ביקושי שיא לחברת החשמל. השלימה בהצלחה את השלב המוסדי בהרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות
חברת חשמל חברת החשמל השלימה בהצלחה את השלב המוסדי במסגרת הרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות: סדרה 28 (שקלית, מח"מ 3.2) וסדרה 29 (צמודה, מח"מ 6.8) וגייסה כ-2.9 מיליארד ש״ח . לאור ההיקף הגדול של הביקושים, אישר דירקטוריון החברה את הגדלת ההנפקה מסך של 2.0 מיליארד ש"ח לסך כולל של כ-3.3 מיליארד ש״ח. אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל: "ההצלחה הגדולה והמרשימה של ההנפקה מעידה פעם נוספת על הבעת האמון של הגופים המוסדיים בישראל בהחלטות האסטרטגיות והמדיניות הפיננסית שמוביל הדירקטוריון, בניהול הפיננסי האחראי והשמרני של הנהלת חברת החשמל, וביציבותה הפיננסית של החברה. עדות נוספת לכך היא העלאת דירוג החברה רק לפני מספר ימים. חברת החשמל מקדמת בשנים האחרונות תכנית אסטרטגית לשינוי אירגוני והתייעלות שיאפשרו לחברה להמשיך ולהוביל את משק האנרגיה בעידן של תחרות. היכולות המוכחות של הנהלת החברה להוביל תהליכים מורכבים ואתגריים בסביבה הדינמית, המשתנה, המורכבת והלא יציבה, בראשיתו של עידן התחרות הן מרשימות מאד". עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל : "העלאת דרוג החברה ערב ההנפקה מעידה על יציבותה הפיננסית ועל ניהול חוב אחראי ושקול. חברות הדירוג הביעו אמון בהתנהלות החברה והמשקיעים קראו נכון את המפה, ובהתאם לכך לא חששו להשקיע בהיקפים מרשימים". אבי דויטשמן, סמנכ"ל הכספים בחברת החשמל: "ההנפקה הנוכחית שיקפה פעם נוספת את אמון המשקיעים בחברת החשמל. הקשר השוטף עם המשקיעים יצר תשתית של יחסי שקיפות ואמון המהווים בסיס איתן למהלכים הפיננסיים של חברת החשמל ובראשם ניהול החוב". בסדרה 28 גייסה החברה כ-0.37 מיליארד ש"ח ובתשואה לפידיון של 0.91% ומרווח של 0.5% מעל אג"ח ממשלתי. ובסדרה 29 גייסה החברה כ-2.52 מיליארד ש"ח ובתשואה לפידיון צמודה למדד של 1.35% במרווח של 1.14% מעל אג"ח ממשלתי צמוד. בהנפקה השתתפו גופים מוסדיים מובילים בשוק ההון המקומי ונתקבלו ביקושים בהיקף כולל של כ - 5.1 מיליארדי ש"ח. שלב המכרז הציבורי יתקיים ביום שני הקרוב .(23.10.17)
אגרות החוב מדורגות: ilAA על ידי מעלות S&P באופק יציב ו-Aa2.il באופק יציב על ידי מדרוג. ב-16 באוקטובר, 2017, העלתה חברת הדירוג S&P Global ratings את דירוג האשראי הבינ"ל של חברת החשמל לישראל בע"מ מ-(-BBB) ל-(BBB). בעקבותיה העלתה S&P מעלות את דירוג המנפיק של חברת החשמל ל-'ilAA ' מ- 'ilAA' והוציאה אותו מרשימת מעקב עם השלכות מתפתחות. תחזית הדירוג באופק יציב. במסגרת דוח הדירוג מציינת חברת S&P מעלות, בין היתר, כי המסגרת הרגולטורית שבה פועלת חברת החשמל לישראל השתפרה בשנים האחרונות בעקבות שיפור ביחסים עם הרגולטור. חברת הדירוג ציינה כי התחזית היציבה משקפת את הערכתה שהפרופיל העסקי של חח"י התחזק באופן בר-קיימא ושהחברה תשמור על יחס של מזומנים מפעילות שוטפת לחוב בשיעור שיעלה על 12% בממוצע בשנים הקרובות. חברת הדירוג מעריכה כי הסבירות של תמיכה ממשלתית יוצאת דופן בחח"י גבוהה מאד, דבר המשקף את חשיבותה של חברת החשמל לישראל, למשק המקומי כיצרנית החשמל המרכזית, למרות הירידה בנתח השוק, ואת מעמדה המונופוליסטי כחברת הולכה ומנהלת מערכת החשמל. הנפקת סדרות האג"ח בוצעה בהתאם לתשקיף המדף שפרסמה החברה בחודש נובמבר 2015.
- 1.אורן 20/10/2017 09:46הגב לתגובה זולא מספיק דופקים אותנו עם מחירים בשמיים שלא הרגשנהרגשנו את המעבר לגז כפי שהבטיח הצמד שטייניץ וביבי עכשיו גם שנים את כספי הפנסיה באותו סל רעועה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
