האם השיפור במגזר ה-IT האמריקני יחלחל לייצוא הישראלי?

נירה שמיר כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט, סוקרת את תחום ייצוא האקטרוניקה בישראל. האם הסקטור מושפע ישירות ממקבילו האמריקני?
נירה שמיר |

בשנה האחרונה מסתמנת מגמה של האטה עד לכדי נסיגה בייצוא האלקטרוניקה. אפשר והשיפור המסתמן לאחרונה במגזר ה-IT האמריקני יחלחל גם לייצוא הישראלי. אולם, קשה לנו לראות את ייצוא הענף חוזר לצמוח בקצבים של טרום המשבר.

האם מגזר ה-IT בארה ב יכול לנבא את המגמות בייצוא האלקטרוניקה מישראל?

משקלו של ייצוא ענפי האלקטרוניקה בייצוא התעשייתי ללא יהלומים מסתכם בכ-27%, ומהווה מנוע צמיחה משמעותי לייצוא בפרט וצמיחת המשק בכלל. בשנים האחרונות, על רקע המשבר העולמי, חווה הענף תנודות חדות, כאשר מראשית 2011 ועד כה חלה התמתנות משמעותית בקצב הצמיחה, עד לכדי צמיחה שלילית בחודשים האחרונים (שינוי 12 חודשים אחורנית). בשל חשיבותו הגבוהה, כאמור, של הענף לצמיחת המשק, חשוב לנסות ולזהות מגמות וכיוונים לעתיד. לשם כך, בחנו את התפתחות ייצוא הענף מול מדד ה-Tech-Pulse האמריקני.

מדד ה-Tech-Pulse, העוקב אחר הפעילות הכלכלית של סקטור טכנולוגיית המידע (IT) בארה"ב, עלה במהלך השנה האחרונה בכ-4%, קצב שנתי גבוה בהשוואה לקצב של ראשית השנה (כ-2%), אולם נמוך בהשוואה לזה ששרר טרום המשבר. הממוצע לשנת 2007 - כ-7%.

המדד מורכב מחמישה אינדיקאטורים עיקריים: תעסוקה, השקעה, ייצור, הובלה וצריכה, ומשקף את פעילות הסקטור משלושה היבטים שונים - צד ההיצע, צד הביקוש והתעסוקה.

במהלך השנים האחרונות, כפי שניתן להבחין בגרף, קיים מתאם חיובי גבוה בין מדד ה-Tech-Pulse ליצוא ענפי האלקטרוניקה של ישראל. בשיא המשבר רשם מדד ה-Tech-pulse, כמו גם ייצוא האלקטרוניקה ירידה בקצב שנתי של כ-20%, על רקע ירידה בביקושים לציוד IT. המתאם הגבוה בין השניים נובע מעצם היותה של ארה ב אחד משוקי היעד העיקריים של ענף האלקטרוניקה.

מנגד, לאחר שהגיעו לנקודת השפל, רשם הייצוא הישראלי זינוק חד לעומת עלייה מתונה במדד ה-Tech-Pulse. הסיבה לפערים נעוצה בסקטור הרכיבים האלקטרוניים, אשר כמעט ושילש את היקף היצוא תוך חודשים ספורים, ומשקלו בייצוא האלקטרוניקה עלה לכ-50% (לעומת כ-30% קודם לכן).

הכל בזכות אינטל

הזינוק ביצוא הרכיבים נזקף לזכות המפעל החדש של חברת אינטל בקריית גת בתקופה האמורה. עם הגיעו של המפעל לכושר הייצור המקסימלי, חלה האטה בקצב התרחבות הענף ועימו בייצוא האלקטרוניקה. מגמה זו לא הייתה מהווה מקור לדאגה, אלמלא ההאטה החדה המסתמנת בשנה האחרונה בייצוא ענף הציוד האלקטרוני (יצוא האלקטרוניקה שלא נמנה על ענף הרכיבים), האטה ההולכת ומתעצמת עד לנסיגה בשיעור שנתי של כ-7% בחודשים האחרונים.

יתרה מכך, לאחרונה נפתח פער של כ-6% בקצב הצמיחה השנתי בין מדד ה-Tech-Pulse לסך ייצוא האלקטרוניקה מישראל (רכיבים וציוד). למרות זאת גם עתה, כמו לפני שלוש שנים, מפעל אינטל החדש צפוי לתמוך בייצוא. תרומתו של המפעל אמורה להתבטא במחצית השנייה של השנה. לפיכך, גם במהלך השנה הקרובה אנו צפויים לתנודות חדות בייצוא האלקטרוניקה. אך השאלה המרכזית הינה, לאן פני הענף בנטרול השפעה חד-פעמית זו. האם מגמת השיפור במגזר ה-IT האמריקני תימשך ותחלחל גם לחברות הישראליות, או שמא, ההאטה הגלובלית כפי הנראה, תלווה אותנו גם בשנה הקרובה, תיתן אותותיה על ביצועי החברות, למעט "זריקת העידוד" שנקבל מאינטל, ימשיכו יתר החברות לדשדש? נכון לנקודת זמן זו ובהתבסס על תחזיות הצמיחה והסחר העולמי (שבחלקן נראות אף מדי אופטימיות), קשה לנו לראות את ייצוא האלקטרוניקה חוזר לקצבי צמיחה דו-ספרתיים, כדוגמת אלו ששררו ערב המשבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

