אירועיים מרכזיים: השקעות תושבי חוץ בישראל ומדד מנהלי הרכש בגוש האירו

אנליסט מאקרו דוד ויגדר, יועץ השקעות איתי אבני, בנק דיסקונט, סוקרים את אירועי המאקרו הבולטים של השבוע הקרוב והשפעתם על השוק

היום (יום א'), יפרסם בנק ישראל את סיכום ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל והשקעות המשקיעים הזרים בארץ בחודש מארס. זהו נתון המתפרסם אחת לחודש, ומהווה אינדיקטור הן לפעילות המשק מול חו"ל והן לכוחות המשפיעים על שער החליפין של השקל. הנתונים המתפרסמים בוחנים את ההשקעות של תושבי חוץ באג"ח, מק"מ ומניות ישראליות, את ההשקעות הישירות בישראל, ובנוסף את השקעות של תושבי ישראל בתחומים זהים.

דובר רבות על מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה בת"א, כאשר נראה כי אחת הסיבות לכך היא צימצום בהשקעות משקיעים זרים בבורסה. יש הטוענים כי יש לתלות זאת ברגולציה המקומית אשר התהדקה בשנים האחרונות. אחרים תולים זאת במעבר של ישראל ממדדי המדינות המתפתחות וכניסת למדדי המדינות המפותחות והשינוי במשקלה של ישראל בכל מדד (מ-3% ל-0.5%).

בהקשר זה ראוי לציין כי למהלך הצפוי בעתיד של צירוף הבורסה בת"א למדד ה-MSCI האירופי, תהיה השפעה חיובית על תנועות ההון הזרות ומחזורי המסחר. עם זאת, בשבוע שעבר פורסם כי המהלך נתקל בפידבק מעורב מצד המשקיעים, לכן נאלץ להמתין לפרסום ההחלטה הסופית בחודשיים הקרובים.

באשר לנתוני ההשקעות, הרי אלו הצביעו על עלייה בהשקעות הזרים במניות ובאג"ח ממשלתיות בבורסה של ת"א בחודשים ינואר - פברואר. מנגד, מימושים במק"מ. עם זאת, הנתונים המקדימים לחודש מארס הצביעו על מימושים במניות ובאג"ח כאחד. לכן, חשוב לבחון את הנתונים המקדימים לחודש אפריל על מנת להבין, האם מדובר במימושים זמניים, או היפוך מגמה.

מדד מנהלי הרכש בגוש האירו

מחר (יום ב' ה-06.05) צפוי להתפרסם בגוש האירו מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים לגוש האירו (PMI). זהו למעשה אחד הנתונים המשמעותיים המתפרסמים בכל חודש, כאשר לפני הנתון הכולל את גוש האירו כולו יפורסמו הנתונים במדינות המובילות בגוש - ספרד, איטליה, צרפת וגרמניה.

המדד מבוסס על סקר בקרב מנהלי הרכש המתבקשים להשיב על מצב תנאי העסק באופן יחסי, כולל מועסקים, ייצור, הזמנות חדשות, מחירים, משלוחים שסופקו וכו'. תוצאה של מתחת ל-50 מעידה על ירידה בפעילות. ראוי לציין כי זה יותר משנה שהמדד נמצא מתחת לרף 50 הנק', וזאת כמובן כתמונת ראי להימצאותה של אירופה במשבר כלכלי עמוק, אשר טרם הגיע לסיומו.

מבחינה פרטנית, בקרב המדינות המובילות בגוש נראה כי בחודש שעבר המדינה שקיבלה את הציון הנמוך ביותר הייתה צרפת (44.2). לא במפתיע המדינה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר הייתה גרמניה (49.2). יהיה מעניין לראות האם גרמניה הנמצאת במגמת ירידה תעבור החודש את רף 50 הנק' - מה שיצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית במדינה, ויחד איתה תנסה למשוך את יתר מדינות הגוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.