ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"
תשלומי הפנסיה העתידיים הם פצצה חברתית ענקית - על פי הערכות, קרנות הפנסיה הפרטיות והממשלתיות יתקשו לשלם לאזרחים ותיקים שיפסיקו לעבוד. הערכה זאת תחת ההנחה שתוחלת החיים תמשיך לעלות והתשואות יישארו ברמה הנוכחית.
צבי ורטיקובסקי המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, השתתף בכנס הפנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. ורטיקוסקי בחן את הנושא והגיע למסקנות מפחידות שצריכות להטריד את מנוחת כולנו.
צבי ורטיקובסקי: "השאלה המרכזית שלי היא מאיפה יבוא הכסף? תמונת המצב שמצטיירת די מדאיגה. האיזון נוטה לרעה ואם זה יימשך זה איום אסטרטגי לישראל - התוצאה יכולה להיות עגומה. יוצרים נטל הולך וגדל על הדורות הבאים - מי יישא בנטל הזה? מה יקרה אם מדינת ישראל תיקלע למשבר כלכלי?". נדרשת ראייה רב-שנתית כדי שהנטל לא ייפול על הדורות הבאים באופן שלא יוכלו לשאת בזה".
צבי ורטיקובסקי הסביר שבשנת 2002 התחילו לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והאחריות האקטוארית של המדינה לעובדיה היא כיום 577 מיליארד שקל. יתרת הגירעון התקציבי של הממשלה - 1.5 טריליון שקל, כלומר המחויבות של המדינה בגין הפנסיה היא שליש מהגירעון הממשלתי המצטבר. "זה ייפול על כל אחד ואחד מאיתנו במשך הזמן", מבהיר ורטיקובסקי.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הממשלה מטפלת בבעיה?
צבי ורטיקובסקי: "אין לממשלה הפרשה לפנסיה התקציבית - אם זה היה נעשה בפירמה פרטית זאת הייתה שערוריה. יש סתירה פנימית כי המדינה מחייבת חברות להקים קופות קיבוציות לפנסיה והיא בעצמה לא מתנהגת כך".
בעבר הוחלט שעובדי מדינה יפרישו 2% לפנסיה, אך הממשלה פעלה בניגוד לחוק ולא רשמה את ההפרשות לפנסיה על שם העובדים. אז מה הממשלה עשתה? תיקנה את החוק. מאוחר יותר הוחלט להגיע להסכמה עם ההסתדרות לגבי גובה הפרשות, אך עד היום לא הגיעו להסכמות.
צבי ורטיקובסקי מזהיר: "יש גופים כמו מוסדות להשכלה גבוהה שצריים לשאול מה יקרה עם הגירעונות האקטוארים שלהם, אבל הם בונים על הממשלה. נצברים שם גירעונות והם חיים תחת ההנחה שהגרעונות ישולמו על ידי הממשלה ואני שואל מאיפה יבוא הכסף?".
הפנסיה בחברות ממשלתיות
צבי ורטיקובסקי: "אם יאמצו את המודל של חברת החשמל זה מסוכן כי יש שם תופעות מדאיגות. דוגמה אחת - הבדל מהותי ברשום המחויבות לתשלומים לפנסיה בדוחות הכספיים - הפרשים של מיליארדי שקלים. נכון לסוף הרבעון השני של 2008 היה הפרש שעדיין מתווכחים עליו של 8.8 מיליארד שקל ובשנת 2011 זה ירד ל 6.3 מיליארד שקל.
יש גם ויכוח על ריבית ההיוון. בחברת החשמל משלמים תוספות שכר שלא כדין והויכוח הסמנטי לא יעזור, זה לפחות 3.4 מיליארד שקל. הקימו חשבון נאמנות והפרישו לשם כסף שלא כדין".
אז מה צריך לעשות?