לא רק רמי לוי: צים שיווק מראה שגם היא יכולה

מחלקת המחקר של דיסקונט, סוקרת וממליצה על צים שיווק לאור התחרות ההולכת וגוברת בשוק הקמעונאות, איום החזרה של המחאה החברתית בקיץ והמאבק על הלקוח
הערכת השווי שלנו לוקחת בחשבון הנחות מחמירות ועדיין השווי המוערך ביחס לשווי השוק אטרקטיבי להשקעה - בעיקר לטווח ארוך. כל זאת, תחת המגבלות של מניית יתר קטנה יחסית ובתחום פעילות הנתון בתחרות עזה. במאי 2011 מכרו בעלי השליטה, האחים צים כ-10% ממניות החברה תמורת כ-40 ש' למניה. מחיר זה היה אמור לשקף שווי כלכלי בתוספת פרמיה מסוימת לאותה נקודת זמן. המכירה הביאה את החזקות הציבור בחברה לכדי 25% ובכך נפתחה הדלת להיכללותה במדדים. מה יותר חשוב בטווח הקצר-בינוני - שווי כלכלי או כניסה למדדים? ימים יגידו, אך בתור אנליסטים / כלכלנים איננו מזלזלים בכוחם של המדדים (והקרנות / ת. סל העוקבות) וכיום נכללת המניה במדד יתר 50. צים שיווק הונפקה באזור מחיר 28 ש' למניה, מאז נסקה לאזור 50 ש' למניה וכיום נסחרת שוב באזור המחיר בו הונפקה. מבחינה טכנית, המניה נסחרת באזור רמת תמיכה משמעותי מאוד לנייר הצעיר בשוק ההון. הערכת שווי ברווחיות תפעולית מייצגת של 3.6% ובשיעור היוון 12%, מתקבל שווי של כ-31 ש' למניה. להערכתנו, זהו השווי ההוגן עבור מנית החברה, בהינתן המידע הידוע כיום. שווי זה מהווה מכפיל של כ-10 על הרווח החזוי בשנת 2012 (כ-3.02 ש' למניה). להערכתנו, המניה מעניינת להשקעה לטווח ארוך במחירים הנוכחיים, שכן האפ-סייד גדול משמעותית מאשר הדאון סייד. יחד עם זאת, ירידה מתחת אזור 24 ש' למניה, תדרוש בדיקה מחודשת. צים שיווק מנסה להראות שגם היא יכולה (לא רק רמי לוי) (1) מחלקת דיבידנדים רבעוניים בקצב שנתי של כ-6%, ביחס לשווי שוק נוכחי. (2) פותחת סניפים כמו פטריות אחרי הגשם - ב-2012 יפתחו כ-7.5 סניפים וב-2013 מתוכננים כ-6 נוספים. החברה צופה כי שטחי המכירה יגדלו בתום תוכנית התרחבות זו מכ-.35.4 א' מ"ר לכ-52.3 א' מ"ר. (3) בשנה שעברה ויתרו האחים צים על חלק מהבונוסים וכן הפחיתו משכרם ומשכר יו"ר הדירקטוריון, כדי לייצר אווירה של הנהלה רזה. (4) הרווחיות התפעולית נשחקת ובשנת 2011 עמדה על כ-4% בלבד. במודל הנחנו צמיחה מתונה מזו המתוכננת, המשך שחיקת הרווח ושיעור היוון של 12%. אלו הנחות די מחמירות שאמורים להגן מפני דאון סייד משמעותי ועדיין תומכים בקניה. התחרות גואה והמחאה החברתית בפתח - השוק במתח שוק ההון ראה את החברה בחשדנות רבה בתחילת דרכה הבורסאית בטענה ש"לא כולם רמי לוי". לאורך זמן באם תהיה התמדה, צעדים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בשווי החברה הסחיר. בסה"כ מדובר בסיפור צמיחה ובתחום דפנסיבי - שילוב מעניין. מנגד, ההשקעות הנדרשות לשם הצמיחה (פתיחת חנויות ורכישת פעילויות) פוגמות בפוטנציאל הדיבידנד, לפחות בשנתיים הקרובות. כך גם התחרות הגואה בתחום הפעילות מובילה אותנו להפחית את שיעור הרווח התפעולי החזוי ולהעלות כאמור את שיעור ההיוון. בינתיים שוק ההון "ממתין" עם וולואציות גבוהות יותר לכל הענף, מחששות מפני המשך שחיקת הרווח וחיצי המחאה החברתית שככל הנראה תתעורר שוב בקרוב. למדור 'המדריך לשוק ההון' בביזפורטל לחץ כאן מעלים המלצה דיסקאונט של 17% כבר מעניין למניית יתר, משום שהערכת השווי מניחה הנחות די מחמירות. יחד עם זאת, עדיין יש לזכור כי מדובר במניית יתר ובפעילות המצויה תחת לחץ תחרותי. אנו מעלים המלצתנו ל"תשואת יתר" ומותירים את מחיר היעד על כ-31 ש' למניה.