האוצר: קופות הגמל צברו 179 מיליון שקל בספטמבר

זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-225 מיליון שקל בחודש אוגוסט 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 139 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד
חזי שטרנליכט |

הצבירה נטו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש ספטמבר 2005 הייתה חיובית והסתכמה ב-179 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-225 מיליון שקל בחודש אוגוסט 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 139 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה החיובית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-719 מיליון שקל, גבוהה מהצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 279 מיליון שקל.

התשואה הנומינלית ברוטו בחודש ספטמבר הייתה חיובית והסתכמה ב-1.90%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב-11.72%. בחודש המקביל שנה קודמת נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.82%, ובתקופה המקבילה בשנה קודמת נרשמה תשואה חיובית של 4.99%.

מצורף פירוט נתוני הצבירה בחודש ספטמבר 2005: הצבירה נטו בקופות הגמל לתגמולים ואישית לפיצויים הייתה חיובית והסתכמה ב-81 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 76 מיליון שקל בחודש הקודם ובהשוואה לצבירה חיובית של 42 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.

הצבירה נטו מתחילת השנה היתה חיובית והסתכמה ב-399 מיליון שקל, זאת בניגוד לתקופה המקבילה אשתקד בה הצבירה היתה שלילית והסתכמה ב-38 מיליון שקל.

הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות הייתה חיובית והסתכמה ב-196 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 272 מיליון שקל בחודש הקודם, וצבירה חיובית של 151 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו מתחילת השנה הייתה חיובית והסתכמה ב-995 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 982 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הצבירה נטו בקופות מרכזיות לפיצויים הייתה שלילית והסתכמה ב-101- מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה שלילית של 126- מיליון שקל בחודש הקודם, ולעומת צבירה שלילית של 54- מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.

הצבירה נטו מתחילת השנה היתה שלילית והסתכמה ב-678- מיליון שקל, זאת בדומה לצבירה שלילית של 657- מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.