המדד ממשיך להפתיע הגורמים לעלייה והצעדים שבעקבותיו
מדד המחירים לצרכן לחודש מארס ממשיך להפתיע כלפי מעלה כשהוא עלה ב-0.4%, לעומת קונצנזוס האנליסטים בבלומברג לעלייה של 0.2%. אנו מעריכים כי מדד אפריל יעלה ב-0.9%, האינפלציה בשנת 2012 תעמוד על 3.4% ובשנה קדימה (בהינתן הבסיס הגבוה של אפריל) תעמוד על 2.6%.
מדד מארס הפתיע את כולם
מדד חודש מארס עלה בשיעור של 0.4%, לעומת הקונצנזוס שצפה עלייה של 0.2%. למעשה, כל הכלכלנים שמוסרים תחזיות למערכת בלומברג (כולל אנחנו) פספסו את המדד הגבוה, שעבר את טווח הערכות האנליסטים (שנע בין 0.1% ל-0.3%). מאז תחילת השנה הפער המצטבר בין המדד בפועל לבין קונצנזוס האנליסטים עמד על 0.35% (כלומר מדד גבוה מהתחזיות). "אנקדוטה מעניינת" היא שפער חיובי זה (מדדים בפועל לעומת צפי למדד 3 חודשים לאחור) היה הגבוה ביותר מזה כשנה.
התורמים העיקריים למדד הגבוה היו דלק ושמנים לכלי רכב, הבראה ונופש בארץ ובחו"ל ומחירי השכירות שתרמו יחד 0.34% מכלל העלייה במדד (0.4%), כלומר "היו אחראיים" לכ-85% מעליית המחירים בחודש האחרון. מאידך, מחירי המשקאות והמכוניות היו אלו ש"משכו" מעט את המדד כלפי מטה.
במחירי הדירות בבעלות (רכיב שאינו נכלל במדד) חלה עלייה של 0.3% במהלך ינואר - פברואר השנה והנתון הקודם (דצמבר 11' - ינואר 12') עודכן מעט כלפי מטה. עליית המחירים בינואר - פברואר השנה היתה מתונה מעליית המחירים הממוצעת בינואר פברואר 06' עד 11' (0.7%).
להערכתנו, השינויים במחירי הדירות בבעלות בחודשים הבאים לא צפויים להיות קיצוניים (לאף כיוון). עליות המחירים האחרונות לא נגרמו מספקולציה או ביקוש חזק מאוד לדירות כפי שהיה בעבר, אלא יותר עקב הפסקת ה"ישיבה על הגדר" (מתוך תקווה לירידות מחירים חדות) אצל חלק מהקונים, ואולי אף בעיות מימון/בעיות אשראי של חלק מהקבלנים אשר משפיעות על מקטעים מסוימים של שוק הדיור.
לפי עניות דעתנו, בנק ישראל עשוי להתייחס לנושא הדיור באמצעות צעדים ספציפיים (בלי קשר ל"נשק הריבית"), אולי אפילו בתיאום עם האוצר, כשהמטרה הכוללת תהיה לסייע במצוקת האשראי של הקבלנים מחד, למנוע שינויים קיצוניים (לכל כיוון) במחירי הדירות ולנסות ולהקל על הקושי ברכישת דיור / שכירות של חלק מהאוכלוסייה בישראל. צעדים ספציפיים בתחום הדיור יקלו על בנק ישראל להוריד ריבית בהתאם למצב הכולל במשק בעתיד, מבתי לחשוש מהשפעה חדה של השינוי בריבית על מחירי הדירות.
ומה הלאה?
התחזית אותה ציינו לפני מספר חודשים לגבי מדדים גבוהים יחסית ואפשרות להפתעות כלפי מעלה במדדים כבר התאמתה בחלקה הגדול, על רקע עליית מחירי האנרגיה והחשמל וגורמים נוספים. במבט קדימה נראה כי מדד אפריל צפוי לעמוד על 0.9%, כשהוא יושפע מהתייקרות מחירי החשמל, עלייה במחירי הנסיעות לחו"ל והעונתיות במחירי השכירות וההלבשה. האינפלציה לשנת 2012 צפויה להיות 3.4%.
לאור התממשות המדדים הגבוהים, העובדה שאנו כבר נמצאים בסביבת אינפלציה גבוהה (גם המדדים הקרובים צפויים, אומנם, לעלות באופן חד, אך לאחר מכן תהיה רגיעה), ההאטה בכלכלות המערב ואף המחאה החברתית, שעשויה לפרוץ בעתיד (אם כי גורם זה אינו מכריע) ובעיקר מחירי האנרגיה שקצב עלייתם עשוי להתמתן משמעותית, הרי שהאינפלציה שנה קדימה (מרץ 13' מול מרץ 12') צפויה לעמוד על 2.6%.
