השקל ממשיך להתחזק אך "ישנן הערכות בשוק כי הריבית תורד ל-2.5%"
המסחר במטבע החוץ מתנהל בתקופה האחרונה במגמה דומה: כאשר אופטימיות נושבת מכיוון אירופה בסוגיית משבר החובות ביבשת, נצפית הזרמת כספים מהדולר לאירו. בגזרה הישראלית, הנתון המשמעותי שנותן את הטון הוא הכרזת הריבית מבנק ישראל אחר הצהריים.
קובי מורד, סמנכ"ל מיטב ניהול סיכונים אמר בשיחה עם Bizportal: "נבקעו סדקים בין צרפת וגרמניה באשר האם החילוץ של גוש האירו ייעשה בכל מחיר. אך למרות שאין תמימות דעים רואים אופטימיות מאירופה ומדינות כסין וברזיל הביעו עניין לתמיכה מוניטרית באירופה. בכירים מארה"ב הצהירו כי לא יתנו לאירופה להמשיך בהדרדרות.
בשעה זו הדולר מאבד מערכו מול השקל ונחלש ב-0.6% לרמה של 3.62 שקלים והאירו נחלש קלות ב-0.1% לרמה של 5.01 שקלים. ההחלשות של הדולר היא בהתאם למגמה העולמית של היחלשות הדולר מול סל מטבעות בעולם.
המנתח הטכני, שאדי בחוס MSTA, אנליסט ראשי חדר עסקאות מט"ח 24 כותב כי "מבנה הצמד דולר שקל נותר מבנה דובי ובהתאם לתחזית. עוד נציין כי, רמת 3.7820 שקלים ממשיכה להוות נקודת השיא האחרונה בשוק. קרי, שמירה על שער חליפין מתחת לאותה רמה, תותיר את הנחת השוק היורד בתוקף עם צפי להמשך הירידות"
הורדת ריבית?
לדבריו של קובי מורד: "ציפיות האינפלציה לשנה שנגזרות משוק ההון עומדות כרגע על 1.8% לשנה לעומת יותר מ-3% לפני מספר חודשים בודדים. הצניחה נובעת מציפיות נמוכות יותר לצמיחה מה שיכול לספק לבנק ישראל כרית נוחה להורדת ריבית".
מתחילת החודש סיפק השקל מגמה ברורה של התחזקות: 7.3% אל מול היורו וכ-3% אל מול הדולר. מגמת ההתחזקות באה דווקא בתקופה בה הוריד בנק ישראל את הריבית לרמה של 3%, מה שאמור היה להוריד את אטרקטיביות השקל. אלי שיראזי, מנהל חדר עסקאות, ויפתח דרורי מלמבקס מציינים כי כיוונו של המסחר בשקל יושפע ככל הנראה בעיקר מהמגמות העולמיות.
באשר להחלטת הריבית, מעריכים בלמבקס כי הריבית תורד ב-0.25% ומציינים כי "ישנם קולות בשוק שאף מעריכים כי הנגיד עשוי להפתיע ולהוריד את הריבית עד לרמה של 2.5%, ירידה של 0.5%. שינוי חד שכזה בוצע לאחרונה רק במרץ 2011, אז עלתה הריבית מ-2.5% לרמה של 3% בעקבות לחצים אינפלציוניים. נזכיר כי רק לפני כחצי שנה העריכו בבנק ישראל שהריבית תעמוד על 4% עד סוף השנה"
עוד כותבים כי "גם הורדת ריבית קרובה לא תשנה את כיוונו של השקל, שעשוי לשוב ולהתחזק לשער של 3.6 שקלים לדולר ולשוב לשער של 4.93 שקלים לאירו, בעקבות אי הוודאות והחולשה השוררות בקרב שני המטבעות הבכירים בעולם".
- 1.איצקידם 24/10/2011 17:02הגב לתגובה זוהריבית לא תרד היום מחשש להתייקרות ואינפלציה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
