה קבע למעשה שהטרדה מינית היא עבירה פלילית, אך גם עוולה אזרחית. כלומר, הטיפול בהטרדות מיניות יכול שיעשה באמצעות תלונה במשטרה שתוביל להטלת סנקציה עונשית על הפוגע, אך הוא יכול גם להיעשות באמצעות תביעה אזרחית למי שאינה מעוניינת בקשיים הנלווים לתלונה במשטרה. עוד על פי החוק המפכני דאז - הנפגעת לא חייבת להוכיח שנגרם לה נזק עקב ההטרדה המינית ודי בהוכחת המעשה על פי אמות המידה הנדרשות בהליך האזרחי ואם תעמוד במידת הוכחה, תוכל לקבל פיצוי שיכול להגיע עד ל-120,000 ₪ בגין כל מעשה הטרדה. מאז, עבר החוק מספר תיקונים במהלך חייו וכיום הוא קובע כי אלה המקרים שייחשבו כ"הטרדה מינית", שכדגאי להכיר:

1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לבצע הוא בעל אופי מיני;
2. מעשים מגונים;
3. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
4. פרסום תיעוד של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות את אותו אדם והוא לא נתן הסכמה לפרסום.
5. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות;
6. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהתייחסויות הללו.

לגבי שני הסעיפים האחרונים, יראו בפעולה "הטרדה מינית" גם אם המוטרד לא הראה שאינו מעוניין בהם, ובלבד שמתקיימות לגביהן הנסיבות הבאות:

1. הן מופנות כלפי קטין או חסר ישע תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם מדובר בקטין מתחת לגיל 15, גם ללא יחסי מרות כלל, ובלבד שהמטריד עצמו אינו קטין;
2. הן מופנות כלפי מטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי, תוך ניצול תלות של המטופל במטפל;
3. הן מופנות לאדם במסגרת יחסי עבודה או שירות, תוך ניצול מרות;
4. הן מופנות לתלמיד י"ב, י"ג או י"ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
5. הן מופנות לתלמיד או סטודנט הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
6. הן מופנות לאדם תוך ניצול יחסי מרות או תלות במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם הידוע או מציג עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
7. הן מופנות לאדם מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו, תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
8. הן מופנות לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן, תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

