מיסוי/חישוב שווי מכירה" בעסקת קומבינציהעליון
עובדות וטענות: המערער היה הבעלים של חלקת מקרקעין, שעליה היה בנוי ביתו, ואשר לגביה נחתמה עסקת קומבינציה עם חברה קבלנית. בהתאם לעסקה, העביר המערער חלק מן המקרקעין לחברה ואילו היא בתמורה התחייבה לבנות בית דירות ובו 12 דירות כאשר שתיים מתוכן יימסרו למערער. המשיב, מנהל מס שבח מקרקעין, חישב את סכומי המס עבור העסקה, כאשר את "שווי המכירה", לצורך מס שבח המוטל על המערער, חישב בצורה שונה מ"שווי המכירה" לצורך מס רכישה המוטל על החברה. המערער מלין על "שווי המכירה" שנקבע לצורך חיובו במס שבח. לטענתו, אין זה מוצדק ליצור פער בין "שווי המכירה" לצורך מס שבח ובין "שווי המכירה" לצורך מס רכישה כאשר מדובר במכירה אחת, שיש לה שווי אחד.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
ככלל בעסקת קומבינציה מסוג מכר מלא (עסקה בה מוכר בעל המקרקעין את כל המקרקעין לקבלן) "שווי המכירה" הוא שווי הדירות שמקבל בעל המקרקעין לרבות רכיב הקרקע הצמוד להן. זאת, מפני שבמכר מלא מוכר בעל המקרקעין את כל המקרקעין לקבלן, ומקבל בחזרה דירות צמודות קרקע. לעומת זאת, "שווי המכירה" במכר חלקי (עסקה בה מוכר בעל המקרקעין רק חלק מן המקרקעין לקבלן) הוא שווי הדירות שמקבל בעל המקרקעין ללא רכיב הקרקע הצמוד להן. שכן, במכר חלקי מוכר בעל המקרקעין חלק מן המקרקעין בלבד, ומקבל בתמורה, דירות שנבנו על החלק שנותר בידו. כלומר, הקרקע הצמודה לדירות התמורה היתה מלכתחילה בידי בעל המקרקעין ונותרה בידו כל העת. בע"א 595/82 מנהל מס שבח נ' יוניזדה (להלן: "פרשת יוניזדה") נקבע, כי כאשר היתה קיימת על המקרקעין דירת מגורים פטורה ממס שבח ובעל המקרקעין מבקש לנצל פטור זה (על פי הוראת סעיף 49א(ב) לחוק), הרי "שווי המכירה" בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, כולל את רכיב הקרקע הצמוד לדירות שקיבל בעל המקרקעין. בכך השוותה, למעשה, ההלכה שנקבעה בפרשת יוניזדה את "שווי המכירה" בעסקת מכר חלקי ל"שווי המכירה" בעסקת מכר מלא, היינו, כאילו מוכר בעל המקרקעין את כל המגרש. ברם, אין סעיף 49א(ב) לחוק רלוונטי באשר לקונה, שכן מבחינתו נותרה העסקה כמכר חלקי, היינו ללא אותו מרכיב של הקרקע עליו יבנה את דירות התמורה. פרשת יוניזדה יצרה בעצם "שווי מכירה" שונה לצורך מס שבח ולצורך מס רכישה ובעוד "ששווי המכירה" לצורך מס שבח כולל במקרה זה את רכיב הקרקע הצמודה לדירות שקיבל בעל המקרקעין, הרי ש"שווי המכירה" לצורך מס רכישה איננו כולל את רכיב הקרקע האמור. לאור זאת, יש לדחות את טענתו העקרונית והכללית של המערער, כי אין ליצור "שווי מכירה" שונה לצורך מס שבח ולצורך מס רכישה.
הערעור נדחה
המערערים יישאו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
