מדד הלחץ: הקוספי הדרום קוריאני נחתך 3.9% בשבוע, "הסיכון הגיאופוליטי גובר"
השווקים הגלובליים לא התרגשו יותר מדי מהמתיחות באי הקוריאני ומהכרזות המלחמה של צפון קוריאה על ארה"ב. ניכר כי המדדים המובילים בעולם סגרו את שבוע המסחר במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים, אך זאת יותר בצל נתוני מאקרו שליליים שפורסמו ופחות בגין התבטאויותיו של הדיקטטור קים ג'ונג און. כך, מדד ה-S&P500 חתם את השבוע בירידה של 1%, מדד הדאקס ירד 3.2% ומדד הניקיי דווקא הוסיף 3.5% לערכו בשבוע החולף.
אולם, נראה כי מדד מניות מוביל אחד הושפע יותר מכל מהכרזות המלחמה של צפון קוריאה. מדד הקוספי הדרום-קוריאני צלל ביום שישי האחרון ב-1.6% לרמת שפל של שבעה חודשים, זאת בצל המתיחות עם השכנה מצפון ולנוכח החשש כי משקיעים זרים ייצאו מהשקעות במדינה. נראה כי המשקיעים במדינה לא לקחו את הכרזות המלחמה מצד השכנה הצפונית כמובנות מאליהם.
"הסיכונים הגיאופוליטיים התעצמו בצורה משמעותית השבוע, ומביאים לטריגר של מכירת מניות בדרום קוריאה, זאת לנוכח המצב הלא ברור וחוסר הוודאות בעניין כוונות המנהיג הקומוניסטי הצעיר", כך אומר לבלומברג האן צ'אנג סו, מנהל כספים ב'סמסונג נכסים וניהול" שבדרום קוריאה, "יש משקיעים שחשבו שמניות יפניות הן חלופה טובה יותר להשקעה לאור מדיניות המט"ח בה נוקט הממשל היפני בראשות שינזו אבה".
כזכור, ההסלמה החלה לאחר שצבא ארה"ב, בשיתוף עם צבא דרום קוריאה, ביצעו תמרונים צבאיים באיזור הגבול הצפון קוראיני. צפון קוריאה, באמצעות סוכנות הידיעות הרשמית שם, הגיבה בחריפות וצוין כי הצבא במדינה קיבל "אור ירוק" לפתוח במתקפה גרעינית כנגד ארה"ב.
ביום שישי חימם ג'ונג און את הגיזרה עוד יותר, לאחר שהממשל בראשותו המליץ לבריטניה ולרוסיה לפנות את השגרירים משטחה, וכן סגרה את איזור התעשייה המשותף לשתי המדינות בפארק "קאסונג". נציין כי סגירת פארק התעשייה המשותף מעוררת תמיהה לאור הזרמת ההון הזר שחיוני מאוד לכלכלת צפון קוריאה הנחשלת.
ארה"ב, מצידה, מנסה להפיג את המתיחות ודחתה ניסוי בטיל בליסטי לטווח ארוך שתוכנן ליום שישי. מדינות המערב ממתינות בדריכות ל-15 באפריל, יום חג בצפון קוריאה המציין 101 שנים להולדת מייסד האומה קים איל סונג, והחשש הוא כי פיונגיאנג תנצל את החג לביצוע ניסוי בטיל לטווח בינוני.
בתגובה לאיומים, דרום קוריאה תטמיע מערכת ניטור הפועלת 24 שעות ביממה למעקב אחר השפעת המתיחות על השווקים הפיננסיים, וזו צפויה להגיב בחוזקה ובמהירות כדי לייצב את המדדים המובילים, זאת היה והמתיחות עם צפון קוריאה תוביל למלחמה. סגן שר האוצר הדרום קוריאני צ'ו קינג הו אמר בישיבת חירום עם רגולטורים פיננסיים במדינה כי "ההשפעה של האיומים מפיונגיאנג הייתה עד כה מוגבלת בהיקפה".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