לצבי ורטיקובסקי ביקורת נוקבת על מערכת המשפט בישראל שלא תורמת שלינוי המצב הקטסטרופאלי בנושא השכר: "במקרים של מחלוקות כאלה - בית הדין לעבודה משום מה פוסק שיש להקפיא את מצב".
לדבריו, אם לא יחול שינוי דרמטי והמודל של חברת החשמל יתרחב לרשות שדות התעופה, לחברת הדואר ולנמלי ישראל - זה יעלה למדינת ישראל מיליארדי שקלים ובסוף זה יגיע לצרכנים שישלמו יותר עבור מוצרים ושירותים.
מה דעתך על ניהול פנסיה על ידי גופים מוסדיים?
צבי ורטיקובסקי: "אין פיקוח נאות על סוג הבטוחות, האיכות, היחסים הפיננסים ועוד - על מנת להבטיח את כספי החוסכים. הפיקוח על שוק ההון חלש מאוד".
מה דעתך על תגמול בכירים במוסדות הפיננסים?
צבי ורטיקובסקי: "ניתן היה לצפות מאגף שוק ההון שיבדוק מה הקשר בין התגמול לאינטרסים של הציבור כי הרי יש ניגוד עניינים. יש מצב מדאיג באופן הפיקוח על כספי העמיתים - בעיקר בהיבט של אגף שוק ההון".
מה דעתך על הסדרי החוב הרבים במשק?
צבי ורטיקובסקי: "התגברות הסדרי החוב - כשל שוק שטעון תיקון. יש צורך ביותר זהירות בניהול כספים. צריך לשמור על האינטרסים של החוסכים, אך לא להגיע למחנק אשראי בשוק".
- 7.נח וולקוביץ 23/03/2018 22:33הגב לתגובה זוהתקציבית שואה כלכלית חוב 800 מיליארד שח וממשיך לעלות הפתרון כמו ביון. להוריד את התקציבית 50 אחוז מייד ולכולם אנו השכירים לא נלך כצאן לשחיטה
- 6.אום אל פחם (ל"ת)גמאלאת גבארין 13/06/2017 12:56הגב לתגובה זו
- 5.אליהו 13/07/2014 11:54הגב לתגובה זושנמצאים בפנסיה תקציבית? עשרות אלפי עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית אינם מפרישים אגורה? למה?
- 4.א 10/07/2014 02:24הגב לתגובה זומנהלי הבנקים וחברות הביטוח שקפצו לשמיים בשנים האחרונות. במקום לומר את האמת שהמדינה הפקירה את כל החוסכים כשהעבירה את קרנות הפנסיה שלנו לבורסה.ועדת בכר הפכה את חברות הביטוח למיליארדריות והקלות שבה טייקונים התעשרו על חשבון הפנסיות שלנו ובצעו תספורות. ואחרי כל זה זורקים לנו כל יומיים את המשפט שקובע שתוחלת החיים שלנו אשימה בכל בעיות הפנסיה. כן - אם כולנו נמות בני 50 מצב קופות הפנסיה ומנהליהן יהיה נפלא
- 3.גרין 08/07/2014 12:39הגב לתגובה זוכי הממשלה יכולה להעביר חוק ובו תקטין את הפנסיה, נניח הקטנה בעשרה אחוזים, לבעלי פנסיות גבוהות והקטנה בשיעור חמישה אחוזים לבעלי פנסיה בינונית. מי שמקבל פנסיה של פחות מחמשת אלפים, לא ייגעו בו. אם זה לא יספיק, אפשר לחזור על התרגיל פעם נוספת. שום דבר לא ייפגע, וכולם ימשיכו להיות מרוצים. צריך רק טיפת אומץ מצד שר האוצר...