בשאר המקרים הנוגעים להצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או להתייחסויות המתמקדות במיניותו של אדם, נדרש קודם כל יסוד של חזרתיות. כלומר, לא די בהערה חד פעמית על מנת לקיים עבירה פלילית, ואפילו לא עוולה אזרחית, של הטרדה מינית. בנוסף לכך, על המוטרד להראות שהוא אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות הללו, אלא אם הוא נכלל ברשימת היוצאים מן הכלל הכולל בתוכה בעיקר קטינים וחסרי ישע, אך גם מטופלים על ידי מטפלים נפשיים או רפואיים שונים וגם אנשי דת. אך אחד הרכיבים השכיחים בתחום הזה הוא של מי שמוטרד במסגרת יחסי עבודה. ושוב נזכיר, במסגרת אותם החריגים עדיין צריכה להתקיים דרישת החזרתיות בפעולה המטרידה, אם כי לא נדרש מהמוטרד להראות שהוא אינו מעוניין בהצעות או התייחסויות מטרידות. עד כאן לגבי הגדרת "הטרדה מינית", אך כפי שניתן לראות אין הגדרה ברורה לגבי התוכן של אותן "הצעות" או "התייחסויות". בעצם נדמה שהמחוקק רצה להיערך לכל שינוי חברתי בתחום הזה והשאיר את המונחים הללו לפרשנות של בתי הדין השונים, וכך יוצא שההגדרה למה הן  אותן הצעות או התייחסויות המהוות הטרדה מינית, נותרה עמומה ורחבה וכל מקרה נבחן לגופו של עניין, על פי הנסיבות המיוחדות שלו. מה עושים עם הטרדה מינית? הוטרדתי מינית כאמור, אף אם עושה רושם כי החוק מגן היטב על מי שהוטרדו מינית, בין אם מדובר בתלונה במשטרה על הטרדה מינית ובין אם מדובר בתביעה אזרחית על הטרדה מינית, יש לזכור, ולצאת מתוך נקודת הנחה, כי הצד השני (המטריד) הוא בדרך כלל בעל הכח ובעל אמצעים רבים והוא לא יהסס לעשות בהם שימוש כדי להגן על עצמו ועל שמו הטוב מפני טענות להטרדה מינית מצידו. לכן, בטרם תחליט הנפגעת האם לחשוף את סיפורה רצוי שתתייעץ היטב עם עורך דין הטרדה מינית מנוסה בתחום כדי שזה יעריך את הסיכויים והסיכונים שמגלמות טענות להטרדה מינית וימליץ עבורה מהי הדרך העדיפה לה על פי נסיבות המקרה, והאם יש אפשרות לעשות שימוש באמצעים שייטיבו את סיכויי תלונתה? את כל הנתונים הללו ידע להעריך אך ורק איש מקצוע בעל ניסיון בתחום, עורך דין הטרדה מינית, הוא שידע לנתח את המקרה, לשקף לה את מצבה מבחינה משפטית ולעזור לה בבחירת הדרך, בין אם בתלונה במשטרה ובין אם בהגשת תביעה אזרחית על הטרדה מינית, ובין אם לעשות שימוש בשניהם. טוענים שהטרדתי מינית מי שהטריד מינית כדאי שידע שמלבד ההליך הפלילי או האזרחי, ישנם גם הליכים אחרים שהוא עשוי להיתקל בהם בהתאם לתפקידו ולמעמדו. כך למשל, לעובדי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה ישנו הליך משמעתי שדן, בין היתר, גם בהטרדות מיניות, כך גם בהליך משמעתי לשוטרים וכן בהליכים משמעתיים בנציבות שירות המדינה לעובדי מדינה. הטרדות מיניות נחקרות ונבדקות על ידי גופים אלה, ואחרים, ומנהלים העובדים במוסדות שלהם בתי דין ייחודיים שכאלה, כדאי שידעו שהם צפויים להליכי משמעת בפניהם, אשר עשויים לפגוע בשכרם, ביכולת הקידום שלהם ואף להביא לפיטוריהם. אז אם לא די באתגרים הפליליים או האזרחיים שחשד להטרדה מינית עשוי לעורר אצל מנהל או מעסיק, עליו גם לדעת שמקרה של הטרדה מינית עשוי לסחוף אותו לשורה של התנהלויות משפטיות, אשר יכולים להיגרר למשך תקופה ארוכה, ולגזול עצבים והוצאות רבות. לכן, במקרה שמתעורר חשד שכזה, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי ולקבל ייעוץ משפטי אצל עורך דין הטרדה מינית אשר בקיא בכלל התחומים אליהם מקרה שכזה יכול להגיע. רצוי להתייעץ בעורך דין הטרדה מינית המכיר ומנוסה בשלל התחומים הללו ולתת מענה לכל האפשרויות המשפטיות שמקרה של הטרדה מינית יכול לגרור אחריו. אז, למה לפנות דווקא אלי, עידית רייכרט - עורך דין פלילי הטרדה מינית? אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים וכן בייצוג וליווי של נפגעי עבירה. להתייעצות עם עורך דין פלילי עידית רייכרט בקרו באתר המשרד - https://reichert-law.co.il תחום ההטרדות המיניות מתפתח כל הזמן, הוא לובש צורות שונות ומאפשר, או מצריך, שימוש בכלים משפטיים שונים. החשיבות שבקבלת ייעוץ משפטי בעבירות מין בכלל ובהטרדה מינית בעבודה בפרט הוא בעיקר במציאת הכלי המתאים ללקוח, ולסיטואציה המדוייקת ואין דרך אחידה. טיפול בעבירות מין מצריך לא רק ידע וניסיון רב, אלא גם רגישות, הכלה והכרת מערכת האכיפה על יכולותיה וחולשותיה.   במסגרת עבודתי, מזה 25 שנים כעורכת דין עבירות מין, אני מעניקה מענה טיפולי, הוליסטי ודיסקרטי לנפגעי הטרדה מינית, בין אם בליווי לקראת הגשת תלונה ומסירת עדות במשטרה ובמידת הצורך גם בהכוונה לתביעה בהליך אזרחי ולייצוג בהמשך בבית המשפט. אך גם לחשודים בהטרדות מיניות לפני חקירתם במשטרה, או במסגרת חקירות של נציבות שירות המדינה וגופים ומוסדות אחרים, וכן בהליכים פליליים ומשמעתיים נוספים. בשנותיי הרבות במערכת ומחוצה צברתי ניסיון עשיר ומגוון הן בהליכים פליליים ומשפטיים והן בהליכים אזרחיים הנוגעים להטרדות מיניות משני צידי המתרס. לכן, אם ישנו צורך בקבלת ייעוץ או ליווי בהליכים שכאלה, אל תהססו לפנות אלי. התמודדות עם הטרדה מינית כרוכה במשאבים עצומים ובשליטה בשפה המשפטית הנכונה, טעות בניהול האירוע המשפטי, עלולה להיות הרת גורל עבורך, ולעיתים באופן שאינו ניתן לתיקון. הערה: מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין.