Wearable Devices. קרדיט: אתר החברהWearable Devices. קרדיט: אתר החברה

החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט

מניית חברת Wearable Devices מיקנעם מזנקת בעשרות אחוזים במסחר המוקדם, לאחר שדיווחה על מחצית עם הכנסות של 294 אלף דולר, והראתה חדירה מסחרית ראשונה של מוצר הדגל החדש Mudra Link

רן קידר |
נושאים בכתבה Wearable Devices

חברת Wearable Devices Wearable Devices 10.86%  מיקנעם, המפתחת צמידי שליטה נוירליים מבוססי בינה מלאכותית, מזנקת במסחר המוקדם, לאחר שפרסמה את דוחותיה למחצית הראשונה של 2025 ודיווחה על הכנסות של 294 אלף דולר, שהם אמנם ירידה לעומת 394 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד, אך עם חדירה מסחרית ראשונה של מוצר הדגל החדש Mudra Link, שמאפשר שליטה אוניברסלית במחוות ידיים. 

החברה רשמה הפסד נקי של 3.7 מיליון דולר (2.30 דולר למניה), ירידה לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר (16.52 דולר למניה) אשתקד. הצמצום בהפסד נבע מירידה בהוצאות תפעול בתחומי המו"פ, השיווק וההנהלה הכללית. 

מיד לאחר פרסום הדוחות, מניית החברה זינקה ביותר מ-120% במסחר המאוחר, וטיפסה מרמה של 1.02 דולר ל-2.30 דולר למניה. זאת לאחר שביום המסחר הרגיל המניה סיימה בירידה קלה של כ-1%. כרגע המניה נסחרת ב-1.74 דולר, עם עלייה של כ-70%. 

הזינוק מגיע על רקע השנה הקשה שעברה על החברה: מאז ספטמבר 2024 צנחה המניה בכ-88%, לאחר שבשיא נסחרה ב-26.40 דולר למניה. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-1 מיליון דולר בלבד, לאחר שבאוקטובר 2024 ביצעה החברה הפחתת הון (reverse split) ביחס של 1 ל-20, ובמרץ השנה עשתה הפחתת הון נוספת, ביחס של 1 ל-4. כיום נסחרות כ-1.03 מיליון מניות, עם ציבורי צף של 964 אלף מניות. 

אסטרטגיה מסחרית והתרחבות גלובלית 

לפני כחודש, הודיעה החברה כי קיבלה פטנט אמריקאי מהמשרד לרישום פטנטים וסימני מסחר (USPTO). הפטנט נושא את השם “Gesture and Voice-Controlled Interface Device”, והוא מגן על טכנולוגיית הממשק הנוירלי של החברה. הפטנט מאפשר זיהוי מחוות שליטה ושילוב מדידות פיזיולוגיות ישירות מהיד, ובכך מייצר יתרון אסטרטגי בהגנה על הקניין הרוחני של החברה. מדובר בתוספת משמעותית לתיק הפטנטים של Wearable Devices, שנועד לשמש בסיס לפעילותה בשווקים כמו XR (Extended Reality - מציאות מורחבת), בריאות דיגיטלית, טכנולוגיות צבאיות ויישומי בינה מלאכותית.

המוצר המרכזי של החברה, Mudra Link, צמיד שליטה אוניברסלי שמבוסס על ממשק נוירלי ו-AI, מאפשר שליטה במכשירים באמצעות מחוות ידיים, עם תמיכה גם באנדרואיד וגם ב-iOS. יחד איתו, לחברה יש את Mudra Band, מוצר קיים ל-Apple Watch, שממשיך לייצר הכנסות. 

בנוסף, החברה נכנסה לשיתוף פעולה עם Media Exceed, חברת מסחר אלקטרוני מובילה ביפן, שתשמש כמשווקת לא בלעדית של מוצרי החברה. ולא רק זאת, אלא שהחברה פיתחה ממשק שליטה נוירלי ללא מגע עבור מערכות טקטיות, שמיועד לשימוש צבאי.

קיראו עוד ב"גלובל"

וכך, עם יישומים הנעים בין מוצרי צריכה, ממשקי שליטה צבאיים ועד אנליטיקה רפואית לחברה יש פונטציאל רב. שיתוף הפעולה ביפן מאפשר חדירה לשוק שמתגמל על חדשנות טכנולוגית, בעוד שפיתוח רכיב שעוקב אחרי מצבים קוגניטיביים (כמו ריכוז, ערנות, עומס קוגניטיבי) מאפשר לחברה חדירה לתחום הרפואה. עסקאות B2B אסטרטגיות, כמו הפרויקט הצבאי, עשויות להניב חוזים בהיקפים של מיליוני דולרים, על רקע המגמה במגזרי הביטחון לתת עדיפות לממשקי שליטה ללא מגע.


"אנחנו נרגשים לפתוח את 2025 עם מומנטום חזק בהכנסות ממוצרי Mudra Link ו-Mudra Band, לצד צמצום משמעותי של ההפסד הנקי בהשוואה לשנה שעברה," אמר אשר דהן, יו"ר ומנכ"ל Wearable Devices. "זה משקף את מעמדנו בשוק הטכנולוגיה הלבישה הגלובלי, תחום דינמי שבו הביקוש לממשקים אינטואיטיביים וללא מגע מזנק. במחצית הראשונה של 2025 התחלנו לספק את ה-Mudra Link, צמיד שליטה אוניברסלי במחוות, בנוסף להמשך ההכרה בהכנסות ממכירת ה-Mudra Band ל-Apple Watch, מוצרי ה-B2C של החברה". 

"לאחר תקופת הזמנות מוקדמות שבה עורר ה-Mudra Link עניין רב בקרב לקוחות, התחלנו במשלוחי המוצר בתחילת 2025, ואנחנו שמחים להגיע לאבן הדרך החשובה הזו." דהן הוסיף: "אנחנו ממשיכים להשקיע בעסק, כפי שמשתקף מהגידול המתון בהוצאות המו"פ, המכירות, השיווק והניהול בתקופה. אנחנו עדיין בשלבים מוקדמים של צמיחה בשוק ה-wearables הרחב, ואנחנו מאמינים ש-Wearable Devices ממוצבת היטב להפוך למובילה בזכות טכנולוגיית הממשק הנוירלי מבוסס ה־AI המוגנת בפטנט שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.