- 2.ציון 01/07/2014 12:14הגב לתגובה זוומי שירצה יותר ישלם כמו שאר השכירים במשק החזירות צועקת לשמיים בושה למדינת היהודים
- 1.פנסיות תקציביות =זהירות חומר מסרטן סכנה לחברה (ל"ת)ציון 01/07/2014 07:38הגב לתגובה זו
- עידן 01/07/2014 08:44הגב לתגובה זוולצערנו הרעיון נוצל לרעה ע"י כמה גופים ע"י הקפצת שכר בשנים האחרונות לעובד, ע"י נפוטיזם, ע"י גנבות מהקופות (תשאל את הירשזון). *הכותב מחזיק בפנסיה "צוברת" (ולא "זכויות"), שיעבוד כל חיו בשביל פנסיה בגובה 4 א' ש"ח ריאלית שזה מצחיק, בהתחשב בשכרו הנוכחי. נוגסים לנו ביתרה ע"י ביטוח שערוייתי, דמי ניהול, ניהול סיכונים ללא ביטחונות באג"ח.
כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיזהר מהסכנה הכי גדולה- המשקיע עצמו
מדוע אנו מפחדים מהחלטות השקעה? כיצד מימון התנהגותי יעזור לנו להיות משקיעים יותר טובים? מהי הטיית שנאת הפסד? כיצד תיעוד השקעה מסודר ומפורט יעזור לנו להיות משקיעים טובים יותר, ולקחת החלטות טובות יותר? מימון התנהגותי האם לפני החלטה חשובה בנושאי כספים והשקעות אתם סובלים מקצב לב מעט מוגבר? הזעת יתר? הרגשת חוסר נוחות? אם כן, אז כנראה שאתם בני אדם רגילים ולא מכונות רציונאליות קרות ומנוכרות! זה אולי מפתיע לחלקנו לגלות, אבל אנחנו לא משקיעים רציונליים לחלוטין. אנו מאוד מושפעים מהטיות פסיכולוגיות מורכבות, שגורמות לנו לעשות טעויות השקעה, לפעמים עם משמעויות מרחיקות לכת. זוכה פרס נובל לכלכלה - דניאל כהנמן, ושותפו עמוס טברסקי (שנפטר קודם לזכייה, אחרת היה זוכה גם הוא) הם האבות המייסדים של התחום. הם הוכיחו, כי באופן עקבי בני אדם מקבלים החלטות, שאינם לחלוטין הגיוניות ורציונאליות. חשוב להבין כי כולנו בני אדם, ובאופן טבעי תהליך קבלת ההחלטות שלנו מורכב ומושפע ממגוון רחב של רגשות, מאוויים ופחדים. קיצורי דרך של המוח צוות המחקר של כהנמן וטברסקי הראה כי אצל כולנו יש "היוריסטיקות"; קיצורי דרך של המוח, לקבלת החלטות מנטליות מהירות. המוח האנושי ממהר להסיק מסקנות אודות קשרים של סיבה ותוצאה, גם ממידע מאוד מוגבל. לדוגמא: אם נראה בחדשות ידיעה אודות תאונת מטוסים, ולאחר מכן יבקשו מאיתנו להעריך את ההסתברות לתאונה אווירית שכזו, רובנו ניתן להערכה עם הטיה כלפי מעלה. היינו, נסביר כי ההסתברות לתאונת מטוסים הרבה יותר גבוהה מהמציאות (או אפילו גבוהה מההערכה שלנו, מלפני החשיפה לידיעה החדשותית). הטיה זו הינה חלק מהותי מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, והיא לרוב די מוצדקת. הסקת המסקנות המהירה שלנו (גם ממידע מוגבל), עוזרת לנו להעריך מצבים גם בסביבה דינמית ומורכבת. אם אנחנו מנסים לחצות את הכביש ושומעים רעש שדומה למכונית, הרבה יותר בטוח להניח שמכונית מגיעה מעבר לעיקול, ולכן לא לחצות