ארגון ה-FCI: גידול של 110% בביקוש למימון פקטורינג
חמשת חברות הפקטורינג הפועלות בישראל העניקו בשנת 2005 מימון בהיקף של 315 מליון אירו לעסקים וחברות בארץ. מדובר בגידול חד של 110% בביקוש למימון בשיטת הפקטורינג, יחסית לשנת 2004. כך עולה מנתוני ארגון הפקטורינג העולמי, ה-Factors Chain International שפורסמו אמש.
על פי נתוני הארגון, בו חברים חברים כ-200 בנקים, חברות פקטורינג וחברות מימון בנקאיות וחוץ בנקאיות ברחבי העולם, בשנת 2004 עמד המימון החוץ בנקאי בישראל בשיטת הפקטורינג על 155 מליון אירו בלבד.
עוד עולה מנתוני ה-FCI כי היקף המימון של חברות הפקטורינג עבור פעילות בשוק המקומי עמדה בשנת 2005 על 125 מליון אירו, והיקף המימון ליצואנים עמד על 200 מליון אירו.
לדברי מנכ"ל חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים", עו"ד מיכה אבני, למרות הגידול בביקוש, ענף הפקטורינג הנחשב לשיטת המימון החוץ בנקאית הפופולארית ביותר בעולם עדיין נמצא בחיתוליו בארץ והיקפי המימון אותם יכלות להעניק החברות הפועלות בתחום גבוהים בהרבה מהביקוש.
אבני הוסיף, הגידול החד בביקוש למימון בשיטת הפקטורינג נובע בראש ובראשונה מהשיפור הניכר בצמיחה במשק בשנת 2005. "כאשר חברה נמצאת בהליך מואץ של צמיחה היא זקוקה למימון שיאפשר לה לרכוש עוד חומרי גלם, לשלם משכורות לעוד עובדים ולספוג את האשראי אותו היא מעניקה ללקוחותיה. מגבלות האשראי של בנק ישראל והצורך במקורות מימון נוספים על הבנקים, יחד עם הביאו את העסקים בארץ לחפש אלטרנטיבות מימון שונות, ובראשן הפקטורינג".
על פי נתוני ה-FCI, בשנת 2005 מימן הפקטורינג עסקאות בהיקף של כטריליון אירו ברחבי העולם, גידול של כ-19% לעומת שנת 2004.
הפקטורינג הינו אחת משיטות המימון החוץ בנקאיות המיועדת בעיר לעסקים בצמיחה. חברת הפקטורינג רוכשת את האשראי אותו מעניק העסק ללקוחותיו, ומשלמת לו מיידית תמורתו. בכך נמנע מהעסק הצורך להעניק אשראי ארוך טווח ללקוחותיו ולספוג בינתיים את עלות האשראי ועלויות הייצור.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
