יוחנן צנגן הודיע הבוקר על התפטרותו מתפקידו כמנכ"ל 'רשת'
יוחנן צנגן, מנכ"ל זכיינית ערוץ 2 - 'רשת', צפוי להודיע הבוקר (ה') לדירקטוריון רשת על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל 'רשת', כך מאשרים הבוקר בכירים בזכיינית. עד כה לא ברור מי יהיה מחליפו. צנגן צפוי להתמנות לתפקיד בכיר בחברת 'עופר מדיה', בעלת השליטה ב'רשת'.
צנגן בתחילת דרכו מילא שורה של תפקידים בכירים ברשות השידור ובינהם כיהן כסמנכ"ל כספים וכלכלה. ב-91' עזב צנגן את רשות השידור ושימש מנכ"ל משותף ברשת מיום הקמתה יחד עם דן שילון. מאז פרש שילון מהתפקיד ב-98' שימש צנגן מנכ"ל יחיד. ההצלחה הגדולה ביותר עליה חתום צנגן היא הזכייה במכרז ערוץ 2.
עקב התפטרותו מסר צנגן כי, "אני בר מזל על שנפלה בחלקי הזכות להיות באחד התפקידים המרתקים והחשובים בתעשיית הטלוויזיה בישראל במשך שנים ארוכות, להיות שותף לחוויה התקשורתית של הקמת ערוץ 2, צמיחתו והצלחתו ולהטביע חותם בייצור טלוויזיה איכותית ופופולארית".
צנגן מתייחס בדבריו לתפקידו הבא, "בעיסוקי החדש בכוונתי להתרכז באיתור והקמה של מיזמים עסקיים חדשים ובהסדרת שוק הטלוויזיה בישראל, תוך בחינה מחדש של המודל העסקי שלפיו עובדים זכיינים מסחריים. צריך לזכור שאנו מצויים בתקופה משברית, שבה שוק הפרסום מתכווץ, האינטרנט תופס נתח גדול יותר מעוגת הפרסום וההוצאות לתוכן גדלות בהתמדה. בכוונתי לפעול לצמצום הדרישות הרגולטוריות, שכן כולם מפסידים כיום בענף הטלוויזיה".
לדברי צנגן, הוא "יפעל לביטול התמלוגים המשולמים לרשות השנייה, להפחתה של 80% בדמי הזיכיון ולמיקוד הרגולציה על בסיס מתווה היוצרים ?מהלך אותו הקים והוביל, ואשר יכול לשמש כפיתרון אמיתי לתחלואי הרגולציה. לדבריו, זהו פיתרון מוסכם שלא דורש תיקון לחוק וניתן ליישום מיידי. צנגן הדגיש, כי יישום הנושאים הללו ישפר את סיכויי הטלוויזיה המסחרית בישראל לשרוד את המשבר הכלכלי בשנת 2009".
יוסי רוזן, יו"ר דירקטוריון רשת, התיחחס להתפטרותו של צנגן ואמר, "קיבלתי בצער רב את הודעתו של יוחנן צנגן. מבחינתנו יוחנן צנגן הוא מר הטלוויזיה המסחרית האיכותית ובכך הוא תרם לרשת ולטלוויזיה המסחרית בכלל. אנו מכבדים את רצונו לאחר 18 שנות פעילות פורייה וענפה, ונעשה הכול כדי שיוחנן ימשיך ויסיע לרשת ויתרום לה מניסיונו ומכישוריו. הדירקטוריון יחליט על מינוי מחליף ליוחנן בתקופה הקרובה ועד אז נפעל במשותף עם ההנהלה הקיימת לטובת החברה".
השנה האחרונה היתה קשה לזכיינית, במיוחד נוכח המעבר לארבעה ימי שידור והמשבר הכלכלי לא הועיל. רק לאחרונה דיווחה רשת על הפסדים קשים ואף עלתה האפשרות כי רשת תתאחד עם ערוץ 10. בהופעתו של צנגן מול הרשות השנייה, הכריז צנגן על ההפסדים הקשים של הזכיינית, "רשת הפסידה 40 מיליון שקל ב-2008, מתוכם 25 מיליון שקל רק ברבעון האחרון. 25 מיליון שקל ברבעון, זהו קצב של 100 מיליון שקל בשנה, אם נמשיך אותו עוד רבעון אחד אנחנו פשוט לא נהיה".
בימים האחרונים הזרימו בעלי המניות של 'רשת', סכום בסך 10 מיליון שקל.
ניתן להאמין כי הזרמת כספים זו הגיעה עקב אמירתו של צנגן, כי "הבנקים מתחילים לשאול שאלות, לבקש ביטחונות או החזרים של הלוואות. לבעלי המניות, שעסוקים בעשייה ובענפים אחרים, יש בעיות משל עצמם. אין להם היכולות לתמוך ברשת כפי שהיו יכולים לתמוך בה בימים נורמליים". על פי הערכות בשוק, מטרת הסיוע הכספי, היא לסייע ל'רשת' לשרוד את הרבעון הנוכחי מבלי להיקלע למצוקת מזומנים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
