סטנדרד צ'רטרד מצטרף למגמה: "שנת 2009 נפתחה חזק, לא נפטר עובדים"
מנכ"ל בנק סטנדרד צ'רטרד (Standard Chartered ) מצטרף למגמה של הימים והשבועות האחרונים. המנכ"ל, פיטר סאנדס, אמר היום כי החודשים הראשונים של 2009 היו "חזקים". הוא הוסיף כי הבנק יתמקד ב-2009 בצמיחה אורגנית אולם במקביל גם יחפש אפשרויות רכישה באסיה, המזרח התיכון ואפריקה.
מנכ"ל הבנק הצטרף היום למנכ"לים של ברקליס, סיטיגרופ, דוייטשה-בנק ובנק אוף אמריקה שהודיעו בשבועיים האחרונים על התחלה חיובית ל-2009.
אתמול פרסם ברקליס הודעה הבוקר בה אמר, כי שנת 2009 "נפתחה חזק" והעסקים ממשיכים להיות טובים. כמו כן, אמר הבנק כי הוא מנהל שיחות למכירת חטיבת ה- iShares. עם זאת, דירקטוריון הבנק לא לקח שום החלטה למכור נכסים, נכתב בהצהרה.
המותג iShares של בארקליס הוא כנראה הידוע ביותר מבין תעודות הסל (ETF) בעולם. בארקליס השיק את קרנות iShares בשנת 2000 אך מאז הספיק להנפיק אותם בכל הבורסות הגדולות בעולם. מדובר בתעודות סל המחזיקות בנתח השוק הגדול ביותר בארה"ב ובעולם. אחד מהיתרונות הגדולים של בארקליס היה השיווק ? הבנק הנפיק ETF כמעט על כל מדד אותו דרשו יועצי ההשקעות האמריקנים ששלטו בשוק תעודות הסל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
