TV

גיורא סרצ'נסקי: "בגיל צעיר צריך לקחת יותר סיכונים בתיק הפנסיוני"

מנהל ההשקעות בקרנות הפנסיה הוותיקות השתתף בכנס פנסיה של Bizportal ודיסקונט; "בהחלט רואים מאפיינים של שווקים בועתיים"
מערכת Bizportal | (5)

גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - "עמיתים", השתתף בכנס פנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. לדבריו "אנחנו אחרי גל עליות משמעותי במניות ובאג"ח ובהחלט יש מקומות שרואים מאפיינים של שוקים בועתיים. התשואות יתקשו לשרת את הפנסיה".

אז מה הפתרון: איך לייצר תשואה בסביבת ריבית כמעט אפסית?

גיורא סרצ'נסקי: "פיתרון אחד הוא העלאת הנטל על הילדים והנכדים, פיתרון שני הוא העלאת גיל הפרישה, פיתרון שלישי פנסיות יותר קטנות ופיתרון רביעי מעבר לפנסיה צוברת. מבחינה פנסיונית ישראל דווקא נמצאת במצב יותר טוב מאשר בעולם בין השאר כיוון שסגירת קרנות הפנסיה הוותיקות סייעה למנוע בור תקציבי.

ברמות הריביות של היום זה הרבה יותר מאתגר, מה גם שתוחלת החים צפויה להמשיך לעלות וזה כמובן אומר שכל עמית ישלם יותר תשלומים. הצעירים כל הזמן מסבסדים את הזקנים ויכול להיות שכבר היום צריך להפחית את הקצבה החודשית".

ומה הפתרון בהיבט של תמהיל ההשקעות?

גיורא סרצ'נסקי: "מבחינת ההשקעות מומלץ לשנות את תמהיל ההשקעה כך שבנכסים לטווח הארוך יהיו יותר מניות. אנו נותנים אשראי לחברות, משקיעים בנדל"ן מניב וופחות באג"ח ממשלתית. לפעמים יש הפסדים ולפעמים נותנים אשראי והוא לא חוזר, אבל אם מחשבים את התשואות מאז המשבר של 2008 והסדרי החוב - רואים תשואות טובות למרות הכל".

מה דעתך על ה"תספורות" במסגרת הסדרי החוב במשק?

גיורא סרצ'נסקי: "אכן הגזימו. אשראי שניתן על ידי גופים פנסיונים מאפשר להקים פרוייקטים ארוכים כמו כביש 6, קניונים ועוד. האשראי מאפשר צמיחה של המשק כמו תחנות חשמל פרטיות שמוקמות על ידי כספי פנסיה. מדי פעם יש הפסדים, אבל התוחלת של התשואה טובה יותר מהתשואה על אג"ח ממשלתית. זה נכון לחוסכים ונכון לכלכלה של המדינה".

כל שנה נצברים בין 20 ל 30 מיליארד שקל כסף חדש שנצבר

גיורא סרצ'נסקי: "הסכום יילך ויגדל וצריך לשים את הכסף איפשהו. כל כסף שמוזרם לאג"ח מיועדות גורם לכך שהממשלה מגייסת כסף ביוקר ואנו מגדילים את הוצאות הממשלה.

לגבי המחירים באג"ח הקונצרניות - להערכתי הגופים המוסדיים לא קונים שם כלום כי המחירים לא נכונים. מי שנכנס זה הציבור הרחב דרך קרנות הנאמנות. אני הייתי מאוד חושש להשתתף בהנפקות האג"ח האחרונות.

בשנים האחרונות כמות הגופים שמשקיעים במשק ירדה מאוד ונוצרו שחקנים ענקים שאין להם הרבה אפשרויות - יכולים להתעסק רק במניות הגדולות ואין הרבה כאלה".

איך צריך להיראות הפורטפוליו של תיק הפנסיה?

גיורא סרצ'נסקי: "מודל הפנסיה החדש אומר שאתה צובר את הכספים שלך וכשתגיע לפנסיה תקבל תשלום חודשי לפי המקדם. זה מודל שלא יכול לפשוט את הרגל.

נכון להתאים את ההשקעה לגיל - בגיל צעיר לקחת יותר סיכונים ולייצר מקור הכנסה נוסף".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סמואל 15/03/2015 21:49
    הגב לתגובה זו
    ברפובליקת הבננות של ישראל סרצ'נסקי הוא המינוי הפוליטי המובהק מהתקופה שקדמה לברוגז בין אחיו שר החינוך לביבי. אם לא אחיו אין מצב שהוא היה מקבל את התפקיד.
  • 4.
    אתה האפס הכי גדול שייש לא מבין כלום . (ל"ת)
    מכיר אותך 06/07/2014 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבטל מיידית את ועדת בכר שהאפס נתניהו גרם לפנסיות להעלם (ל"ת)
    תום 05/07/2014 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מושחתים צריך להוריד את העמלות ב%70 ולבטל את המשכורות של (ל"ת)
    תום 05/07/2014 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליפז+גימלאי צה,ל 04/07/2014 21:15
    הגב לתגובה זו
    אחיתופל-זה האיש.שליח של חבורת המהמרים על החסכונות שלכם.תעשו כמוני-תפדו ותקחו את הכסף-ושילכו לכל הרוחות.
TV

ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"

צפו במשנה למנכ"ל מבקר המדינה חושף מספרים מפחידים על הפנסיה של המדינה וחברת החשמל. "הפיקוח על שוק ההון חלש מאוד"
אבי שאולי |

