המכרז לשירותי היח"צ והדוברות עבור הרשות לפיתוח ירושלים מרגיז, כמעט, את כולם בשוק יחסי הציבור והייעוץ התקשורתי. סעיף המריבה שצורם לכולם הוא זה שמחייב עמידה בתנאי סף של לפחות 36 עובדים במשרד היח"צ המתמודד במכרז - תנאי שאת מספר העומדים בו ניתן לספור על כף היד, ומנגד מותיר מחוץ למכרז את רוב רובו של הענף שממורמר, בצדק, בשל זאת. לאחר פרסום הידיעה, גם התקבלה הודעה שעשויה להרגיע מעט את הענף הסוער.

על פי המכרז, "בבסיס ההתקשרות עומדת מטרת הרשות לחיזוק, שיפור ועיצוב תדמית העיר ירושלים ופעילות הרשות לפיתוח ירושלים". בנוסף לטענות למכרז שאינו הוגן, בירושלים עצמה יש ביקורת מצד יועצי תקשורת מקומיים על כך שהעירייה איננה נותנת עדיפות למשרדים מקומיים למרות שלטענתם היא מחויבת לעשות כך.  

"תפירת המכרזים איבדה את הבושה"

גורם בכיר, בעל משרד יח"צ אומר לאייס על המכרז: "אפשר להגיד דבר פשוט מאוד. תפירת המכרזים כבר איבדה את הבושה. אם פעם זה היה במחשכים אז עכשיו זה כבר ברור. זכותה של החברה לבחור את יועצי התקשורת שלה כי זוהי משרת אמון אבל הנוהל הפסול של מכרזים תפורים עושה רע למקצוע ולחברה". 

יועץ תקשורת נוסף אומר לאייס: "אין בעיה לעשות מכרז למשרדים גדולים אבל לעשות את זה בדרך של רף שקובע 36 עובדים? יש פחות מ-5 כאלו בארץ. זה לא משחק הוגן, מילא היו קובעים רף של 10 עובדים, אז זה היה בסדר, או 7 שנות ניסיון וכו', אבל פה זה ממש הזיה של גוף שהחליט שהוא מסמן מראש משרד ואני מניח שיש איזה 4 משרדים בערך שעומדים בקריטריון ומתוכם שניים ייגשו והזוכה כנראה כבר יודע מראש שהוא זוכה".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יועץ התקשורת זאב ינאי, היטיב לתאר את המקרה במשפט: "בשוק היח"צ, אם אתה לא חושב שהמכרז תפור, אז הוא כנראה לא תפור עבורך".

במקביל, שיגר לפני שעה קלה ארגון לה"ב לעסקים קטנים ובינוניים מכתב למנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אייל חיימובסקי, שבו נשיא לה"ב רועי כהן מציין, כי "במקרה דנן, מספר השכירים המועסקים על ידי המציע אינו רלוונטי, שהרי שירותי יחסי ציבור ודוברות מקצועיים וראויים ניתנים לגופים הגדולים והמורכבים ביותר במשק הישראלי על ידי משרדים המעסיקים מספר נמוך בהרבה מ-36 עובדים שכירים. ממילא נדמה כי הבחירה במספר 36 עובדים שכירים הנה בגדר גחמה אשר אין כל רציונל מקצועי מאחוריה. והראייה, כי לא מצוין בתנאי המכרז במה צריכים לעסוק כל אחד מ- 36 העובדים השכירים כאמור כך שבתנאי סף זה יכול לעמוד כביכול מציע בעל ניסיון רלוונטי המעסיק 36 אנשי מחשבים, משאבי אנוש, כספים או כל תחום אחר שאינו רלוונטי לשירות המבוקש".

"לאור כל האמור לעיל", כתב נשיא לה"ב, "אבקש את התערבותך במכרז על מנת שתנאיו ישונו באופן שלא יפלו עסקים קטנים ובינוניים וממילא תוענק לעסקים אלו הזדמנות שווה אל מול ספקים פוטנציאלים אחרים, כפי הקבוע בחוק".

נכון להיום משרד הייעוץ התקשורתי דבי תקשורת בבעלותו של משה דבי הוא זה שמטפל בתקציב היח"צ של הרשות לפיתוח ירושלים, ועושה זאת מזה שנים רבות. דבי הוא אכן אחד מהמשרדים הגדולים בישראל ומטבע הדברים רבים בענף טוענים שהרשות מנסה להשאיר את התקציב בידיו. משרדים נוספים שעשויים לעמוד בקריטריון הנוקשה הם משרדו של רני רהב (בגדר אולי) שנושאים אלו אינם מעניינו ובן חורין אלכסנדרוביץ' שמעסיק כ-40 עובדים. 

• האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
• בראש הפריים טיים: ריאליטי ואירוויזיון זה שילוב מנצח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

בין השירותים שיידרש המשרד הזוכה להעניק לרשות: גיבוש אסטרטגיה תקשורתית, סיוע בחשיפה תקשורתית בארץ ופעולות יחסי ציבור בתחומי התיירות, תרבות, תעסוקה, העיר העתיקה ועוד. עוד דורשת הרשות כי בצוות שיטפל בתקציב יהיו ראש צוות, מנהל לקוח, מנהל רשתות חברתיות ומנהל אתרי אינטרנט (שאין חובה שיהיו מועסקים באופן ישיר באמצעות המשרד). משקל ההצעות המוגשות ישוקלל לפי 70% להצעת האיכות (ניסיון, קשרים עם עיתונאים, איכות הצוות, התרשמות מתכנית עבודה מוצעת ועוד) ו-30% להצעה הכספית.

והסערה וההתקפלות: תנאי הסף הורדו ל-25 עובדים

בתגובתה לפניית אייס, הודיעה הרשות לפיתוח ירושלים כי לאור הפניות בנושא, תנאי הסף המדובר יעודכן: "הרשות לפיתוח ירושלים הנה גוף ציבורי הפועל, כפי שמצופה מגופים ציבוריים, בסטנדרט של שקיפות בהתנהלותה ועל פי כללי מנהל תקין. ניהול הפעילות התקשורתית של הרל״י מורכב, ודורש מקצועיות במגוון רחב של תחומים (תיירות, טכנולוגיה, תעשייה, תרבות, נדלן ועוד) ומגוון פלטפורמות, לרבות פעילות יח״צ, דוברות, תוכן, דיגיטל ורשתות חברתיות.

"על כן הפנייה לקבלת הצעות יועדה למשרדים גדולים המסוגלים לספק את כלל השירותים להם זקוקה הרשות, תוך העמדת משאבי כוח האדם הנדרש לכך. בעקבות מספר פניות שהתקבלו בנושא, החליטה הרל"י להוריד את הדרישה ולהעמידה על מספר של 25 עובדים, ובכך לאפשר גם למשרדים נוספים להתמודד, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות ורמת שירות להם נדרשת הרל"י".