אירועיים מרכזיים: השקעות תושבי חוץ בישראל ומדד מנהלי הרכש בגוש האירו

אנליסט מאקרו דוד ויגדר, יועץ השקעות איתי אבני, בנק דיסקונט, סוקרים את אירועי המאקרו הבולטים של השבוע הקרוב והשפעתם על השוק

היום (יום א'), יפרסם בנק ישראל את סיכום ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל והשקעות המשקיעים הזרים בארץ בחודש מארס. זהו נתון המתפרסם אחת לחודש, ומהווה אינדיקטור הן לפעילות המשק מול חו"ל והן לכוחות המשפיעים על שער החליפין של השקל. הנתונים המתפרסמים בוחנים את ההשקעות של תושבי חוץ באג"ח, מק"מ ומניות ישראליות, את ההשקעות הישירות בישראל, ובנוסף את השקעות של תושבי ישראל בתחומים זהים.

דובר רבות על מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה בת"א, כאשר נראה כי אחת הסיבות לכך היא צימצום בהשקעות משקיעים זרים בבורסה. יש הטוענים כי יש לתלות זאת ברגולציה המקומית אשר התהדקה בשנים האחרונות. אחרים תולים זאת במעבר של ישראל ממדדי המדינות המתפתחות וכניסת למדדי המדינות המפותחות והשינוי במשקלה של ישראל בכל מדד (מ-3% ל-0.5%).

בהקשר זה ראוי לציין כי למהלך הצפוי בעתיד של צירוף הבורסה בת"א למדד ה-MSCI האירופי, תהיה השפעה חיובית על תנועות ההון הזרות ומחזורי המסחר. עם זאת, בשבוע שעבר פורסם כי המהלך נתקל בפידבק מעורב מצד המשקיעים, לכן נאלץ להמתין לפרסום ההחלטה הסופית בחודשיים הקרובים.

באשר לנתוני ההשקעות, הרי אלו הצביעו על עלייה בהשקעות הזרים במניות ובאג"ח ממשלתיות בבורסה של ת"א בחודשים ינואר - פברואר. מנגד, מימושים במק"מ. עם זאת, הנתונים המקדימים לחודש מארס הצביעו על מימושים במניות ובאג"ח כאחד. לכן, חשוב לבחון את הנתונים המקדימים לחודש אפריל על מנת להבין, האם מדובר במימושים זמניים, או היפוך מגמה.

מדד מנהלי הרכש בגוש האירו

מחר (יום ב' ה-06.05) צפוי להתפרסם בגוש האירו מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים לגוש האירו (PMI). זהו למעשה אחד הנתונים המשמעותיים המתפרסמים בכל חודש, כאשר לפני הנתון הכולל את גוש האירו כולו יפורסמו הנתונים במדינות המובילות בגוש - ספרד, איטליה, צרפת וגרמניה.

המדד מבוסס על סקר בקרב מנהלי הרכש המתבקשים להשיב על מצב תנאי העסק באופן יחסי, כולל מועסקים, ייצור, הזמנות חדשות, מחירים, משלוחים שסופקו וכו'. תוצאה של מתחת ל-50 מעידה על ירידה בפעילות. ראוי לציין כי זה יותר משנה שהמדד נמצא מתחת לרף 50 הנק', וזאת כמובן כתמונת ראי להימצאותה של אירופה במשבר כלכלי עמוק, אשר טרם הגיע לסיומו.

מבחינה פרטנית, בקרב המדינות המובילות בגוש נראה כי בחודש שעבר המדינה שקיבלה את הציון הנמוך ביותר הייתה צרפת (44.2). לא במפתיע המדינה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר הייתה גרמניה (49.2). יהיה מעניין לראות האם גרמניה הנמצאת במגמת ירידה תעבור החודש את רף 50 הנק' - מה שיצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית במדינה, ויחד איתה תנסה למשוך את יתר מדינות הגוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם. יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור: סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות. באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11'). נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער. גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים. מה צפוי בחודשים הקרובים? מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה. בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.