אגוד: התמיכה הקרובה למדד המעו"ף שוכנת ב-620 נק'
טכנית - רמת התמיכה הקרובה למדד המעו"ף שוכנת ברמת 620 הנק' ואחריה קיימת תמיכה ברמת 617 הנק'. רמת ההתנגדות הקרובה נמצאת בטווח 628-625 הנק'. כך העריכו בתחילת השבוע בבנק איגוד.
הכלכלן הראשי של הבנק, אמיר חייק סבור, כי ברמות הנוכחיות של מכפיל רווח נקי 14.3 במדד מניות המעו"ף, ושל 16.1 במדד ת"א 100 ניתן להמשיך להעריך, כי מחירי המניות נסחרים באופן מלא יחסית להתפתחויות החיוביות הצפויות בארץ, ולכן ממליצים בבנק על משנה זהירות בהשקעה באפיק המנייתי.
בבנק אגוד סבורים, כי טכנית - טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.35-4.40 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב-4.34 שקל לדולר. לפי הבנק, התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.37 שקל ו-4.40 שקל לדולר.
כלכלני הבנק העריכו לקראת פתיחת שבוע המסחר בשוק המט"ח - כי טכנית - בשבוע הקרוב צפוי שע"ח דולר/אירו לנוע 1.27? 1.32 דולר לאירו.
בבנק מציינים כי האירו נחלש השבוע אל מול הדולר ב-1.7% ונסחר ביום ו' ברמת 1.297 דולר לאירו. היחלשות האירו מול הדולר הינה על רקע פרסום נתוני מקרו חיוביים השבוע בארה"ב ביניהם ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר, והתבטאויות לגבי צמצום הגירעונות מצד בכירים בממשל האמריקאי.
מאידך, ציינו בבנק - כי מהלך ההתחזקות של האירו עד כה מול הדולר נבעה מהגירעון ברמת שיא של ממשלת ארה"ב בתקציבה (הנמצא בשיא העומד על כ- 4.5% מהתמ"ג האמריקאי) ובמאזן המסחרי שלה ולא מתחזית צמיחה גבוהה יותר לגוש האירו לעומת ארה"ב.
השבוע, מזכירים כלכלני אגוד, התחזק הדולר מול הין קלות וכעת נסחר ברמת 102.9 ין לדולר. זאת על רקע פרסום נתוני מקרו חיוביים בארה"ב ובמקביל הורדת תחזית הצמיחה הכלכלית ביפאן לשנת 2005 על ידי הבנק המרכזי של יפן, בשל ההערכות כי יצרני האלקטרוניקה ייאלצו לקצץ את הייצור בשל הצטברות מלאים, ופגיעה הצפויה בייצוא בשל מהלך ההתחזקות של הין מול הדולר עד כה.
בנוסף ראש ממשלת יפן, הכריז בסוף השבוע - כי בכוונתו לפרוש מתפקידו בספטמבר 2006, ואינו מעוניין בקדנציה נוספת. שר האוצר של יפאן הוסיף כי ממשלת יפאן תנקוט צעדים בתגובה לתנודות חריגות בשוק המט"ח ושיש צורך בסבלנות עד שיפאן תגבר על הדפלציה במשק שלה. נגיד הבנק המרכזי הודיע כי הוחלט להותיר את הריבית המוניטרית ברמה אפסית.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.