החודש הודיעה חברת ביטוחי המשנה הענקית לויד'ס, המבטחת העיקרית של הסטארט אפים הישראלים, שלא לבטח יותר התקפות סייבר לאומיות. מדובר השפעה מיידית על ישראל ועל חברות הסטארט אפ, במיוחד בתקופה בה ישראל חווה התקפות סייבר מאסיביות המשוייכות למדינות אויב.

הסיבה למהלך, שמהווה מכה קשה עבור חברות שנסמכות על ביטוחי סייבר כדי להתמודד עם מתקפות כאלה, היא הנזק הפוטנציאלי העצום שהתקפות כאלה יכולות לגרום לשוק ביטוחי הסייבר. במילים אחרות, אין דרך למנוע נזק משמעותי שנגרם מפריצה שמקורה בהתקפה מדינתית. התקפות כאלה רחוקות מלהיות נדירות, ובזכות היכולות של יחידות סייבר מדינתיות הן תמיד הרסניות אם הן מצליחות. למעשה רוב התקיפות הגדולות של השנים האחרונות שגרמו לנזקים גדולים מקורן בפעילות של יחידות סייבר ממשלתיות או בשליחות ממשלות.

קיימים סוגים שונים ורבים של מתקפות סייבר ולמרות היעילות של אמצעי האבטחה כיום הם עלולים לעתים להתקשות בהגנה. במקים רבים מתקפות סייבר אינן מסתכמות בפעולה אחת אלא שרשרת של פעולות על מנת לממש את יעד התקיפה. בשלב הראשון, לדוגמה, תתכן מתקפת דיוג (פישינג) שמטרתה היא השגת מידע לגבי דרכי גישה למערכת (שמות משתמש וסיסמאות). בשלב השני של המתקפה, יתבצע בדרך כלל ניסיון הוספת סמכויות לגישה שנחשפה. למרבית המשתמשים יש גישה מוגבלת למערכת, המטרה בשלב זה היא להרחיב את הגישה על מנת להחדיר נוזקה שתגרום לנזק משמעותי הדורשת הרשאות מורחבות.

אחת המגמות בעולם הביטוח היא יצירה של קו הגנה פיננסי מפני מתקפות סייבר. בקו הגנה זה החברות מגבות את עצמן מפני נזקים שיכולים להיגרם כתוצאה ממתקפות סייבר, למשל, חשיפת פרטי לקוחות וספקים ופגיעה בפרטיות וזהות, פגיעה ישירה במערכות מחשוב או סחיטה באמצעות מתקפות סייבר, תביעות שמוגשות לחברה על ידי צד שלישי או פגיעה עקיפה. נזקים אלו מצריכים מעבר לטיפול השוטף של פתרון הנזק הנגרם, גם הפעלת צוות לטיפול וניהול משברים או העסקת חברות חוץ כדי לשקם תדמית ציבורית.

• מתקפת סייבר משביתה את הייצור במפעלי יגואר-לנדרובר
• חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7