כרגע. זוהי דוגמא טובה להיוריסטיקה קלאסית, שממש מצילה חיים. אם נבין כיצד ומדוע אנו פועלים לעיתים בצורה לא רציונאלית, נוכל לבצע פעולות מניעה שישפרו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. כנראה שלא נוכל למנוע לחלוטין את ההשפעות הפסיכולוגיות, אבל נוכל להיטיב את החלטות ההשקעה שלנו ולהימנע משגיאות מוכרות ונפוצות. שנאת הפסד אחת ההטיות המרכזיות שקשורות מאוד להחלטות השקעה, הינה הטיית שנאת הפסד (Loss Aversion Bias). במסגרת הטיה זו נמצא כי הסבל כתוצאה מהפסד של 100 שקלים, עולה בהרבה על ההנאה מרווח של 100 שקלים. נדגים את ההטיה הזאת בעזרת הימור פשוט: נטיל מטבע רגיל, עם 50% סיכוי לרווח של 300 שקל ו- 50% סיכוי להפסד של 100 שקל. מבחינה רציונאלית והגיונית אנו אמורים מאוד לשמוח על ההימור ולבקש להשתתף בו כמה שיותר. ואולם, רוב בני האדם יעדיפו שלא להשתתף בהימור או להשתתף בצורה מאוד מוגבלת. שנאת הפסד גורמת לנו לייחס חשיבות יתר לסטטוס קוו הנוכחי, ונותן משקל מאוד גבוה לכל חריגה כלפי מטה, ביחס לחריגה זהה כלפי מעלה. שערו בנפשכם שני משקיעים שונים: הראשון, מחזיק במניה של חברה א' ושוקל למכור אותה ולהשקיע בחברה ב'. לבסוף הוא מחליט שלא לעבור לחברה ב' וכתוצאה הוא מגלה שאילו היה עובר היה מרוויח 1,000 שקל יותר. לעומתו, המשקיעה השנייה החזיקה במניה של חברה ב' וקיבלה החלטה למכור אותו ולעבור לחברה א'. כתוצאה, היא מגלה כי אם לא הייתה עוברת למניה א' הייתה מרוויחה 1,000 שקל יותר. מי משני המשקיעים מרגיש/ה יותר חרטה? מעל 90% מהנשאלים ענו כי המשקיעה, שמכרה בפועל את מניה ב', מרגישה הרבה יותר חרטה! זאת למרות ששני המשקיעים הגיעו לבסוף בדיוק לאותה תוצאה פיננסית ולאותו הרכב מניות. נראה כי אנשים חווים הרבה יותר חרטה כאשר הם מבצעים פעולה ממשית שמובילה להפסד, מאשר למצב של המשקיע הראשון הפאסיבי, שבפועל לא עשה כל שינוי בתיק ההשקעות שלו. נוכל אפילו לומר כי זו אולי הסיבה מדוע אנשים רבים נאבקים ולבסוף נמנעים מביצוע כל פעולת השקעה בשוק ההון. הטית הפסד גורמת להם להישאר פאסיביים ולהשאיר את כספם בפיקדונות בנקאיים חסרי ריבית. כאמור, אנחנו לא רובוטים מושלמים שמקבלים החלטות הגיוניות ורציונאליות לחלוטין. אותם אנשים שחושבים שהם מחשבים אנושיים, עובדים רק על עצמם - ומוכיחים הטיה קוגניטיבית אחרת (שלרוב מופיעה בעיקר אצל פוליטיקאים מקצועיים). החתונה הקתולית הטית שנאת הפסד גורמת למשקיעים מנוסים לקבל החלטות גרועות ומופסדות. הדוגמא הקלאסית לכך היא כאשר משקיעים רוכשים נכס פיננסי מסוים (כמו מניה של חברה מוצלחת וטובה). במקרים רבים, החברה אינה מוצלחת וההשקעה חווה ירידות שערים מתמשכות לאורך זמן. ההשקעה יוצרת הפסד תיאורטי שרק הולך וגדל, אבל המשקיעים לא מוכנים להכיר בטעות