מטוס אל על
צילום: דוברות אל על

כמה תעלה טיסה לאילת?

אל על חוזרת לאילת: שתי טיסות יומיות בעונת החורף במחיר שמתחיל ב-139 שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה אל על אילת

אל על חוזרת לאילת: שתי טיסות יומיות בעונת החורף במחיר שמתחיל ב-139 שקל. חברת התעופה הלאומית תשוב להפעיל קו סדיר לראשונה מזה עשור, אך ההפעלה מוגבלת לחודשי החורף בלבד; המהלך נעשה לבקשת משרד התחבורה במטרה להבטיח נגישות תחבורתית לעיר הדרומית

לאחר יותר מעשר שנות היעדרות, אל על חוזרת להפעיל קו טיסות סדיר בין נתב"ג לאילת. החברה הודיעה כי החל מ-21 באוקטובר הקרוב תפעיל שתי טיסות יומיות בקו, אחת בבוקר ואחת בערב, כאשר מחיר כרטיס יחל ב-139 שקל לכיוון במסגרת כרטיס מסוג LITE הכולל מזוודת טרולי ותיק גב.

בנוסף, תושבי אילת וחבל אילות ייהנו ממחיר מסובסד של 99 שקל בלבד לכיוון. הכרטיסים כבר זמינים לרכישה באתר החברה ובאמצעות סוכני הנסיעות. ההפעלה תתבצע במטוסי בואינג 737 ותוגבל לעונת החורף בלבד, בין היתר בשל זמינות צי המטוסים בתקופה זו.

קו לא רווחי אך חיוני לתושבים

המהלך של אל על מגיע על רקע המשבר המחריף בקו לאילת. חברת ארקיע, שהפעילה בעבר בין שש לשמונה טיסות יומיות, הודיעה באפריל האחרון כי היא נאלצת לצמצם את מספר הטיסות לשלוש עד ארבע בלבד, בטענה שהאוצר צמצם את המימון להוצאות האבטחה. כתוצאה מכך, נוצר מחסור בטיסות שגרם לקשיים משמעותיים עבור תושבי אילת והעיר כולה, שנחשבת מנותקת תחבורתית מהמרכז.

הקו לאילת נחשב מזה שנים לקו שאינו רווחי עבור חברות התעופה, שכן הוא מתמלא בעיקר בעונות הביקוש ובחגים, בעוד שביתר התקופה הוא פועל בתפוסה נמוכה. לכן, הפעלתו נתפסת בעיקר כצורך תחבורתי ולא כאפיק עסקי מועדף. לעומת זאת, קווי החוץ של החברות ממשיכים ליהנות מתפוסות גבוהות יותר.


מאל על נמסר כי "המהלך הוא צעד חשוב בהגברת הנגישות עבור תושבי אזור העיר הדרומית ותורם לחיזוק הקשרים התחבורתיים הפנים ארציים. על אף האתגרים התפעוליים המורכבים, חברת אל על נרתמת למאמץ הלאומי, זאת לאור בקשת משרד התחבורה ומתוך הבנה שפעילות הקו לאילת חיונית לשגרת תושבי האזור".

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, בירך על ההחלטה: "זהו מהלך הכרחי לפעילותו התקינה של עורק התחבורה המרכזי של תושבי העיר. חזרת אל על משתלבת בתוכנית שאנו מקדמים עם משרדי הממשלה להסדרת טיסות סדירות בתדירות גבוהה ובמחיר מסובסד. אני מודה לשרת התחבורה ולהנהלת אל על על השותפות בחיזוק הקישוריות והמחויבות לחוסן של אילת".

קיראו עוד ב"בארץ"

נכון להיום, ניתן לטוס לאילת מטרמינל 1 בנתב"ג עם ישראייר וארקיע, וכן עם חברת אייר חיפה משדה התעופה בחיפה. ארקיע ממשיכה להפעיל את מספר הטיסות הגדול ביותר, אך צמצום פעילותה בתקופה האחרונה חשף את התלות הרבה של העיר הדרומית בקווים פנים ארציים ובמדיניות הסבסוד של המדינה.


כמה עולה טיסה לאילת בקיץ?

הציבור לא מתעניין כמעט בטיסות לאילת בחורף. הטיסות של אל על, מיועדות להבטיח תנועה בעיקר לתושבי העיר ולעובדים בה, אבל בפועל העונה הרלבנטית היא בקיץ. בקיץ מפעילות ישראייר וארקיע טיסות לאל על והמחירים מעל 600 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום