ברבעון השני צמח המשק בשיעור שנתי של 3.2%, כך לפי האומדן הראשוני של הלמ"ס. הפתעה גדולה זימן לנו נתון היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) שזינק בקצב שנתי של כ-20%, בניגוד לנתוני סחר חוץ שפורסמו לא מכבר. כמו כן, הכלכלה הישראלית מציגה אמנם תמונת מצב חיובית בפרמטרים רבים, אך הסיכונים לצמיחה ולמצב התעסוקה בעתיד בהחלט קיימים. נתוני החשבונות הלאומיים - הנתונים שהפתיעו ואלה שהפתיעו פחות ביום חמישי האחרון פרסמה הלמ"ס אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון השני, והצליחה להפתיע את השוק - עובדה שתמכה בעליות בשוק המניות. גם אנו, האנליסטים, הופתענו, פחות משיעור הצמיחה ויותר ממרכיביה. ובכן, מהנתונים עולה, כי חלה האצה בצמיחה ברבעון השני של השנה מ-2.8% ברבעון הראשון ל-3.2%, כאשר במגזר העסקי אף נרשמה האצה חדה - מ-2.2% ל-3.7%. אמנם, מניתוח לפי מחציות התמונה פחות אופטימית - האטה מכ-5% במחצית הראשונה של 2011 ל-3.3% במחצית השנייה ול-3% במחצית הראשונה השנה. אולם, כאשר השוק מחפש סיבה לעלות, הוא מוצא. לא נלאה אתכם בשלל הנתונים שעומדים מאחורי השורה התחתונה, אבל נתמקד בחשובים ובמפתיעים שבהם: - נתחיל מהנתון המפתיע ביותר לדעתנו - הייצוא התעשייתי (ללא יהלומים), המהווה כ-60% מסך יצוא הסחורות והשירותים, צמח ברבעון השני בכ-20%, כאשר נתוני סחר חוץ השוטפים בישרו על ירידה. בשל משקלו הגבוה של רכיב זה ביצוא ומכאן בתוצר, הוא מסביר חלק נכבד ביותר מהצמיחה המדווחת לגבי הרבעון השני. מברור שעשינו מול הלמ"ס בדבר הפער המהותי בין הנתונים החודשיים של סחר החוץ לנתוני החשבונות הלאומיים, עולה כי הפער נעוץ בעובדה שאלו האחרונים כוללים התאמות לייצוא המדווח בסחר החוץ. חלק גדול מההתאמות נובע מדיווחים ישירים שמתקבלים מחברות גדולות (המאופיינות בתהליכי ייצור מתמשכים) לגבי ייצוא שלא עבר במכס הישראלי (שהינו המקור לנתוני סחר החוץ). אמנם, אנשי הלמ"ס לא נקבו ב"שם המפורש", אולם אנו מתיימרים להסיק כי מדובר בייצוא המפעל החדש של "אינטל". תימוכין לכך מספקים נתוני הייצור התעשייתי, המצביעים על עלייה של 80% בתפוקה החודשית של ענף הרכיבים האלקטרוניים באפריל - מאי לעומת הרבעון הראשון. התרומה המשמעותית של אינטל ליצוא לא מפתיעה אותנו כלל ועיקר, הופתענו, כאמור, מכך שלא ראינו זינוק זה בנתוני סחר החוץ. - גידול חד בייצוא חברות הזנק לרמות שלא נרשמו זה שנים רבות, בהחלט תעודת כבוד למשק הישראלי, שגם במצב בו העולם מצוי בטלטלה ועננה גיאופוליטית מרחפת מעלינו, ממשיך להוות מוקד משיכה למשקיעים זרים. כידוע, המשקיעים הזרים מדירים רגליהם מהבורסה, אך לא חוששים להוסיף ולרכוש חברות ישראליות. - בהשקעות בנכסים קבועים (ללא אניות ומטוסים) נרשמה נסיגה של כ-1%, שמקורה בנסיגה בהשקעות בענפי המשק (=השקעה שלא למגורים) לראשונה זה למעלה משנתיים, ובהשקעות במגורים לראשונה מזה חמש שנים. - הצריכה הפרטית ממשיכה להפגין חוזקה עם עלייה של 5.4% (3.7% לנפש), תוך עלייה בצריכה השוטפת ובצריכת מוצרים בני-קיימא. - נסיגה חדה ביבוא הסחורות והשירותים (ללא יבוא בטחוני) של כ-8% בשל ירידה בייבוא שירותים ובייבוא דלק ויהלומים, עובדה שתרמה אף היא לגידול הנאה בתוצר. - האצה בצריכה הציבורית (ללא יבוא בטחוני) על רקע האצה בצריכה הביטחונית המקומית. אם כך, מהן המסקנות? ראשית, נקדים ונאמר שמדובר באומדן ראשוני, ועוד נכונו לנו הפתעות לשני הכיוונים (האם גם אז יגיב השוק כפי שהגיב בשבוע שעבר? ימים יגידו). שנית, אנו למדים שהנתונים השוטפים שמפרסמת הלמ"ס (ראו נתוני סחר חוץ) מציירים תמונה חלקית בלבד, ולא בהכרח ניתן להסיק מהם לגבי נתוני הצמיחה. ולעצם העניין, בהנחה שהנתונים לא יעברו עדכון משמעותי כלפי מטה, נכון לרגע זה צומחת כלכלת ישראל בקצב בהחלט סביר, שיש האומרים אף מתקרב לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. עם זאת, נשאלת השאלה עד כמה תמשיך בעתיד המגמה של "קפיצה" בייצוא בזכות אינטל, ומתי יגיע המפעל למיצוי מלוא כושר הייצור שלו? לאחר מיצוי זה, נזדקק למנוע צמיחה חדש, שלא נראה כרגע באופק (שאר הייצוא מדשדש, לרבות יצוא שירותים, ללא תיירות וחברות הזנק). באשר ליתר מנועי הצמיחה? ההשקעות מורידות הילוך, וגם הצריכה הפרטית צפויה להאט. יתרה מכך, הסיכונים המאיימים על צמיחת המשק הינם רבים, גלובליים כמו גם גיאופוליטיים.