לאומי: הדולר-אירו צפוי השבוע לטווח של 1.29-1.33
במבט על טווח הזמנים הקצר, קיימת אפשרות סבירה שמהלך התחזקות הדולר בשלושת השבועות האחרונים קרוב לסיום. כך מעריך (א') אנליסט המט"ח ונירות הערך הזרים הראשי של בנק לאומי, רפאל עברון. על רקע מקבץ אינדיקטורים חיוביים ברובם, הדולר האמריקני רשם בשבוע האחרון הדולר, התחזקות ממוצעת בשיעור של 0.3% מול סל המטבעות הכלולים באינדקס הדולרי. על רקע התנהלות המסחר בשבועות האחרונים, מבין המטבעות העיקריים, הין היפני, אמר עברון - הינו המטבע המועדף עלינו לאחזקה, במסחר מול הדולר.
טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב בשווקי המטבעות: 1.29 עד 1.33 דולר לאירו, 101 עד 103.50 ין לדולר.
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 83.26, לעומת 82.97 בשבוע שעבר, המשקפת התחזקות ממוצעת לדולר האמריקני של 0.3% מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי).
מספר נתונים חיוביים פעלו בימי המסחר הראשונים של השבוע לטובת הדולר האמריקני, ביניהם: גידול מפתיע שנרשם ברכישת ניירות ערך בידי זרים, ירידה חדה בתביעות האבטלה השבועיות הראשוניות, וגידול שנרשם בחודש דצמבר במספר התחלות הבנייה. עם זאת, יום המסחר האחרון הפתיע דווקא לרעה את הכלכלנים כאשר פורסמה הידיעה על ירידה חדה במדד אמון הצרכנים.
על רקע נתונים אלה, הין היפני עבר מימושים ואלה הואצו לאחר שחלק מהשחקנים העריכו כי ייתכן ויפן תתנגד ללחצים המופעלים עליה לאפשר את תיסוף הין.
האירו שנחלש במהלך השבוע עד לרמה של 1.293 דולר, התחזק ביום המסחר האחרון וננעל ברמה של 1.3039 דולר עם פרסומו המפתיע לרעה כאמור של מדד אמון הצרכנים.
הליש"ט התחזקה מול הדולר בשיעור של 0.4% לאחר דיווח על עלייה גבוהה מהצפוי באינפלציה בחודש דצמבר, שהעמיד בסימן שאלה את הספקולציות האחרונות למהלך של הרחבה מוניטרית קרובה.
באחרונה, כידוע, גובר העניין בקרב משקיעים וספקולנטים ביואן הסיני, בעקבות הערכות כי השלטונות הסיניים יאפשרו תיסוף במטבע המקומי מתוך הענות ללחץ גובר מצד מדינות אירופה שנשאו עד כה לבדן את נטל התיסוף. בעניין זה ראוי לציין כי הוול סטריט ג'ורנל במהדורה האסייתית פרסם ביום ו' האחרון הערכת מומחים, ולפיה שלטונות סין כנראה לא צפויים לשנות בקרוב את מדיניות קיבוע השער וכי באחרונה ניכר "תיאבון" פוחת למטבע הסיני.
ביעדי מחירי המטבעות ל-2005 יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר לאירו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.
* הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט
נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה.
הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.
זינוק בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.
רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים.
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.