בנק ישראל אסר על מתן אוברדרפט בנקודות וכוכבים
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראת ניהול בנקאי הוראות בנושא ניהול הסיכונים של חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, הבנק מחייב את חברות האשראי לעמוד בתנאים שונים בנושאי הוראות הניהול הבנקאי התקין החלות על הבנקים ואשר רלוונטיות גם להן. זאת, כחלק מהגברת הפיקוח היציבותי על חברות כרטיסי האשראי, בהיותן תאגידי עזר וחברות בנות של הבנקים.
בין ההוראות הנוספות שיחולו על חברות כרטיסי האשראי ניתן למנות את הוראת "הדירקטוריון", "ניהול סיכונים", "מעילות והונאות של עובדים", "ביטוח בנקאי", ועוד.
בתחום הצרכני, ההוראה מטפלת במספר נושאים עיקריים, ביניהם: היא קובעת כללים להנפקת כרטיסי האשראי, מסירתם (ואמצעי זהירות בתהליכים אלה), חידושם, ביטולם, ומתכונת הטיפול בעסקאות מתמשכות לאחר ביטול כרטיס האשראי. נקבעו גם כללים לגבי מידע הניתן במסגרת החשבון החודשי - הרחבת המידע הניתן ללקוח לגבי האשראי ומסגרת האשראי בכרטיס אשראי שבו ניתן לקבל פטור מעמלות מסוימות בהתאם להיקף הפעילות בו, יפורטו מספר הפעולות ו/או סכום הרכישות שבוצעו באמצעות הכרטיס בפועל לעומת מספר הפעולות ו/או סכום הרכישות הנדרשים לקבלת הפטור, ביחס לתקופה אליה מתייחס הפטור, ועוד.
בתחום הכוכבים/נקודות ? ידרש גילוי נאות לגבי אופן צבירתן ואיסור על המנפיק לתת אשראי בנקודות/כוכבים. בעסקות במט"ח ? קביעת כללים ברורים ושקופים יותר ללקוחות בהמרת עסקאות שנסלקו במט"ח לשקלים - המרת עסקאות כאלה תעשה על פי סכום העסקה במטבע המקורי בו היא בוצעה לפי השער של מטבע העסקה, או על פי סכום ומטבע החיוב של הסולק הבינלאומי בגין העסקה. השער בו תבוצע המרת העסקה יהיה שער אובייקטיבי, שהמידע אודותיו יהיה נגיש ללקוחות גם בדיעבד, לכל הפחות שנה לאחור.
בנוסף, במסגרת הוראה זו יחולו על חברות כרטיסי האשראי הוראות מסוימות מהתחום הצרכני, החלות כיום על הבנקים, ביניהן: "קצין ציות" ? המופקד על שמירת הכללים הצרכניים בתאגיד הבנקאי, "חיוב לקוחות בשכר טרחה של עו"ד", "נהלים בנושא עמלות", "חשבונות קטינים", "עמלת פירעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור" ועוד.
מהפיקוח על הבנקים נמסר, כי לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לענייני בנקאות, ולנוכח הסתייגותם של רוב חברי הוועדה, החליט המפקח על הבנקים להסיר מההוראות מקצת מההנחיות לגבי נקודות/כוכבים שנכללו בטיוטה קודמת שלה. מדובר בהנחיות לגבי: קביעת שווי מינימלי אחיד לנקודה/כוכב, שיימסר ללקוחות מראש, וגזירת ערך המתנות/ההטבות שיוצג ללקוח מהערך המשולם בפועל לספק ולא ממחיר המוצר/השירות, שמוצג כ"מחיר השוק" כביכול. החלטה זו התקבלה מתוך מגמה להמעיט במעורבות הפיקוח על הבנקים בהיבט שיווקי זה של פעילות חברות כרטיסי האשראי.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
