TV

ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"

צפו במשנה למנכ"ל מבקר המדינה חושף מספרים מפחידים על הפנסיה של המדינה וחברת החשמל. "הפיקוח על שוק ההון חלש מאוד"
אבי שאולי | (8)

תשלומי הפנסיה העתידיים הם פצצה חברתית ענקית - על פי הערכות, קרנות הפנסיה הפרטיות והממשלתיות יתקשו לשלם לאזרחים ותיקים שיפסיקו לעבוד. הערכה זאת תחת ההנחה שתוחלת החיים תמשיך לעלות והתשואות יישארו ברמה הנוכחית.

צבי ורטיקובסקי המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, השתתף בכנס הפנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. ורטיקוסקי בחן את הנושא והגיע למסקנות מפחידות שצריכות להטריד את מנוחת כולנו.

צבי ורטיקובסקי: "השאלה המרכזית שלי היא מאיפה יבוא הכסף? תמונת המצב שמצטיירת די מדאיגה. האיזון נוטה לרעה ואם זה יימשך זה איום אסטרטגי לישראל - התוצאה יכולה להיות עגומה. יוצרים נטל הולך וגדל על הדורות הבאים - מי יישא בנטל הזה? מה יקרה אם מדינת ישראל תיקלע למשבר כלכלי?". נדרשת ראייה רב-שנתית כדי שהנטל לא ייפול על הדורות הבאים באופן שלא יוכלו לשאת בזה".

צבי ורטיקובסקי הסביר שבשנת 2002 התחילו לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והאחריות האקטוארית של המדינה לעובדיה היא כיום 577 מיליארד שקל. יתרת הגירעון התקציבי של הממשלה - 1.5 טריליון שקל, כלומר המחויבות של המדינה בגין הפנסיה היא שליש מהגירעון הממשלתי המצטבר. "זה ייפול על כל אחד ואחד מאיתנו במשך הזמן", מבהיר ורטיקובסקי.

איך הממשלה מטפלת בבעיה?

צבי ורטיקובסקי: "אין לממשלה הפרשה לפנסיה התקציבית - אם זה היה נעשה בפירמה פרטית זאת הייתה שערוריה. יש סתירה פנימית כי המדינה מחייבת חברות להקים קופות קיבוציות לפנסיה והיא בעצמה לא מתנהגת כך".

בעבר הוחלט שעובדי מדינה יפרישו 2% לפנסיה, אך הממשלה פעלה בניגוד לחוק ולא רשמה את ההפרשות לפנסיה על שם העובדים. אז מה הממשלה עשתה? תיקנה את החוק. מאוחר יותר הוחלט להגיע להסכמה עם ההסתדרות לגבי גובה הפרשות, אך עד היום לא הגיעו להסכמות.

צבי ורטיקובסקי מזהיר: "יש גופים כמו מוסדות להשכלה גבוהה שצריים לשאול מה יקרה עם הגירעונות האקטוארים שלהם, אבל הם בונים על הממשלה. נצברים שם גירעונות והם חיים תחת ההנחה שהגרעונות ישולמו על ידי הממשלה ואני שואל מאיפה יבוא הכסף?".

הפנסיה בחברות ממשלתיות

צבי ורטיקובסקי: "אם יאמצו את המודל של חברת החשמל זה מסוכן כי יש שם תופעות מדאיגות. דוגמה אחת - הבדל מהותי ברשום המחויבות לתשלומים לפנסיה בדוחות הכספיים - הפרשים של מיליארדי שקלים. נכון לסוף הרבעון השני של 2008 היה הפרש שעדיין מתווכחים עליו של 8.8 מיליארד שקל ובשנת 2011 זה ירד ל 6.3 מיליארד שקל.

יש גם ויכוח על ריבית ההיוון. בחברת החשמל משלמים תוספות שכר שלא כדין והויכוח הסמנטי לא יעזור, זה לפחות 3.4 מיליארד שקל. הקימו חשבון נאמנות והפרישו לשם כסף שלא כדין".

אז מה צריך לעשות?

לצבי ורטיקובסקי ביקורת נוקבת על מערכת המשפט בישראל שלא תורמת שלינוי המצב הקטסטרופאלי בנושא השכר: "במקרים של מחלוקות כאלה - בית הדין לעבודה משום מה פוסק שיש להקפיא את מצב".

לדבריו, אם לא יחול שינוי דרמטי והמודל של חברת החשמל יתרחב לרשות שדות התעופה, לחברת הדואר ולנמלי ישראל - זה יעלה למדינת ישראל מיליארדי שקלים ובסוף זה יגיע לצרכנים שישלמו יותר עבור מוצרים ושירותים.

מה דעתך על ניהול פנסיה על ידי גופים מוסדיים?

צבי ורטיקובסקי: "אין פיקוח נאות על סוג הבטוחות, האיכות, היחסים הפיננסים ועוד - על מנת להבטיח את כספי החוסכים. הפיקוח על שוק ההון חלש מאוד".

מה דעתך על תגמול בכירים במוסדות הפיננסים?

