TV

יפית גריאני: "הצמיחה מתונה, והחברות יושבות על הגדר" - גל פיטורים בדרך?

גריאני, מנהלת אגף חברות גדולות בבנק דיסקונט, באולפן BizportalTV מתייחסת למצבן של החברות הגדולות במשק. צפו בראיון
נושאים בכתבה גריאני שוק ההון

המשק הישראלי אמנם מציג ביצועים טובים יותר מהמשקים במערב, ובכל זאת הכלכלה הישראלית מדשדשת בקצב צמיחה שרק הולך ופוחת. לפי בנק ישראל, ב-2014 הצמיחה הצפויה היא 3.2% (כולל תרומת הגז) וזה לעומת תחזית צמיחה של 3.8% השנה. יפית גריאני, מנהלת אגף חברות גדולות בבנק דיסקונט, הגיעה לאולפן BizportalTV והתייחסה למצבן של החברות הגדולות במשק, בסיטואציה הנוכחית.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מדוכא 12/11/2013 19:07
    הגב לתגובה זו
    כיל ומתאים לי וטבע וECI והרשימה הולכת ומתארכת. נדרשת מעורבות ממשלתית לפני שנגיע לרמות אבטלה אירופאיות
  • 4.
    נביא 10/11/2013 13:15
    הגב לתגובה זו
    פועלים, דיסקונמט ואח|"כ כל השאר
  • 3.
    גרוסמן 10/11/2013 12:32
    הגב לתגובה זו
    בואו לא נהיה תמימים. אף חברה לא באמת מתכננת לפרוע את הקרן של ההלוואות. הן מתכוונות רק לפרוע את הריבית, ובמקביל למחזר את החוב כשהקרן מגיעה לפרעון. ולא מדובר רק בחברות. גם ממשלות אינן מתכוונות לפרוע את הקרן, אלא רק למחזר אותה. זה מן משחק כזה בין לווים למלווים. כולם יודעים את הכללים. הבעיה נוצרת רק כאשר לא ניתן למחזר את הקרן - בזמן משבר פיננסי עולמי או שינויים רגולטוריים, אותו רכישות במינוף אדיר. אבל אם אתה ארצות הברית אין לך בעיה כי אתה ניגש למדפסת ומדפיס 80 מיליארד דולר בחודש.
  • רוני 12/11/2013 14:20
    הגב לתגובה זו
    צריך לקרוא לזה מענקים ודי, הכסף לא חוזר.....
  • 2.
    קובי צבי 09/11/2013 18:24
    הגב לתגובה זו
    גם נס טכונולגיות בדרך למסע פיטורין גדול-צפו
  • 1.
    ומה עם דיסקונט ? ? 09/11/2013 17:07
    הגב לתגובה זו
    גבוהות ואין תחרות - הקבועים עם משכורות גבוהות מאוד- מזל שיצאתי מהם לפני שנים.
  • חרד 09/11/2013 20:21
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מגיעים כבר לאלפים? עשרת אלפים? עד סוף השנה לדעתי הכמות תוכפל. mark my words
  • לא יהיה מנוס 09/11/2013 20:19
    הגב לתגובה זו
    פועלים + דיסקונט יהיו הראשונים, ואחר כך זה יגיע לאחרים
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.