כלכלת יפן צמחה ב-4.1% שנתי, "נמצאת במסלול התאוששות יציב"

כלכלת יפן צמחה בקצב מהיר יותר מהמצופה, עם זאת "צמיחה גבוהה כנראה לא תימשך", סבור כלכלן בכיר. בסינגפור התוצר המקומי הגולמי עלה ב-10% שנתי בשלושת החודשים הראשונים של השנה
רקפת סלע |

כלכלת יפן צמחה בשיעור של 4.1% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2012, זאת מעבר לציפיות הכלכלנים לצמיחה של 3.5% בלבד. הצמיחה הושגה בזכות בניית ההוצאות מחדש, זאת ברקע למשבר באירופה שאיים לצמצם את הביקוש ליצוא המדינה. הצמיחה ביפן הייתה מהירה יותר מאשר ציפו 20 מתוך 27 הכלכלנים בסקר בלומברג.

"יפן נמצאת במסלול התאוששות יציב אך צמיחה גבוהה כנראה לא תימשך", אמר יואיצ'י קודאמה, כלכלן ראשי ב- Meiji Yasuda Life Insurance בטוקיו. "הבנק המרכזי של יפן כנראה רוצה לחכות ולראות את השפעת ההקלה המוניטרית שלהם אבל הנתונים הכלכליים יציגו צמיחה מתונה יותר בהמשך, הם צפויים להגדיל את הלחץ המדיני על פעולות נוספות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

מחשוב קוונטי iqmמחשוב קוונטי iqm

מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר

חברת IQM הפינית, שנוסדה ב-2018, מגייסת הון להאצת פיתוח מחשבים קוונטיים כחלק מהמאמץ האירופי להגיע להובלה עולמית עד 2030
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת IQM הפינית גייסה יותר מ-300 מיליון דולר בסיבוב השקעה שהובילה קרן השקעות אמריקנית. הגיוס הזה מבטא את הכיוון החדש באירופה לפתח תעשיית מחשוב קוונטי שתוכל להתחרות עם החברות האמריקניות הגדולות. הנציבות האירופית כבר הציבה יעד להפוך את היבשת למובילה העולמית בתחום עד 2030.


יאן גץ הקים את IQM ב-2018, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט בפיזיקה. גץ זיהה הזדמנות: המחשוב הקוונטי התחיל לעבור מהמעבדות האקדמיות לעולם העסקי, אבל אירופה פיגרה במסחור הטכנולוגיה. ב-2019, שנה אחרי ההקמה, IQM הפכה לחברה הראשונה בפינלנד שגייסה מימון סיד בתחום המחשוב הקוונטי - 11.4 מיליון יורו. מאז, החברה התבססה כאחת השחקניות המובילות בשוק האירופי. הלקוחות שלה כוללים את מרכז המחשוב העל ליבניץ בגרמניה ומרכז המחקר הטכני VTT בפינלנד.


הטכנולוגיה של IQM מבוססת על מעגלים אלקטרוניים שמקוררים עד שהם מגיעים למצב של מוליכות-על - מצב שבו הם יכולים להוליך חשמל ללא התנגדות. "הגישה של מוליכות-על מבוססת על טכנולוגיית שבבים", מסביר גץ. "אנחנו משתמשים בתהליכי ייצור סטנדרטיים של מוליכים למחצה לבניית השבבים שלנו. זה לבדו אומר שזו גישה שמאוד ניתנת להרחבה". הגישה הזאת פופולרית גם בקרב החברות הגדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל של אלפאבית. IQM מנסה לבדל את עצמה על ידי בניית מכונות טובות יותר. ב-2024, החברה דיווחה על הישג טכני כשאחד מהמעבדים הקוונטיים שלה הגיע לרמת דיוק של 99.9%. דיוק גבוה חיוני לביצועי האלגוריתמים הקוונטיים - ככל שהדיוק גבוה יותר, כך פחות שגיאות יש במערכת. שגיאות הן בעיה מתמשכת בתעשיה הזו.


20 מחשבים בשנה

נכון ל-20 במאי, IQM מכרה ושלחה יותר מחשבים קוונטיים מובנים ב-12 החודשים האחרונים מכל יצרן אחר. גץ אמר שהחברה יכולה לייצר עד 20 מחשבים בשנה, "שזה הרבה מאוד בתעשיה הזו". מכירת מערכות מהווה את עיקר ההכנסות של החברה כיום. רוב המחשבים נמכרים ללקוחות מחקר כמו מעבדת אוק רידג' הלאומית בארה"ב. "אנחנו משלבים את המחשבים הקוונטיים שלנו לתוך הסטאק הקיים שלהם של מעבדים או כרטיסי גרפיקה", אמר גץ. "זה מאפשר לנו לפתח את המוצר עד רמה שהתעשייה יכולה לאמץ אותו".


גץ צופה שיהיה מעבר לכיוון מחשוב בענן, או "קוונטי כשירות", בשנים הבאות. אבל בינתיים מכירת המערכות עובדת כדרך להרוויח כסף. "לקוחות מחדשים את החומרה שלהם כל שלוש שנים בערך, מה שאומר שאם תשמרו עליהם מרוצים, אתם במצב טוב מאוד למכור שוב", הוא אמר.