החברות הממשלתיות צפויות לרשום ב-2017 רווח של 6 מיליארד שקל

החברות הממשלתיות רשמו רווח נקי של 2.295 מיליארד שקל ב-9 החודשים הראשונים של 2017; רשות החברות העלתה את תחזית הרווח המצרפי
מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה חברת חשמל

החברות הממשלתיות רשמו רווח נקי של 2.295 מיליארד שקל ב-9 החודשים הראשונים של 2017. מדובר בנתון דומה לרווח הנקי לתקופה המקבילה אשתקד שעמד על 2.273 מיליארד שקל.

בעקבות התוצאות החיוביות, מעדכנת רשות החברות הממשלתיות את התחזיות לשנת 2017 ולהערכתה הרווח הנקי יעמוד על כ-6 מיליארד שקל. זאת, לעומת תחזית הרווח המקורית שנעשתה בתחילת השנה ועמדה על 3 מיליארד שקל. הפער בין התחזית המקורית לתחזית המעודכנת נובע מאירועים חד פעמיים שהיו במהלך תקופה זו.

מבין החברות הממשלתיות, חברת החשמל היא בעלת הרווח הנקי הגבוה ביותר בתקופה זו והיא רושמת רווח נקי של 3.2 מיליארד שקל, שחלק ניכר ממנו נובע מאירועים חד פעמיים.

שתי חברות רשמו שיפור ברווחים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017: חברת מקורות רשמה שיפור ברווחים עם עליה של 141% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והיא מסכמת את תשעת החודשים הראשונים של 2017 עם רווח נקי של 136 מיליון שקל (לעומת רווח של 56 מיליון שקל אשתקד), והתעשייה האווירית סוגרת את תקופה זו עם רווח נקי של 277 מיליון שקל (לעומת הפסד בתקופה מקבילה ב-2016 של 293 מיליון שקל).

ב-9 החודשים הראשונים של 2017 שתי חברות ממשלתיות רשמו הפסדים: תעש מערכות שהפסידה 55 מיליון שקל, וחברת הדואר שסיימה את תקופה זו עם הפסד של 7 מיליון שקל. הכנסות החברות הממשלתיות הסתכמו בתקופת הדיווח בכ-50.57 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ-2% לעומת התקופה המקבילה ב-2016.

רשות החברות הממשלתיות מאגדת את פעילותן של מעל ל-60 חברות ממשלתיות העוסקות בתחומים חיוניים הנוגעים לכל היבט בחיי הציבור, כגון: ביטחון, תשתיות, תחבורה, דיור, תקשורת, חשמל, מים, דואר, וחינוך ועוד. בחברות מועסקים כ-56 אלף עובדים, והן אחראיות על כשליש מסך המאזן של מדינת ישראל. החברות הממשלתיות בישראל הן גם היצואן הגדול בישראל עם יצוא בהיקף של 19.5 מיליארד שקל בשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.