משפחהיישום הלכת השיתוף על מניות חברה משפחתית/עליון
עובדות וטענות: בית המשפט למשפחה קבע כי המבקשת והמשיב חיו כידועים בציבור. לאור זאת, החליט בית המשפט כי ביחס למספר נכסים, ובכללם חברה משפחתית שהיתה בבעלות המשיב, הוכחה כוונת שיתוף, ולפיכך קבע את חלוקתם בהתאם לעקרונות הלכת השיתוף. עולה השאלה האם בפסק הדין של ביהמ"ש למשפחה חויב המשיב לרשום על שם המבקשת חלק ממניות החברה, או שמא חויב לשלם לה את מחצית שווי החברה.
דיון משפטי:
כב' הש' א' רובינשטיין:
בפסקי דין לא מעטים נדרשו בתי המשפט לבעייתיות שבהעברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן הזוג. זו ברורה ומדברת בעדה: עסק משפחתי אינו יכול להתנהל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. ואכן, הפסיקה הצביעה - מחד גיסא - על הנזקים העלולים להיגרם לחברה המשפחתית כתוצאה מהעברת בעלות במניות, ונקבע כי זיכויו של בן הזוג גם באספקטים הניהוליים של המניה "עלול להביא לשיבוש חמור והרסני של החברה", וכי "זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ומנהליה" (ה"פ 39/89 ברנוביץ נ' ברנוביץ). במקום אחר התייחס בית המשפט לחשש שרישום המניות על שם בת הזוג "עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה, ולשיתוק פעולות החברה" (תמ"ש 20644/96 סטריק נ' סטריק). כל אלה דברים נכוחים הם. מאידך גיסא, נזקקו בתי המשפט לנזק העלול להיגרם לאישה מרישום המניות על שמה: "בחברה משפחתית...אין זה רצוי לרשום מחצית מניות ע"ש האשה, שאינה רצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך ששווי זכויות האשה בחברה יורד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל" (פרשת סטריק). נראה, שמן השיקולים שהוצגו עולה, כי במקרים משפחתיים שכאלה רצוי להימנע מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בעין לבן או לבת הזוג, כי אם זכות לקבלת שווי המניות נכון ליום הפירוד. קביעה זו עולה בקנה אחד גם עם עקרון תום הלב, העומד אף הוא כאחד מבסיסיה של הלכת השיתוף וחופה על המשפט האזרחי כולו. מובן עם זאת, כי על הדברים להיבחן לפי נסיבות החברה, ולא הרי חברה משפחתית שבה בן זוג אחד בלבד והאחר הוא "שותף" פורמלי או נומינלי, ולעתים אף "לא פורמלי" כלל, כהרי חברה שבה שני בני הזוג פעילים, ובמקרה כזה הדברים מורכבים יותר.
מן הכלל אל הפרט: במקרה הנדון מדובר בבת זוג שלא היתה שותפה בניהול החברה. יתרה מכך, מחומר הראיות עולה כי הצדדים עצמם התייחסו במהלך השנים מאז מתן פסק הדין בבית המשפט למשפחה אל פסק הדין כאילו הוא מקים חיוב כספי על המשיב לרכוש את מניות המבקשת. לאור זאת יש לקבוע כי המשיב חב למבקשת את מחצית שווי החברה בתוספת פירות כדין (חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961).
הערעור מתקבל
המשיב ישא בהוצאות בסך 8,000 ש"ח
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
