גירעון הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכם ב-33.5 מיליארד לעומת גירעון שהסתכם בסך 14.1 מיליארד בארבעת החודשים הראשונים של 2019. עם זאת, מאחר שכ-9.5 מיליארד שקלים מהכנסות הממשלה הגיעו בשנה הקודמת ממלווה מן הביטוח הלאומי, הרי שגירעון הממשלה גבוה בארבעת החודשים הראשונים של 2020, בסך הכל ב-10.4 מיליארד לעומת ארבעת החודשים הראשונים של 2019. במילים אחרות, ולמעשה הגרעון בארבעת החודשים הראשונים של 2020 גדל בפחות מאחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי. בעת הזו בה יש בישראל למעלה ממיליון מובטלים, התוצר פוחת וירידת ההכנסות מזינה ירידה נוספת בתוצר- הממשלה חייבת להגדיל את הוצאותיה הציבוריות. זאת לטובת החזרת המשק לפעילות מלאה וכן לטובת היציבות הפיננסית של הממשלה.

ממשלות של מדינות רבות ברחבי העולם מתמודדות עם המשבר הכלכלי שמתלווה למשבר הקורונה על ידי הגדלה משמעותית בהוצאותיהן כדי לפצות על הירידה בביקוש לתצרוכת פרטית, בהשקעות במבנים, במכונות ובציוד ובקניות מחו"ל (יצוא). ההתערבות הממשלתית באה לידי ביטוי בהעברת מענקים לעסקים, תשלומי קצבאות אבטלה, הגדלת הוצאות על פרויקטים ציבוריים והזרמת כספים ניכרת לחברות ועסקים בצורת מענקים וערבויות ללקיחת אשראי. גם בישראל הוגדר תקציב חירום בסך של 80 מיליארד שקלים מתוכו כ-45 מיליארד יועדו למטרת תשלומי אבטלה ולמתן אשראי. על פי נתונים שפרסם החשב הכללי מומשו כ-20% מתקציב זה עד לסוף אפריל האחרון.

על פי פרסומי החשב הכללי, נתוני הביצוע של תקציב הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של השנה משקפים עלייה בסך ההוצאות של הממשלה בשיעור של 0.3% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והכנסות הממשלה בתקופה זו משקפות ירידה של 11.7%.

עם זאת, בחינה מעמיקה יותר של נתוני ההכנסות, משקפת את העובדה שגביית המיסים פחתה ב-4% בלבד (בכ-4.5 מיליארד שקלים) בחודשים אלו בעוד שהכנסות אחרות של הממשלה ירדו ב-9.5 מיליארד שקלים. חשוב לשים לב לכך שהירידה בסעיף ההכנסות האחרות אינה פועל יוצא של ירידת רמת הפעילות במשק, אלא מבטאת ירידה בהכנסות הנובעת כולה כתוצאה מהפסקת המלווה מן הביטוח הלאומי השנה, מלווה שהסתכם בשנה הקודמת בתקופה זו ב-9.5 מיליארד שקלים.

• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כדי לקבל תמונה מלאה על פעילות הממשלה, ראוי להשוות את הגירעון של הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של 2020 שהסתכם ב-33.5 מיליארד לעומת גירעון שהסתכם בסך 14.1 מיליארד בארבעת החודשים הראשונים של 2019. עם זאת, מאחר שכ-9.5 מיליארד שקלים מהכנסות הממשלה הגיעו בשנה הקודמת ממלווה מן הביטוח הלאומי, הרי שבנטרול רכיב זה, גירעון הממשלה גבוה בארבעת החודשים הראשונים של 2020, בסך הכל ב-10.4 מיליארד לעומת הגירעון של ארבעת החודשים הראשונים של 2019. במילים אחרות, הגרעון בארבעת החודשים הראשונים של 2020 גדל בפחות מאחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי.

ראוי להבהיר שבעת שבה הכלכלה מתנהלת על מי מנוחות, כשהתוצר צומח והאבטלה נמוכה, השליטה בגירעון ובהיקף החוב של הממשלה היא משימה ראויה ורצויה. אבל בעת הזו שבה יש בישראל למעלה ממיליון מובטלים, התוצר פוחת וירידת ההכנסות מזינה ירידה נוספת בתוצר, הממשלה חייבת להגדיל את הוצאותיה הציבוריות. זאת לטובת החזרת המשק לפעילות מלאה וכן לטובת היציבות הפיננסית של הממשלה. על הממשלה להימנע מכל קיצוץ ברכיבי התקציב השונים, להגביר את מידת התמיכה הניתנת לעסקים, וכן להגדיל את היקף הביצוע של פרויקטים ציבוריים.

אין כל סיבה או צורך לקצץ ברכיבי תקציב כמו חינוך, תחבורה, משטרה או בטחון כדי להגדיל את רכיבי הסיוע, אלא יש להגדיל את רכיבי הסיוע תוך הותרת יתר ההוצאות ברמתן המתוכננת.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

פעילות כזו תמתן את המשבר ותמנע התדרדרות שעשויה להיגרם עקב קיצוצים כאלו או אחרים שישפיעו על הענפים והתחומים שעלולים לסבול מן הקיצוץ.

אין ספק שחזרת המשק לפעילות מלאה תוביל לעלייה בהכנסה הלאומית ולכן גם לעליה בהכנסות הממשלה ממיסים, וככל שהמשק ישוב מהר יותר לפעילות מלאה, גם תקציב הממשלה יתאזן ויחזיר את תוואי החוב הציבורי למסלול הטוב שבו הוא נמצא טרם המשבר. 

הכותב הינו נסים בן דוד, פרופסור לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי