ואנס מזכיר לישראל מי משלם את החשבון: כמה עלתה לארה"ב התמיכה מאז ה-7 באוקטובר?

סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס. באמירות חריפות נגד הישראלים שמאשימים את טראמפ בסיבוב פרסה. ואנס תקף שרים ישראלים שמתחו ביקורת על ההסכם שמוביל טראמפ מול איראן, ורמז כי ישראל צריכה "להתעורר ולהכיר במציאות" אם אינה רוצה להסתכן בפגיעה בתמיכה האמריקאית. הוא המשיך ואמר כי "הבעיה של ישראל אינה טראמפ", והוסיף כי כל מי בישראל שחושב שהבעיה הגדולה ביותר של המדינה היא נשיא ארה"ב "צריך להתעורר ולהכיר במציאות שבה המדינה הזאת נמצאת" הוא גם הלך צעד נוסף ואמר כי בחודשים האחרונים "שני שלישים מאמצעי ההגנה שהגנו על המולדת שלכם יוצרו בידיים אמריקאיות ושולמו מכספי משלם המסים האמריקאי". האמנם? 

היום קיבלה לוקהיד מרטין מהפנטגון חוזה חדש בהיקף של עד כ-35 מיליארד דולר לייצור מיירטי THAAD. החוזה הזה אינו עלות ישירה של התמיכה בישראל, וכמובן שאי אפשר לספור את כולו כחלק מהסיוע האמריקאי לישראל. אבל הוא כן נותן הצצה לחשבון הרחב שנפתח מאז השביעי באוקטובר: ההצטיידות הזו נובעת גם לשימוש הנרחב במערכות ההגנה האמריקאיות במלחמה מול איראן ובזירה הישראלית. המערכות של THAAD עם צוותים ולוחמים אמריקאיים נמצאים בישראל ובמקומות נוספים ומיירטים טילים מאיראן. ספינות משייטות במרחב וג משם מיירטים טילים. וזה רק קצה הקרחון. 

לפני המלחמה, הסיוע הביטחוני לישראל התבסס על מזכר ההבנות ל-2019-2028: 3.3 מיליארד דולר בשנה במימון צבאי זר, ועוד 500 מיליון דולר בשנה למערכות הגנה מטילים, כולל כיפת ברזל, קלע דוד, חץ ושיתופי פעולה נוספים. זה היה כסף מתוכנן מראש, חלק גדול ממנו חוזר לתעשיות הביטחוניות בארה"ב דרך רכישת ציוד אמריקאי. במונחי תקציב הביטחון הישראלי שלפני המלחמה, מדובר היה בכחמישית מהתקציב.

מאז השביעי באוקטובר התווספה שכבה אחרת לגמרי. האומדן לסיוע אמריקאי צבאי ישיר לישראל עמד על כ-21.7 מיליארד דולר, באומדן שבוצע בספטמבר האחרון אבל לזה צריך להוסיף את עלות הפעילות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון בעקבות המלחמה - שאותה מעריכים בין 9.6 ל-12 מיליארד דולר. יחד, אנחנו מקבלים טווח של כ-31-33 מיליארד דולר עד ספטמבר 2025.

הסיוע הישיר הגיע בכמה ערוצים. חלקו היה מענקי מימון צבאי, חלקו מימון מערכות הגנה, חלקו חימושים, וחלקו חידוש מלאים אמריקאיים שנמסרו לישראל. בשנה הראשונה לבדה הוערך הסיוע הביטחוני הישיר בכ-17.9 מיליארד דולר: כ-6.8 מיליארד דולר במימון צבאי, כ-4.5 מיליארד דולר להגנה מטילים, כ-1.2 מיליארד דולר לאיירון בים, כמיליארד דולר להרחבת ייצור ארטילרי וכ-4.4 מיליארד דולר לחידוש מלאים.

במונחים פיזיים, זהו מבצע לוגיסטי עצום. מאז תחילת המלחמה הגיעו לישראל עשרות אלפי טונות של נשק וציוד, במאות מטוסי תובלה וביותר ממאה ספינות. החבילות כללו פגזי ארטילריה, פצצות, טילים נגד טנקים, רקטות, נשק קל, חלקי חילוף, מערכות הגנה ומיירטים. חלק מהציוד הגיע ממלאי אמריקאי שנמצא מראש בישראל, וחלק ממערכות ייצור בארה"ב.

