הכרזת הריבית בישראל ובארה"ב

בארה"ב מנהיגים בשנים האחרונות מדיניות מוניטארית שמטרתה לתמרץ את הכלכלה. מאחר וריבית הבנק המרכזי עומדת כבר על שפל של 0.25% מסוף 2008 הפד עושה שימוש באמצעים אחרים.

מאידך, לבנק ישראל עוד נותר "נשק ריבית". הוא הפחית את הריבית מאז סוף 2008 לשפל של 0.5% ב-2009 . מאז הספיק בנק ישראל להעלות את הריבית בחזרה עד לרמה של 3.25% באמצע 2011, ונכון להיום עומדת הריבית ברמה של 1.75%.

מה יהיה הלאה?

חשוב לבחון מספר אינדיקטורים ולזכור שלפעמים בנק ישראל גם "אוהב להפתיע" ולא להיגרר אחר התחזיות בשווקים:

נתוני ותחזיות האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הפתיע כשעלה ב- 0.2%, בעוד שרוב האנליסטים צפו כי לא יהיה כל שינוי במדד. תחזית האינפלציה לשנת 2013 עומדת על 2%- בדיוק במרכז היעד.

המדד המשולב: המדד המשולב הוא אינדיקאטור חודשי למצב הכלכלי במשק.

בסיכום שנת 2012, המדד המשולב עלה ב-2.5%, לאחר גידול של 4.4% ב-2011. בחודשים האחרונים ניכרת האטה במדד והוא משקף כאמור צמיחה נמוכה מהממוצע ההיסטורי.

כיום אנו נמצאים בסביבת בריבית נמוכה אשר משפיעה על ההחלטות הפיננסיות ארוכות הטווח של הציבור. הלקוח הממוצע מרגיש כי הוא לא מקבל תשואה מספקת בפיקדונות (תשואה ריאלית שלילית), ולכן הוא מחפש השקעה עם תשואה גבוהה יותר. הוא מתלבט בין שתי השקעות עיקריות , נדל"ן ושוק ההון.

האופציה השכיחה ביותר היא פנייה לאפיקים עתירי סיכון כגון מניות או אגרות חוב קונצרניות, אשר מגדילה את רמת הסיכון של תיק ההשקעות, לעיתים, אף בלי שהלקוח רצה בכך. תוצאות מהלך זה עשויות לגרום לעיוות ברמות המחירים ולבועה בשוק ההון.

האופציה השנייה העומדת בפני המשקיע היא לפנות לשוק הנדל"ן ולרכוש דירה להשקעה וזאת בשל הריבית הנמוכה והאטרקטיבית שקיימת היום בשוק המשכנתאות.

פירוש הדבר, הגדלת הביקושים בשוק הדיור, שוק אשר סובל כבר תקופה רבה מחוסר היצע ומעודף ביקוש. ממשלת ישראל הגדילה אומנם את היצע הדירות, אך לא באופן שיספק את כל המחסור שהצטבר בעבר. הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל מגדילה את הביקושים ומחמירה את הבעיה של עודפי ביקושים (ביחד להיצע).

בחודשים האחרונים ניצב בנק ישראל מול הדילמה: מה חשוב יותר? עידוד הצמיחה במשק או ריסון הביקושים לדיור.

בשורה התחתונה נראה כי בנק ישראל יבחר להמשיך להפחית את הריבית (אך כנראה לא בהחלטה הקרובה) ולתת לממשלה לטפל בנושא הדיור, על ידי הגדלת ההיצע. במידה ובנק ישראל יעריך כי מחירי הדירות עולים בקצב מהיר מדי, יתכן והוא יטיל בעתיד מגבלות נוספות על הענף.

הכרזת הריבית בארצות הברית:

לעומת בנק ישראל, הפד נוקט בשיטה מעט שונה לעידוד המשק האמריקאי. הוא שומר על ריבית נמוכה ואף הצהיר כי אין בכוונתו להעלות את הריבית עד שנת 2015 לפחות. כך למעשה הוא מעניק ביטחון למי שמעוניין להשקיע בכלכלה האמריקאית לטווח ארוך, ומעודד בצורה אגרסיבית את הצמיחה בארה"ב.

ריבית הפד הנמוכה מביאה לתשואות נמוכות באגרות החוב האמריקאיות ולכן לא צפויה להתרחש עלייה בתשואות במחצית הראשונה של השנה, בשל הסבירות הנמוכה להעלאת ריבית (או רמזים להעלאת ריבית) בתקופה זו.

יאן האציוס, כלכלן בגולדמן זאקס, טוען כי המצב בשוק העבודה אמנם השתפר, אך בשל השפעות העלאת המסים לאחרונה בארה"ב על הצריכה הפרטית ועל שוק התעסוקה קיימת סבירות גבוהה שהצמיחה ברבעון הראשון של 2013 תהיה איטית מהצפוי, מה שמצריך "המשך זריקת עידוד" לכלכלה מצד הפד.

בתחילת חודש דצמבר 2012, קיבל הפד החלטה להמשיך לרכוש ניירות ערך מגובי משכנתות (MBS) בקצב של כ-40 מיליארד דולרים לחודש. פעולה זו תפקידה לשמר את הלחץ כלפי מטה על שיעורי ריבית לטווח ארוך. מאידך, מספר חברי 'פד' סבורים כי יש להאט או להפסיק לחלוטין את רכישות האג"ח בעוד מספר חודשים, בשל הטענה כי הכלכלה אינה זקוקה להן עוד.

ברננקי הודיע כי הוא מוכן לסבול ציפיות אינפלציה של עד 2.5% לשנה ולהמשיך במדיניות מרחיבה, עד לשיפור מהותי ומתמשך בכלכלה.

לכן, ככל הנראה, ניתן לצפות אפשרות להעלאת ריבית בארצות הברית, אך לא בטווח הקצר ובוודאי שלא בשנה הקרובה. באם נרצה לחזות את מועד העלאת הריבית נדרש לערנות גבוהה להודעות הנלוות לישיבות הריבית של הפד. קיים סיכוי גבוה שבנק ישראל יחל בתהליך העלאות הריבית עוד לפני העלאת הריבית על ידי הפד.

בינתיים, יש לנקוט במשנה זהירות בעת הכניסה לשוק אגרות החוב ארוכות הטווח ולהשאיר את מח"מ קצר לתיק ההשקעות, תוך ניהול דינאמי של התיק וניצול הזדמנויות השקעה באם יהיו.