שיא במספר המפוטרים בינואר: 19,719 עובדים בישראל נשלחו הבייתה
המשבר העולמי מכה בישראל. לאחר שבחודש דצמבר נרשם שיא במפוטרים, בחודש ינואר נשבר השיא כאשר 19,719 עובדים פוטרו ממקומות עבודה. כך עולה מנתוני שרות התעסוקה שהתפרסמו הבוקר (ג') שהביאו לגידול של 3.8% במספרם של דורשי העבודה, זאת בניכוי השפעות עונתיות בהשוואה לחודש קודם. מספרם של דורשי העבודה בחודש ינואר הסתכם ב- 215 אלף בהשוואה ל- 207.2 אלף בדצמבר 2008 ,תוספת של 7.8 אלף דורשי עבודה.
להערכת ראש אגף מחקר בשירות דוד צרפתי, התחזית הצפויה לסוף שנת 2009 היא למעלה מ-260 אלף דורשי עבודה, זאת בהתסס על שיעורי הצמיחה הצפויים במשק עפ"י בנק ישראל ועל בסיס נתוני המגמה הקיימים כיום בשירות.
מנכ"ל שירות התעסוקה יוסי פרחי פנה אל ממשלת ישראל בדרישה לקיים דיון מיידי בנושא, דיון אשר בסופו יועמדו כלים אופרטיביים לטובת השירות ע"מ שזה יוכל לתת את המענה הנכון למובטלים בהתאם לצרכים ההולכים וגדלים.
מספרם של המובטלים (דורשי עבודה שצברו מעל יומיים אבטלה) בנתוני מגמה הסתכם בחודש ינואר ב-192.4 אלף עליה בשיעור של 1.6% בהשוואה לחודש קודם. שיעור הגידול הממוצע במספרם של המובטלים בנתוני מגמה בעשרת החודשים האחרונים הוא 1.3% בחודש.
מבין דורשי העבודה 34.8% (76.1 אלף) צברו מעל 270 ימי אבטלה במשך 12 החודשים האחרונים. אלה מהווים את הגרעין הקשה של המובטלים.
בחודש ינואר חל גידול בשיעור של 7.2% במספרם של דורשי עבודה לא אקדמאים ולא מקבלי הבטחת הכנסה, זאת בניכוי עונתיות ובהשוואה לחודש דצמבר 2008. כמו כן, חלה עליה בשיעור של 0.8% במספרם של תובעי הבטחת הכנסה, ו-9.9% גידול בדורשי עבודה אקדמאים שאינם תובעי הבטחת הכנסה.
דרושים והשמות לפי קבוצות מקצוע ינואר 2009 בהשוואה לחודש מקביל אשתקד
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