אבל החלק המסובך יותר נמצא בסיוע העקיף. ארה"ב הפעילה נושאות מטוסים, משחתות, מטוסי קרב, מערכות מכ"ם, מודיעין, תדלוק אווירי, לוגיסטיקה ופריסות אזוריות. היא פעלה בים האדום ובמפרץ עדן מול החות'ים, פרסה מערכות THAAD וצוותים אמריקאיים, וחיזקה את הנוכחות שלה בבסיסים ואתרים במזרח התיכון, כולל ירדן, קטאר, עיראק, בחריין, כוויית, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, סוריה, טורקיה וג'יבוטי.

את העלות הזאת סופרים אחרת. בסיס אמריקאי בירדן או בקטאר פועל כמובן גם בלי קשר למתיחות בישראל, מעין "הוצאות מטה" אם נרצה לתרגם לשפה של שוק ההון, לכן נכון לספור את העלות התוספתית שנוצרה בגלל המלחמה ובעיקר: יירוטים, דלק, שעות טיסה, הפלגות, תחזוקה, תחמושת, תוספת כוחות וחידוש כשירות וכו'. לפי האומדנים, רק הרכיבים האלה הגיעו עד ספטמבר 2025 לכ-10-12 מיליארד דולר. אבל מאז ובעקבות מערכת זעם אפי או שאגת הארי הייתה קפיצה נוספת בהוצאות ומשמעותית מאוד.

כאן המספרים הרשמיים עדיין חלקיים והם כנראה עוד עדיין בתהליך של חישוב כיוון שהמערכה עוד לא נסגרה באופן סופי. עדיין האומדנים מצביעים על שחיקה חריגה במלאי המיירטים האמריקאי. לפי הערכות שפורסמו בארה"ב, במערכה נעשה שימוש ביותר מ-200 מיירטי THAAD וביותר מ-100 מיירטי SM-3 ו-SM-6 להגנה על ישראל. מיירט THAAD עולה מעל 12 מיליון דולר ליחידה, ומיירטי SM-3 יכולים להגיע לטווח של 10-30 מיליון דולר ליחידה, תלוי בדגם.

• שיחות השלום בין ארה"ב לאיראן נפתחו בשווייץ - וטראמפ כבר מאיים בתקיפה נוספת
• השיחות קרסו, הנפט עולה: ארה"ב ואיראן לא הגיעו להסכם - והשווקים נכנסים לשבוע דרוך

בחישוב שמרני, 200 מיירטי THAAD לבדם הם לפחות 2.4 מיליארד דולר. עוד יותר מ-100 מיירטי SM-3 ו-SM-6 מוסיפים כ-0.8-2.5 מיליארד דולר. פריסת המערכות, צוותים, תחזוקה, לוגיסטיקה, פעילות אווירית וימית, מודיעין, תדלוק וחידוש מלאים יכולים להעלות את העלות האמריקאית של שאגת הארי לטווח של 8-15 מיליארד דולר. בספירה רחבה יותר, כולל החזרת כשירות, מלאים, פריסות וחוזי חידוש, האומדן יכול להגיע ל-20-30 מיליארד דולר.

כאן נכנס החוזה הענק של הפנטגון עם לוקהיד מרטין, בהיקף של עד 35 מיליארד דולר, להגברת ייצור מיירטי THAAD. החוזה כולו וכאמור בהתחלה אינו "עלות ישראלית נקיה", אבל הוא משקף את הבעיה שיצרה המלחמה: מלאי ההגנה האווירית האמריקאי נשחק, וארה"ב צריכה לבנות מחדש יכולת ייצור ומלאי לעימותים הבאים. במקביל מקודמים חוזים נוספים לפטריוט, טומהוק ותחמושת מדויקת.

אז כדי לקבל מספר כוללני, וכדי לאשש את דבריו של ואנס זה ממש תלוי בשיטת הספירה. הסיוע הישיר עד ספטמבר 2025 עומד על כ-21.7 מיליארד דולר. סיוע ישיר יחד עם פעילות אזורית מגיע לכ-31-34 מיליארד דולר. אם מוסיפים את המשך 2026 ואת שאגת הארי, אומדן שמרני מגיע ל-45-55 מיליארד דולר. בספירה רחבה יותר, שכוללת שחיקת מלאים, פריסות, חידוש מיירטים ועלות המערכה מול איראן, המספר עולה לכ-60-70 מיליארד דולר, ואולי אף מעבר לכך.

החשבון הזה כולל את מה שניתן להעריך יחסית: כסף תקציבי, חימושים, מערכות הגנה, פעילות צבאית, מיירטים, פריסות וחידוש מלאים. הוא אינו כולל עלויות עקיפות רחבות יותר כמו פגיעה בסחר העולמי, ביטוח ימי, מחירי אנרגיה, עסקאות נשק עתידיות שטרם סופקו במלואן, או המחיר הפוליטי של מעורבות אמריקאית עמוקה יותר במזרח התיכון.