מסקירת בנק ישראל בנושא הצורך בדירות הנגזר מההתפתחויות הדמוגרפיות במגזר היהודי, עולה כי כדי לעמוד בביקוש לדירות עד שנת 2019 תדרש תוספת של 35-36 אלף דירות בשנה כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה.

מהנתונים עולה כי המחסור המצטבר בשנים 2008-2011 נאמד ב-30-40 אלף דירות. בבנק ישראל מסבירים כי נקודת המפנה במהלכה מלאי הדירות הקיים לא הספיק לענות על צרכי האוכלוסיה התרחש בין 2005 ל-2007. עיקר הגידול בביקושים נובע מהגידול בצרכים של בני ה-29 ומעלה אשר היו גבוהים מהתחלות הבנייה ב-10-13 אלף דירות בכל שנה.

לפי בנק ישראל, תוספת הדירות השנתית שנדרשה בין השנים 2000 ל-2010 למילוי הצרכים הדמוגרפיים במגזר היהודי ירדה באופן משמעותי מכ-48 אלף דירות ב-2000 לכ-40 אלף בשנת 2010.

בבנק ישראל מסבירים עוד כי ההחלטה אם לגור לבד בדירה או עם אנשים נוספים תלויה גם בגורמים כלכליים, בפרט מחיר הדירה ושכר הדירה. כך, למשל, עלייה באלה עשויה לדחות יציאת צעירים מבית ההורים, להניעם לשכור דירה עם שותף או שותפים (במקום לבדם) או לעודד מגורי הורים מבוגרים עם ילדיהם". כמו כן, ישנה כמובן השפעה על הגידול בגודל האוכלוסיה על הצורך בדירות.

לדברי כלכלני הבנק, הירידה המתמשכת של מחירי הדירות בשנים 1997-2007 מלמדת כי היה במשק מלאי גדול של דירות לא מאוכלסות אשר יצר עודף היצע ופיצה על ההפער המתמשך בין היקף התחלות הבנייה לבין הצרכים הדמוגרפיים. היקפן הנמוך של התחלות הבנייה בשנים אלה ביטא את תגובת השוק לעודפי ההיצע.

נציין כי התחלות הבנייה ברבעון הראשון של 2012 הסתכמו ב-38.9 אלף יחידות דיור, ירידה של 7.8% לעומת הרבעון הרביעי של 2011 וירידה של 11.6% לעומת הרבעון הראשון של 2011.

נתוני בנק ישראל נמוכים ממספר הדירות הנחוץ לפי משרד הבינוי והשיכון העומד על 40 אלף דירות בשנה, כאשר כדי לענות על הביקושים כיום מתכן המשרד להקים בין 40 ל-50 אלף דירות ב-3-5 השנים הקרובות. מכאן, שייתכן שבשנים הקרובות היצע הדירות יעלה על הביקוש, דבר שישפיע על מחירי הדירות.