אייל קליין: "התוכנית שהוצגה אתמול היא הססנית מידי - זה בציפיות מינוס"

אסטרטג השווקים של IBI מתייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal להצהרת מנהיגי אירופה. "הגדלת הקרן זה עניין שעוד צריך לעבור 16 פרלמנטים, ייקח זמן"
יוסי פינק | (11)

פסגת מנהיגי אירופה הסתיימה אתמול כאשר הושגו הסכמות בעניין מספר נושאים. אייל קליין, אסטרטג השווקים הראשי בבית ההשקעות IBI התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal להצהרת מנהיגי אירופה.

לדבריו של קליין, "זה בציפיות מינוס וזה בעיקר יותר מידי מהוסס. למשל היה עדיף עם המנהיגים כבר היו באים מצויידים באישורים של הפרלמנטים כיוון שבמצב הנוכחי, זו רק הצהרה - מלבד גרמניה שהעבירה אתמול בפרלמנט את עניין הגדלת הקרן, כל שאר 16 המדינות יצטרכו לקחת את ההצהרה הזו לפרלמנט שלהן וזה עניין של שבועות.".

בתוך כך, קליין אומר כי "גם עניין הגודל של הקרן לא נקבע, אומנם בתקשורת מדברים על טריליון אירו אבל זה לא מספר שצויין בהצרה או בתדרוך העיתונאים, מה שנמסר זה רק ש'הקרן תמונף'. זו הצהרה חיובית ומראה על כך שהמנהיגים הצליחו להגיע להסכמות אבל זה עדיין לא משהו סגור וחתום. יש להם בעיה, הם לא יודעים כמה כסף יגיע מכיוון סין, ברזיל או כל מדינה אחרת וזה מהותי, אז הם נאלצים להמשיך לדחות".

עניין מינוף הקרן תלוי, כאמור, בהצטרפותם של משקיעים נוספים מלבד ממשלות אירופה. אלה האחרונות כבר התחייבו לשים 500 מיליארד אירו וכעת השאלה היא בכמה תמונף הקרן, כלומר כמה ישימו המשקיעים הנוספים. התמריץ שמספקות ממשלות אירופה עבור המשקיעים הפרטיים הוא בכך שעל כל הפסד של עד חצי מיליארד אירו, הן יספגו חלק גדול ממנו וזה אמור לתת ביטחון למשקיעים. כעת צריך לראות כמה כסף עוד יגיע כאשר ההערכות הן שבסופו של יום הערכות הן שהקרן תגדל ל-1-1.2 טריליון אירו.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מושיק אופניק 27/10/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    איך דפני ליף אמרה אפשר להאכיל חלק מהאנשים בשקר רוב הזמן אבל לא כל הזמן
  • 10.
    אליהו הנביא 27/10/2011 14:42
    הגב לתגובה זו
    מוחקים חובות ומסתפרים על חשבון מי? מאיפו יביאו את כול בכסף הזה? יש משהוא שיודע ?
  • 9.
    דורון האדום 27/10/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    לכבוד השנה החדשה בלילה כלכלי הביאו פאנל מומחים שיחזו מה יקרה השנה. בינתיים מי שהקשיב להם, הפסיד 15 אחוז עליות
  • 8.
    כסף 27/10/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
    עבודה ,התיעלות , צמיחה, אחרת זה ניר שיגרום להתרסקות כלכלית.
  • 7.
    N 27/10/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    אז תמיד מתחילים לפרסם כל מני ידיעות שליליות. כשהבורסה בשפל אז מפרסמים ידעות חיוביות. בקיצור אל תקשיבו יותר מדי ,
  • 6.
    הצחקתה.הכל ניחושי פוזיציה.ופספוס (ל"ת)
    חי 27/10/2011 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משקיע תמים 27/10/2011 10:17
    הגב לתגובה זו
    מח רפה נשאר מח רפה.
  • 4.
    מי זה אייל קליין? מה הוא נביא? (ל"ת)
    רוני 27/10/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איזה באסה להיות מחוץ לשוק בימים אלו (ל"ת)
    אסטרטג עאלק 27/10/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני מלא בקולים 27/10/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
  • 1.
    רואה שחורות 27/10/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
    יעלה רק 12 אחוז
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.