לגבי מחירי האנרגיה נציין כי לאחרונה ניכרת "רגיעה מסוימת" במחיר הנפט על רקע השיחות בין איראן למערב. במידה ורגיעה זו תימשך גם בחודשים הבאים, הרי שמחירי הנפט עשויים להמשיך לרדת, עניין שימתן את האינפלציה. באם המצב מול איראן יוחמר, מחיר הנפט עשוי לזנק באופן חד, והאינפלציה עשויה שוב "למשוך למעלה" ולהפתיע חזק גם לטווח שמעבר לחודש-חודשיים הבאים.
במילים אחרות: "הסיפור האירני" (ירגע או לא..?) ימשיך להטריד לא רק את קובעי המדיניות בעולם הדיפלומטי אלא גם את ה"כלכלנים הפשוטים" שמנסים לתת הערכות לגבי המדד.
גיורא סרצ'נסקי: "בגיל צעיר צריך לקחת יותר סיכונים בתיק הפנסיוני"
גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - "עמיתים", השתתף בכנס פנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. לדבריו "אנחנו אחרי גל עליות משמעותי במניות ובאג"ח ובהחלט יש מקומות שרואים מאפיינים של שוקים בועתיים. התשואות יתקשו לשרת את הפנסיה".
אז מה הפתרון: איך לייצר תשואה בסביבת ריבית כמעט אפסית?
גיורא סרצ'נסקי: "פיתרון אחד הוא העלאת הנטל על הילדים והנכדים, פיתרון שני הוא העלאת גיל הפרישה, פיתרון שלישי פנסיות יותר קטנות ופיתרון רביעי מעבר לפנסיה צוברת. מבחינה פנסיונית ישראל דווקא נמצאת במצב יותר טוב מאשר בעולם בין השאר כיוון שסגירת קרנות הפנסיה הוותיקות סייעה למנוע בור תקציבי.
ברמות הריביות של היום זה הרבה יותר מאתגר, מה גם שתוחלת החים צפויה להמשיך לעלות וזה כמובן אומר שכל עמית ישלם יותר תשלומים. הצעירים כל הזמן מסבסדים את הזקנים ויכול להיות שכבר היום צריך להפחית את הקצבה החודשית".
ומה הפתרון בהיבט של תמהיל ההשקעות?
גיורא סרצ'נסקי: "מבחינת ההשקעות מומלץ לשנות את תמהיל ההשקעה כך שבנכסים לטווח הארוך יהיו יותר מניות. אנו נותנים אשראי לחברות, משקיעים בנדל"ן מניב וופחות באג"ח ממשלתית. לפעמים יש הפסדים ולפעמים נותנים אשראי והוא לא חוזר, אבל אם מחשבים את התשואות מאז המשבר של 2008 והסדרי החוב - רואים תשואות טובות למרות הכל".
מה דעתך על ה"תספורות" במסגרת הסדרי החוב במשק?
גיורא סרצ'נסקי: "אכן הגזימו. אשראי שניתן על ידי גופים פנסיונים מאפשר להקים פרוייקטים ארוכים כמו כביש 6, קניונים ועוד. האשראי מאפשר צמיחה של המשק כמו תחנות חשמל פרטיות שמוקמות על ידי כספי פנסיה. מדי פעם יש הפסדים, אבל התוחלת של התשואה טובה יותר מהתשואה על אג"ח ממשלתית. זה נכון לחוסכים ונכון לכלכלה של המדינה".
כל שנה נצברים בין 20 ל 30 מיליארד שקל כסף חדש שנצבר
גיורא סרצ'נסקי: "הסכום יילך ויגדל וצריך לשים את הכסף איפשהו. כל כסף שמוזרם לאג"ח מיועדות גורם לכך שהממשלה מגייסת כסף ביוקר ואנו מגדילים את הוצאות הממשלה.
לגבי המחירים באג"ח הקונצרניות - להערכתי הגופים המוסדיים לא קונים שם כלום כי המחירים לא נכונים. מי שנכנס זה הציבור הרחב דרך קרנות הנאמנות. אני הייתי מאוד חושש להשתתף בהנפקות האג"ח האחרונות.
בשנים האחרונות כמות הגופים שמשקיעים במשק ירדה מאוד ונוצרו שחקנים ענקים שאין להם הרבה אפשרויות - יכולים להתעסק רק במניות הגדולות ואין הרבה כאלה".
איך צריך להיראות הפורטפוליו של תיק הפנסיה?
גיורא סרצ'נסקי: "מודל הפנסיה החדש אומר שאתה צובר את הכספים שלך וכשתגיע לפנסיה תקבל תשלום חודשי לפי המקדם. זה מודל שלא יכול לפשוט את הרגל.
נכון להתאים את ההשקעה לגיל - בגיל צעיר לקחת יותר סיכונים ולייצר מקור הכנסה נוסף".
