בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.

ההסדרה המוצעת מנסה להתמודד עם הבעיה בדרך חכמה: היא מגדירה סוג חדש של ייעוץ השקעות,  "ייעוץ כללי" (זהו גם שם הצעת החוק בנושא, "חוק הייעוץ הכללי") וכן מגדירה מהם התכנים שנחשבים ל"ייעוץ השקעות כללי", שאותו מותר לפרסם לכלל המשקיעים ברשתות החברתיות, בשונה מייעוץ השקעות פרטני, שאותו יכול לתת רק בעל רשיון ייעוץ השקעות. ההסדרה מחייבת את המשפיען הפיננסי להבהיר שלא מדובר בייעוץ השקעות אישי שמתחשב בצרכים של כל אדם אלא בייעוץ השקעות כללי ולהצהיר על ניגודי עניינים שיש לו, אם יש לו (למשל, אם הוא מקבל תמורה מגוף השקעות מסוים). פועל יוצא של ההסדרה הוא גם הצורך של המשפיען להזדהות, באופן שניתן יהיה לאכוף את הכללים החדשים.

הרגולציה, אם כן, טובה לכולם,  היא תאפשר למשפיענים להמשיך לפעול ולהשפיע על השיח הפיננסי בסביבה של ודאות רגולטורית שבה הם יודעים מה מותר ומה אסור להם; היא לא תזיק גם לגופים המוסדיים, שימשיכו לקצור את פירות העניין הגובר של הציבור בהשקעות בשוק ההון; והכי הכי חשוב,  היא טובה למשקיעים, שיוכלו להמשיך לרכוש מידע פיננסי ברשתות החברתיות אבל ידעו גם שייעוץ השקעות פרטני, שמתאים לצרכים הספציפיים שלהם, אפשר ורצוי לקבל רק מבעל רשיון ייעוץ השקעות.

חשוב לסייג ולומר שהרגולציה המוצעת לא מטפלת בסוגיה מטרידה אחרת שקשורה לרשתות החברתיות – מכת ההונאות, במסגרתה גורמים עבריינים מתחזים ברשתות החברתיות למשפיענים פיננסיים, עיתונאים ואפילו לרגולטורים, מפילים ברשתם משקיעים תמימים וגונבים את כספם. זוהי תופעה מטרידה שצוברת תאוצה בכל העולם ותצטרך להיות מטופלת גם היא בשלב כלשהו.

הכותב הוא סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של קבוצת קלי