תשלומי הפנסיה העתידיים הם פצצה חברתית ענקית - על פי הערכות, קרנות הפנסיה הפרטיות והממשלתיות יתקשו לשלם לאזרחים ותיקים שיפסיקו לעבוד. הערכה זאת תחת ההנחה שתוחלת החיים תמשיך לעלות והתשואות יישארו ברמה הנוכחית. צבי ורטיקובסקי המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, השתתף בכנס הפנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. ורטיקוסקי בחן את הנושא והגיע למסקנות מפחידות שצריכות להטריד את מנוחת כולנו. צבי ורטיקובסקי: "השאלה המרכזית שלי היא מאיפה יבוא הכסף? תמונת המצב שמצטיירת די מדאיגה. האיזון נוטה לרעה ואם זה יימשך זה איום אסטרטגי לישראל - התוצאה יכולה להיות עגומה. יוצרים נטל הולך וגדל על הדורות הבאים - מי יישא בנטל הזה? מה יקרה אם מדינת ישראל תיקלע למשבר כלכלי?". נדרשת ראייה רב-שנתית כדי שהנטל לא ייפול על הדורות הבאים באופן שלא יוכלו לשאת בזה". צבי ורטיקובסקי הסביר שבשנת 2002 התחילו לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והאחריות האקטוארית של המדינה לעובדיה היא כיום 577 מיליארד שקל. יתרת הגירעון התקציבי של הממשלה - 1.5 טריליון שקל, כלומר המחויבות של המדינה בגין הפנסיה היא שליש מהגירעון הממשלתי המצטבר. "זה ייפול על כל אחד ואחד מאיתנו במשך הזמן", מבהיר ורטיקובסקי. איך הממשלה מטפלת בבעיה? צבי ורטיקובסקי: "אין לממשלה הפרשה לפנסיה התקציבית - אם זה היה נעשה בפירמה פרטית זאת הייתה שערוריה. יש סתירה פנימית כי המדינה מחייבת חברות להקים קופות קיבוציות לפנסיה והיא בעצמה לא מתנהגת כך". בעבר הוחלט שעובדי מדינה יפרישו 2% לפנסיה, אך הממשלה פעלה בניגוד לחוק ולא רשמה את ההפרשות לפנסיה על שם העובדים. אז מה הממשלה עשתה? תיקנה את החוק. מאוחר יותר הוחלט להגיע להסכמה עם ההסתדרות לגבי גובה הפרשות, אך עד היום לא הגיעו להסכמות. צבי ורטיקובסקי מזהיר: "יש גופים כמו מוסדות להשכלה גבוהה שצריים לשאול מה יקרה עם הגירעונות האקטוארים שלהם, אבל הם בונים על הממשלה. נצברים שם גירעונות והם חיים תחת ההנחה שהגרעונות ישולמו על ידי הממשלה ואני שואל מאיפה יבוא הכסף?". הפנסיה בחברות ממשלתיות צבי ורטיקובסקי: "אם יאמצו את המודל של חברת החשמל זה מסוכן כי יש שם תופעות מדאיגות. דוגמה אחת - הבדל מהותי ברשום המחויבות לתשלומים לפנסיה בדוחות הכספיים - הפרשים של מיליארדי שקלים. נכון לסוף הרבעון השני של 2008 היה הפרש שעדיין מתווכחים עליו של 8.8 מיליארד שקל ובשנת 2011 זה ירד ל 6.3 מיליארד שקל. יש גם ויכוח על ריבית ההיוון. בחברת החשמל משלמים תוספות שכר שלא כדין והויכוח הסמנטי לא יעזור, זה לפחות 3.4 מיליארד שקל. הקימו חשבון נאמנות והפרישו לשם כסף שלא כדין". אז מה צריך לעשות? לצבי ורטיקובסקי ביקורת נוקבת על מערכת המשפט בישראל שלא תורמת שלינוי המצב הקטסטרופאלי בנושא השכר: "במקרים של מחלוקות כאלה - בית הדין לעבודה משום מה פוסק שיש להקפיא את מצב". לדבריו, אם לא יחול שינוי דרמטי והמודל של חברת החשמל יתרחב לרשות שדות התעופה, לחברת הדואר ולנמלי ישראל - זה יעלה למדינת ישראל מיליארדי שקלים ובסוף זה יגיע לצרכנים שישלמו יותר עבור מוצרים ושירותים. מה דעתך על ניהול פנסיה על ידי גופים מוסדיים? צבי ורטיקובסקי: "אין פיקוח נאות על סוג הבטוחות, האיכות, היחסים הפיננסים ועוד - על מנת להבטיח את כספי החוסכים. הפיקוח על שוק ההון חלש מאוד". מה דעתך על תגמול בכירים במוסדות הפיננסים? צבי ורטיקובסקי: "ניתן היה לצפות מאגף שוק ההון שיבדוק מה הקשר בין התגמול לאינטרסים של הציבור כי הרי יש ניגוד עניינים. יש מצב מדאיג באופן הפיקוח על כספי העמיתים - בעיקר בהיבט של אגף שוק ההון". מה דעתך על הסדרי החוב הרבים במשק? צבי ורטיקובסקי: "התגברות הסדרי החוב - כשל שוק שטעון תיקון. יש צורך ביותר זהירות בניהול כספים. צריך לשמור על האינטרסים של החוסכים, אך לא להגיע למחנק אשראי בשוק".