שלהם. מבחינה פסיכולוגית הם נמצאים במין חתונה קתולית עם הפוזיציה של ההשקעה. במקום למכור את המניה ולצמצם את ההפסד, הם נוקטים באסטרטגיה ממשית של "שב ואל תעשה". הם מסרבים לקבל החלטה אקטיבית למכור את מניות החברה, ונאחזים בדמיונות וסיפורי מעשיות על כך שמניית החברה תתאושש במהרה ותעלה מעלה מעלה. הם יוצרים מערכת מורכבת של הצדקות והסברים מדוע זו השקעה טובה ומדוע צריך אורך רוח וסבלנות. הם פוחדים מביצוע המכירה של ההשקעה הכושלת, כי המכירה תקבע את ההפסד בצורה מוחלטת. עד המכירה - ההפסד הוא הפסד הון שטרם מומש. לאחר המכירה - הם צפויים להרגיש את מלוא ההשפעה הפסיכולוגית השלילית של הפסד בפועל. כמו בדוגמא הקודמת, הטית שנאת הפסד מובילה לעיתים להתנהגות פאסיבית והרסנית. אז כיצד ניתן למזער את ההשפעה של הטית שנאת הפסד? מהם הכלים הבסיסיים הנדרשים, על מנת להימנע ככל שניתן מהחלטות השקעה לא הגיוניות? תיעוד השקעה אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים למימוש בכל החלטת השקעה הינה הפעולה של תיעוד. בתהליך קבלת החלטת השקעה, עוד לפני שהשקענו בפועל, ראוי לשים על הכתב (במחברת פיזית או בקובץ על גבי מחשב) את מערכת הנימוקים והנסיבות שהובילו אותנו להשקעה זו. לדוגמא: אם החלטנו להשקיע בחברה מסוימת, נתחיל ברישום מפורט של ההסברים וההצדקות שהובילו אותנו להחלטה זו. אולי ביצענו ניתוח מהותי לדוחות הכספיים והגענו למסקנה שהחברה צפויה להמשך מגמת הרווחיות שהציגה. ייתכן והמגמה הכללית של הענף הינו מאוד חיובי, כתוצאה משינוי רגולטורי צפוי. כל סיבה והסבר שהובילו אותנו להחלטת ההשקעה ראוי שתירשם בצורה ברורה וישירה. בשלב זה, חלקכם אולי שואלים: למה לרשום? אני זוכר הכול. למה להעלות על הכתב? התשובה הינה שלנימוקים, הסברים, והחלטות ששמורים רק בראש שלנו יש גמישות רבה. אנו נוטים לזכור בסלקטיביות רבה את הדברים, ויש לנו פחות מחויבות להם (בוודאי לאחר זמן). הגמישות הרבה שלנו היא יתרון מובנה שלנו כבני אנוש, אבל במקרה הזה היא פוגעת בתהליך קבלת החלטות השקעה שקולה ומסודרת. Stop Loss במסגרת תיעוד ההשקעה, ורישום שלל הנימוקים וההסברים, ראוי לכלול גם רישום מדויק של רמת ההפסד המקסימאלי שאנו נכונים לסבול בהשקעה זו. היינו, עוד לפני שהשקענו בפועל אנו מקבלים החלטה שקולה ומסודרת אודות הסכום הכספי הממשי, שאם נפסיד אותו בפועל נשתכנע שטעינו וראוי למכור את המניה. ההחלטה אודות סכום ה- Stop Loss דורש בחינה של נייר הערך, ההיסטוריה שלו והנחות מאקרו כלכליות אחרות. הכי חשוב לרשום בצורה מפורשת וחדה את סכום ה- Stop Loss. Take Profit במקביל, ראוי גם לרשום הערכה שקולה לסכום הרווח הצפוי מהשקעה זו. באיזה רמת רווחיות נקבל החלטה למכור לחלוטין או לצמצם את ההשקעה. היינו, באילו תנאים נשתכנע