צבי ורטיקובסקי: "ניתן היה לצפות מאגף שוק ההון שיבדוק מה הקשר בין התגמול לאינטרסים של הציבור כי הרי יש ניגוד עניינים. יש מצב מדאיג באופן הפיקוח על כספי העמיתים - בעיקר בהיבט של אגף שוק ההון".

מה דעתך על הסדרי החוב הרבים במשק?

צבי ורטיקובסקי: "התגברות הסדרי החוב - כשל שוק שטעון תיקון. יש צורך ביותר זהירות בניהול כספים. צריך לשמור על האינטרסים של החוסכים, אך לא להגיע למחנק אשראי בשוק".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נח וולקוביץ 23/03/2018 22:33
    הגב לתגובה זו
    התקציבית שואה כלכלית חוב 800 מיליארד שח וממשיך לעלות הפתרון כמו ביון. להוריד את התקציבית 50 אחוז מייד ולכולם אנו השכירים לא נלך כצאן לשחיטה
  • 6.
    אום אל פחם (ל"ת)
    גמאלאת גבארין 13/06/2017 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אליהו 13/07/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
    שנמצאים בפנסיה תקציבית? עשרות אלפי עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית אינם מפרישים אגורה? למה?
  • 4.
    א 10/07/2014 02:24
    הגב לתגובה זו
    מנהלי הבנקים וחברות הביטוח שקפצו לשמיים בשנים האחרונות. במקום לומר את האמת שהמדינה הפקירה את כל החוסכים כשהעבירה את קרנות הפנסיה שלנו לבורסה.ועדת בכר הפכה את חברות הביטוח למיליארדריות והקלות שבה טייקונים התעשרו על חשבון הפנסיות שלנו ובצעו תספורות. ואחרי כל זה זורקים לנו כל יומיים את המשפט שקובע שתוחלת החיים שלנו אשימה בכל בעיות הפנסיה. כן - אם כולנו נמות בני 50 מצב קופות הפנסיה ומנהליהן יהיה נפלא
  • 3.
    גרין 08/07/2014 12:39
    הגב לתגובה זו
    כי הממשלה יכולה להעביר חוק ובו תקטין את הפנסיה, נניח הקטנה בעשרה אחוזים, לבעלי פנסיות גבוהות והקטנה בשיעור חמישה אחוזים לבעלי פנסיה בינונית. מי שמקבל פנסיה של פחות מחמשת אלפים, לא ייגעו בו. אם זה לא יספיק, אפשר לחזור על התרגיל פעם נוספת. שום דבר לא ייפגע, וכולם ימשיכו להיות מרוצים. צריך רק טיפת אומץ מצד שר האוצר...
  • 2.
    ציון 01/07/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    ומי שירצה יותר ישלם כמו שאר השכירים במשק החזירות צועקת לשמיים בושה למדינת היהודים
  • 1.
    פנסיות תקציביות =זהירות חומר מסרטן סכנה לחברה (ל"ת)
    ציון 01/07/2014 07:38
    הגב לתגובה זו
  • עידן 01/07/2014 08:44
    הגב לתגובה זו
    ולצערנו הרעיון נוצל לרעה ע"י כמה גופים ע"י הקפצת שכר בשנים האחרונות לעובד, ע"י נפוטיזם, ע"י גנבות מהקופות (תשאל את הירשזון). *הכותב מחזיק בפנסיה "צוברת" (ולא "זכויות"), שיעבוד כל חיו בשביל פנסיה בגובה 4 א' ש"ח ריאלית שזה מצחיק, בהתחשב בשכרו הנוכחי. נוגסים לנו ביתרה ע"י ביטוח שערוייתי, דמי ניהול, ניהול סיכונים ללא ביטחונות באג"ח.
ניתוח

המניות שעומדות מאחורי הראלי האחרון בדאו ג'ונס - שוות קניה?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות חו"ל בדיסקונט, מתייחס השבוע למניות שדוחפות את הדאו לשיא, וגם לקניה של וורן באפט
משה אוזקרגוז |
נושאים בכתבה וורן באפט

