שני אירועים מרכזיים: פרוטוקול הריבית בארה"ב והמדד המשולב בישראל
במהלך השבוע הקרוב, בהפרש של יממה אחד מהשני, יפורסמו בארץ ובעולם 2 נתונים כלכליים חשובים. מחר, ב-19.03 (יום ג'), יפרסם בנק ישראל את המדד המשולב לבחינת מצב המשק בחודש פברואר. באותו היום, בארה"ב, תתכנס ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי בארה"ב, ותחל את דיוניה לקראת פרסום הודעת הריבית ביום שלמחרת.
תחילה הודעת הריבית בארה"ב, שלא כמו בישראל, ההחלטה על הריבית נעשית מדי שישה שבועות, שמונה פעמים בשנה. שלושה שבועות לאחר כל הכרזה, מתפרסם פרוטוקול הישיבה המפרט את שיקולי הנגידים בקבלת החלטות שלהם. חשוב לציין, כי זהו אולי האינדקטור המרכזי ביותר בכלכלה האמריקנית ולרוב השפעתו על השווקים מיידית.
יחד עם זאת בשנים האחרונות, מאז שנתקבלה ההחלטה על המדיניות המוניטרית הנהוגה כיום - שמירה על רמת ריבית נמוכה (0%-0.25%) תוך רכישה חודשית של אג"ח מגובה משכנתא, ברוב המקרים הודעת הכרזת הריבית של הנגיד אינה דרמטית ותוצאותיה ידועות מראש, לכן כתוצאה מכך נראה כי השווקים כיום מושפעים יותר מפרסום פרוטוקול הישיבה על החלטת הריבית, מאשר מההודעה עצמה.
כדוגמא, אפשר לראות את שאירע בפברואר האחרון, לאחר שפורסם כי בכירים בפד חוששים מהעלויות והסיכונים שכרוכים מתוכנית הרכישות. כמו כן במהלך הפגישה, נטען כי בדיונים שיערכו השבוע ישקלו מחדש את התוכנית המזרימה לשוק 85 מיליארד דולר בחודש על ידי רכישת של אג"ח מגובה משכנתאות. אחד הרעיונות שעלו, היה בצורת הבטחה שלא למכור אג"ח לתקופה ארוכה יותר מכפי שנראה היום. כמובן שהיו גם חלקים שהתנגדו לרעיון, וטענו כי הדבר יגרום נזק לכלכלת ארה"ב אשר מראה סימני התאוששות.
מספר ימים מאוחר יותר בעדותו לסנאט אמר ברננקי, כי "רכישות האג"ח יימשכו עד שייראה שיפור משמעותי באבטלה. לכן כפי שנראים הדברים כיום, לא צפויות הפתעות מרעישות ביום רביעי הקרוב. נראה שברננקי יודיע על המשך תוכנית הרכישה, ועל כך שרמת הריבית הנמוכה תישמר בשנה הקרובה ואילך - מה שצפוי להמשיך ולתמוך בשווקים. במידה ולא יהיו הפתעות, מעניין יהיה להמתין לפירסום הפרוטוקלים ב-10 לאפריל.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק של בנק ישראל
כבכל חודש יפרסם השבוע בנק ישראל את המדד המשולב. חשוב לציין כי המדד הוא אינדקטור סינתטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, ומחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. האינדיקטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שהפעילות במשק ממשיכה לצמוח בקצב מתון, אם כי ייתכן שבינואר נרשם שיפור מסוים בקצב זה. המדד המשולב למצב המשק במתכונתו החדשה עלה בינואר ב-0.2%.
כאשר מנתחים את נתוני סחר החוץ, סקר המגמות וסקרי אמון הצרכנים לחודשים האחרונים, רואים כי במכירות ליצוא מסתמנת ירידה בכלל, ובענפי הטכנולוגיה העילית בפרט. מנגד, במכירות לשוק המקומי מסתמן שיפור בתקופה האחרונה. נתוני היבוא מציגים תמונה מעורבת: מחד נמשכת הירידה ביבוא נכסי השקעה, ומאידך נרשם בינואר גידול חד ביבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה (בני קיימא וצריכה שוטפת). זאת בנוסף לאינדקטורים הכלכליים שהתפרסמו לאחרונה, המצביעים על תמונה מעורבת בכל הנוגע לרמת הפעילות במשק - מחד נמשכת ההאטה בייצוא, מאידך נמשכת הצמיחה של הביקושים באופן מתון.
כמו כן שיעור הצמיחה ברבעון הרביעי של 2012 עמד על 2.5% קצב נמוך מזה שהיה ברביעים הקודמים, שכנראה הושפע ממבצע עמוד ענן. עקב זאת אנו ממשיכים בצפי כי המשק המקומי לא יקלע למיתון, אך ימשיך לצמוח בקצב איטי. במידה ולא יהיו הפתעות, לא צפוי פרסום המדד להשפיע בצורה חדה על שוק המניות.
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
