החברות הממשלתיות צפויות לרשום ב-2017 רווח של 6 מיליארד שקל
החברות הממשלתיות רשמו רווח נקי של 2.295 מיליארד שקל ב-9 החודשים הראשונים של 2017. מדובר בנתון דומה לרווח הנקי לתקופה המקבילה אשתקד שעמד על 2.273 מיליארד שקל.
בעקבות התוצאות החיוביות, מעדכנת רשות החברות הממשלתיות את התחזיות לשנת 2017 ולהערכתה הרווח הנקי יעמוד על כ-6 מיליארד שקל. זאת, לעומת תחזית הרווח המקורית שנעשתה בתחילת השנה ועמדה על 3 מיליארד שקל. הפער בין התחזית המקורית לתחזית המעודכנת נובע מאירועים חד פעמיים שהיו במהלך תקופה זו.
מבין החברות הממשלתיות, חברת החשמל היא בעלת הרווח הנקי הגבוה ביותר בתקופה זו והיא רושמת רווח נקי של 3.2 מיליארד שקל, שחלק ניכר ממנו נובע מאירועים חד פעמיים.
שתי חברות רשמו שיפור ברווחים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017: חברת מקורות רשמה שיפור ברווחים עם עליה של 141% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והיא מסכמת את תשעת החודשים הראשונים של 2017 עם רווח נקי של 136 מיליון שקל (לעומת רווח של 56 מיליון שקל אשתקד), והתעשייה האווירית סוגרת את תקופה זו עם רווח נקי של 277 מיליון שקל (לעומת הפסד בתקופה מקבילה ב-2016 של 293 מיליון שקל).
- חברת החשמל השקיעה בסייבר - וזה מה שקרה
- משק אנרגיה צוללת 15% - זכתה בתחנת אשכול במחיר מופרז: 12.4 מיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-9 החודשים הראשונים של 2017 שתי חברות ממשלתיות רשמו הפסדים: תעש מערכות שהפסידה 55 מיליון שקל, וחברת הדואר שסיימה את תקופה זו עם הפסד של 7 מיליון שקל. הכנסות החברות הממשלתיות הסתכמו בתקופת הדיווח בכ-50.57 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ-2% לעומת התקופה המקבילה ב-2016.
רשות החברות הממשלתיות מאגדת את פעילותן של מעל ל-60 חברות ממשלתיות העוסקות בתחומים חיוניים הנוגעים לכל היבט בחיי הציבור, כגון: ביטחון, תשתיות, תחבורה, דיור, תקשורת, חשמל, מים, דואר, וחינוך ועוד. בחברות מועסקים כ-56 אלף עובדים, והן אחראיות על כשליש מסך המאזן של מדינת ישראל. החברות הממשלתיות בישראל הן גם היצואן הגדול בישראל עם יצוא בהיקף של 19.5 מיליארד שקל בשנה.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