מדד הדאו ג'ונס עלה מתחילת השנה ב-22% ורשם שיא היסטורי חדש סביב 16,000 נק'. אולם, בחצי השנה האחרונה המדד עלה ב-4% בלבד. למעשה, תשואה זו (4%) הושגה ברובה (2.8%) מתחילת חודש נובמבר. מה עומד מאחורי העלייה מתחילת נובמבר? הגורם החשוב ביותר, עליו כתבנו כמה פעמים בעבר ולכן לא נרחיב עליו הפעם, ההתאוששות הגלובלית בביקושים למטוסים. התאוששות זו מחזקת את צבר ההזמנות וביצועי המניות של יצרנית המטוסים בואינג, יצרנית מנועי המטוסים GE ויצרנית חלקי החילוף UTX שעלו מתחילת החודש ב-6%, 4% ו-3% בהתאמה, שסייעו לעליית המדד. גורם עקיף לעלייה, הוא גורו ההשקעות וורן באפט, שעלה לכותרות החודש, לאחר שדיווח על החזקתו החדשה בחברת האנרגיה המשולבת הגדולה בעולם - אקסון מוביל. רכישה זו הרימה גבות, בפרט לאחר שצמצם באחרונה את חשיפתו לחברת האנרגיה הוותיקה קונוקו. מניית XOM זינקה מתחילת החודש ב-7%, לאחר שהציגה שיפור בתוצאות הרבעון השלישי ובהפקת הנפט. חברת אקסון נסחרת בתמחור מכפילים נוח של 12, תשואת דיבידנד של כ-3%, מעט חוב והרבה יתרונות תחרותיים, וביניהם עלויות הפקה זולות מהמתחרות ועתודות נפט וגז מוכחות של כ-25 מיליארד חביות. להלן טבלה המציגה את ההחזקות העיקריות של באפט במניות הדאו, ללא חשיפות ע"י נגזרים או כלי השקעה שונים, שייתכן והיו מצביעים על שיעור החזקה גבוה מהמדווח בדו"ח ההחזקות של ברקשייר האתאווי (BRK). המימוש בקונוקו פיליפס (COP) לטובת אקסון מוביל (XOM) אינו ברור, ובכל זאת: בין שווי השוק של שתי אלו ישנו אומנם פער עצום (88 לעומת 417 מיליארד ד'), אך זו לא הסיבה. ייתכן ואקסון מאופיינת בשיעורי חוב נמוכים מקונוקו ונהנית מתשואה להון ולנכסים גבוה יותר קרצו לבאפט. הרבעון האחרון של אקסון הצביע על שיפור בהפקה לאחר שנתיים של חולשה, יכול להיות ומהלך הרכישה (1% מהון המניות) סימן את התחתית בתוצאות הכספיות של אקסון. גורם נוסף, אמנם חשוב פחות הוא סגמנט הזיקוק. קונוקו כבר אינה עוסקת בזיקוק, אך אקסון מניבה שיעור ניכר מרווחיה מסגמנט זה. למה יכול להיות שזה אטרקטיבי? ובכן, ברבעונים האחרונים רווחי הזיקוק נשחקו על רקע שחיקת המרווח בין נפט WTI ל-BRENT, אך לאחרונה המרווח צמח מ-6 ד' ל-14 ד', פער שעשוי להגן ולחזק הרווחים ברבעונים הבאים לצד עלויות הפקה נמוכות מהמתחרות. לסיכום, להשקיע כמו הגדולים זה נחמד, אך בלתי אפשרי עבור המשקיע הממוצע. עם זאת, לעיתים ניתן להבין ממהלכיהם להיכן נושבת הרוח. מניית ברקשייר האתאווי מסוג B שסימולה BRK/B מאפשרת חשיפה לכל אותן החזקות לצד פעילויות עסקיות רבות ופעילות הביטוח המהווה את פלח ההכנסות העיקרי של החברה. המניה רשמה בשנים האחרונות תשואות יתר על מדדי הבנצ'מרק, אך מדשדשת מזה מספר חודשים באזורי השיא. מכפיל הרווח הצפוי ל-2013 עומד על רמה של 18.8 לעומת 16 של מדדי הבנצ'מרק, ולמרות גודלה (שווי שוק 285 מיליארד דולרים) ובניגוד למרבית החברות בגודל זה, ברקשייר הצליחה להציג שיעורי צמיחה מרשימים בהכנסות של 13% לשנה בשלוש השנים האחרונות, מה שמצדיק את פרמיית המכפילים הנוכחית. *הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ: "הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו. הניתוח מתפרסם בהתבסס, בין היתר, על נתונים ומידע גלויים לציבור שהונחו כמהימנים מבלי שנבדקו עצמאית, העשויים להיות חסרים, בלתי מדויקים, בלתי מעודכנים ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה או להחליף את שיקול דעתו העצמאי של הקורא. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת. עשוי להיות למחברי הסקירה ו/או לבנק עניין אישי בנושא הסקירה. הבנק וכל חברה קשורה אליו ו/או בעלי מניותיו ו/או עובדיו ו/או מי מטעמו אינם לא יהיו אחראים לכל אי דיוק, שגיאה או כל פגם אחר בסקירה זו, לרבות ביחס לנתונים ו/או לכל נזק, ישיר או עקיף, שייגרם, אם ייגרם, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, ואינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט. הבנק ו/או חברות הבנות שלו ו/או החברות הקשורות עוסקות, בין היתר בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, ביצוע עסקאות בבורסה ובפעילות בנקאית לסוגיה, ועשויים להחזיק ו/או לבצע, בין היתר, עסקאות בנייר הערך ו/או נכסים פיננסיים הנזכרים בסקירה זו, ככל שנזכרים, בהתאם או שלא בהתאם לאמור בה. תיתכן אפשרות שבסקירה נפלו שיבושי הגהה, ניסוח, טעויות, אי דיוקים וכו' למרות שהבנק נוקט באמצעים ככל יכולתו למונעם.