אחרי שמונה עשרה חודשים של בדיקות חוזרות ונשנות, רופאים בכירים לא הצליחו להבין מה פוגע באישה צעירה שסבלה מכאבים קשים ומסימפטומים מוזרים. מצבה הלך והידרדר, התקווה כמעט אבדה. ואז, מתוך ייאוש, בנה הזין את הסימפטומים שלה למערכת בינה מלאכותית. בתוך דקות התקבלה אבחנה: תסמונת נדירה שאינה נבדקת בשגרה. הרופאים ביצעו בדיקות ממוקדות, האבחנה אושרה והטיפול שינה את חייה.

המקרה הזה איננו יחיד. הוא מסמל מגמה עולמית שבה בינה מלאכותית הופכת לחלק מהותי מהרפואה המודרנית.

AI טובה באבחון 

במחקרים עדכניים נמצא כי מערכות AI מסוגלות להגיע לרמות דיוק מרשימות במיוחד. מערכת Microsoft DxO יושמה באבחון של 304 מקרים רפואיים מאתגרי אלגוריתם AI והגיעה ל־85.5% דיוק, בעוד רופאים מנוסים השיגו רק 20%. גם עלות האבחון היתה נמוכה בכ‑20%

מודל OpenAI o1‑preview הושווה מול רופאים בסימולציות של 70 מקרים מורכבים מבית הספר הרפואי של הרווארד וסטנפורד. המערכת זיהתה נכון את האבחנה ב־78.3% מהמקרים ונחשבה ליעילה יותר ברמת החשיבה הרפואית מהרופאים עצמם.

מחקר של פרופ' דן זלצר (אוניברסיטת ת"א) בשיתוף עם Cedars‑Sinai ו־K Health, מצא שמערכת AI הציעה אבחון והמלצות טיפול מדויקות יותר מרופאים - 77% לעומת 67%. גם סקירות אחרות מצביעות על יכולת גבוהה של AI לבדוק תמונות רנטגן ולזהות תסמינים שאין לרוב רדיולוגים אפשרות לאתר במהירות.

• אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
• מחקר ישראלי: ה-AI יכול להחליף 70% מהעבודה של הייטקיסטים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במחקר של Duke University על תסמונת העייפות הכרונית ולונג‑קוביד הצליח לנתח את נתוני המיקרוביום והמטבוליזם של חולים ולזהות את המחלה ברמת דיוק של כ־90% מעל האבחון של הרופאים. כמו כן, מערכת AI של Cedars‑Sinai Connect ששולבה ב־K Health שירתה מעל 42,000 מטופלים וב-77% מההמלצות שניתנו על ידי ה‑AI התקבלו כהמלצות מיטביות לעומת 67% במקרה של הרופאים עצמם.

יש עוד מחקרים רבים שמחזקים את המסקנה שה-AI יודע לאבחן טוב, מהר ובזול וזו הסיבה שהמערכות האלו כבר משמשת בבתי חולים ואצל רופאים. 

AI עדיין לא יכולה לנתח

למרות ההצלחות, חשוב להבין את המגבלות. רופא איננו רק מנתח נתונים. הוא קשוב למטופל, מבין את ההקשר הנפשי, החברתי והמשפחתי, לוקח אחריות ומקבל החלטות שלעתים כוללות מרכיבים אתיים כבדי משקל.

• מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני
• בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...

בינה מלאכותית לא מרגישה. היא לא רואה את החשש בעיניים של המטופל, לא לוחצת יד ולא יודעת להרגיע אדם שמקבל בשורה קשה. היא לא מסוגלת לשלב אינטואיציה עם ניסיון חיים או לקחת אחריות אישית על החלטה רפואית.

בנוסף, מערכות AI עובדות לרוב בתנאים מבוקרים. הן מצטיינות בניתוח מקרים שכבר נבדקו ונלמדו, אך בסביבה קלינית אמיתית יש עומסים, מצבים לא צפויים וצורך לעבוד בצוותים מרובי דיסציפלינות, דבר שעדיין דורש ניהול אנושי.

מעבר לכך, כל החלק היישומי-תפעולי לא קיים עדיין ב-AI. הבינה המלאכותית עוזרת לניתוח התוצאות, אבל לא יכולה לעשות ניתוח פיזי, לא יכולה לחתוך, להזריק, אלו תפקידים של רופא מומחה. אולי בעתיד יהיה רובוט משוכלל שיידע גם לנתח, בינתיים זה נראה רחוק, אם כי רובוטים "פשוטים" יותר כבר משולבים בעולם הרפואה.   

מערכות ה-AI והרובוטים כיום מתעדים שיחות עם מטופלים, בודקים בדיקות דם בזמן אמת ומספקים לרופא המלצות מיידיות. האלגוריתם יודע לנתח צילומי רנטגן ומסמן אזורים חשודים עוד לפני שהרדיולוג יסתכל. במערכות בריאות דיגיטליות, AI מלווה מטופלים, שואל שאלות ומפנה לרופא אנושי אם הוא מזהה תסמינים חריגים.

ה-AI לא יחליף רופאים, יהיה שיתוף פעולה. רופא שישתמש במערכות חכמות יהיה מהיר יותר, מדויק יותר ויוכל להקדיש יותר זמן לחלק האנושי של הטיפול: הקשבה, ליווי והחלטות מורכבות. ה-AI יילך ויתפוס מקום רחב יותר גם בעולם הרפואה. הוא יחסוך לרופאים בזמן, יפנה אותם לעבודות יותר אנושיות-חשובות ויכול להיות שגם יצריך פחות רופאים מבעבר. בינתיים, העזרה הגדולה והחשובה שלו הוא בזיהוי וניתוח הנתונים.