שההשקעה הינה מוצלחת וכי ראוי כעת לעבור להשקעה הבאה. אנו לא מניחים כי החברה תצליח בכל תנאי ובכל מצב, ולכן ראוי לנסות ולחזות מתווה רווחיות התואם למערכת הנימוקים וההסברים שלנו. זו החלטה קצת יותר מורכבת מהקודמת, אבל היא חשובה ובעלת ערך. השקעה דינמית תיעוד ההשקעה; ההסברים, הנימוקים, ההפסד המרבי (Stop Loss), הרווח הצפוי (Take Profit) – נראים לעיתים קצת קשיחים מדי לעולם ההשקעות. הסיבה נעוצה בכך שרבים וטובים לא יודעים כיצד לנצל בצורה מיטבית את מסמך תיעוד ההשקעה. תיעוד ההשקעה צריך להיות הבסיס לכל החלטה שמקבלים אודות ההשקעה. מומלץ לבחון את ההשקעה אחת לרבעון או אפילו בתדירות נמוכה יותר, ולראות האם אותם נימוקים והסברים שרשמנו עדיין מתקיימים? האם הגענו לרמות הרווח או ההפסד שרשמנו? אם ההשקעה כבר נמצאת ב- Stop Loss ראוי למכור ומהר, למרות הנטייה הפסיכולוגית שלנו להימנע מכך. לעומת זאת, אם חל שינוי באותם הנחות עבודה שרשמנו בנימוקים ובהסברים להשקעה, אז הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" ולבחון האם ההשקעה עדיין מוצדקת. כל שינוי מהותי בהנחות היסוד של ההשקעה, דורשת בחינה חוזרת ומלאה; אם היינו נדרשים לכך, האם היינו נכנסים כעת להשקעה זו? אם התשובה היא לא – אז בוודאי שראוי למכור ובמהירות. למה לא? קל להצדיק כל השקעה שאנו משוכנעים שתצליח. ולכן ישנה חשיבות רבה לנסות ולחפש באופן יזום ומפורש את אותם הסיבות והנימוקים שמובילים למסקנה ההפוכה מזו שקיבלנו. לחפש את הסיבות וההסברים מדוע לא לבצע את ההשקעה. זה ממש לא קל, כי רובנו נוטים להתעלם ממצאים שסותרים החלטות שכבר קיבלנו. אבל הבחינה האמיתית והשלמה, כוללת התייחסות גם לעובדות שלא ממש תומכות במסקנות שלנו אודות ההשקעה. גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים להחלטות ההשקעה - ראוי לצרף לתיעוד ההשקעה. בחינה לאחור, תגלה האם צדקנו כשהחלטנו שלא לתת להם משקל ממשי בהחלטה שלנו. כך נוכל להיכנס לתהליך של שיפור מתמיד, והטבה של החלטות ההשקעה העתידיות שלנו. כולנו בני אדם, וכולנו מושפעים מהמורכבות הפסיכולוגית האנושית. כל החלטת השקעה, דורשת התמודדות ממשית עם ההטיות הקוגניטיביות הטבעיות שלנו. כלי יעיל ופשוט הינו תיעוד השקעה שכולל רישום של העובדות, המגמות והנחות היסוד שבבסיס החלטת ההשקעה שלנו. כמו כן, ראוי לרשום בצורה מפורשת את רמות ההפסד (והרווח) שבהם נשתכנע שראוי לצאת מההשקעה. בנוסף, חשו במאוד לכלול בתיעוד ההשקעה גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים שאינם תומכים בהחלטת ההשקעה. תיעוד השקעה טוב ובחינה מרווחת (אחת לתקופה, ולא בכל שבוע) יכולה להיות כלי מרכזי בניתוח, הבנה ושיפור תהליך החלטות ההשקעה שלנו. הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
