ערפל כבד: עקב המיתון הקשה, כמות 'בנקי המזון' בבריטניה בשיא

העליות במחירי המזון, הדלקים והדיור יחד עם הקיפאון בשכר במשק גוררים את האזרחים לפקוד את הבנקי המזון בהמוניהם"
דניאל קביליו | (2)

בעוד שהאבטלה בשיא של 16 שנים ו-1 מתוך 5 אזרחים חיים מתחת לקו העוני, 'בנקי המזון' בבריטניה עובדים שעות נוספות. הבנקים אשר בעבר סיפקו מזון ללקוחות קבועים, מתמודדים בימים אלו עם לקוחות חדשים אשר מגיעים לפיתחם.

על פי דיווחים המגיעים מבריטניה, מספר 'בנקי המזון' במדינה עלה במהלך 5 השנים האחרונות בשיעורים משמעותיים. הקרן Trussell Trust, אשר בין היתר אמונה על הקמת 'בנקי המזון' מדווחת על זינוק בהקמת הבנקים המדוברים כאשר הנתון מדבר על 20 בנקים בשנת 2008 ו-307 בנקים כיום.

השיטה בה הבנקים פועלים היא יחודית, רופאים, עובדים סוציאליים והנהלות של בתי ספר רשאים להעניק תלושי מזון לניזקקים אשר פונים אליהם בבקשה. על פי ההערכות, בשנת 2013 הבנקים המדוברים יעניקו סיוע ל-250 אלף אזרחי בריטניה אשר אינם מצליחים להתמודד עם החרפת המיתון.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעשיהם של ממשלת ליכוד לא הרחק מכך (ל"ת)
    דעתי שוב יעשקו 08/02/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    oraemunna 08/02/2013 11:36
    הגב לתגובה זו
    בעוד שהבכירים חוגגים עם שכר עתק, העניים מקבלים שכר רעב. תרומות ותלושי מזון הם בעצם משתיקי הקול העני. עד מתי? המרי קרוב מתמיד.
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.