ניתוח

הרמז שמספקות לנו כעת המניות הדפנסיביות - על כיוון השווקים

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בדיסקונט, מתייחס לסיטואציה בשווקים כאשר הוא בוחן את המניות הדפנסיביות

בטור הקודם כתבנו על כך שמניות הצמיחה הפכו יקרות באופן יחסי, בעוד מדד הערך דאו ג'ונס מתומחר באופן ריאלי מאד, לפחות במונחי מכפילים חזויים על רווחי 2014. כפי שניתן לראות בגרף המצ"ב, מדד הדאו רשם תשואה חיובית של 2.2% בשבועיים האחרונים, בעוד מדד הראסל 2000 והנאסד"ק הכללי רשמו תנודתיות גבוהה ותשואה שלילית, שבשיאה הגיעה לירידה של 4%.

לשם הבנה, בחצי השנה האחרונה חלה התרחבות מכפילים נאה מאד במגזר מניות הצמיחה, שהתרחשה, בין היתר, על רקע כניסת ציבור המשקיעים למניות ואופטימיות כללית. לעומתן, מניות הערך רשמו מגמה של התכווצות מכפילים קלה, מתוך ציפייה ריאלית יותר לתוצאות כספיות בינוניות לכל היותר. אנו מעריכים כי מניות הערך מתומחרות באופן נכון, שאינו ספקולטיבי, המתבסס על מעמדן בענף ויתרונותיהן התחרותיים. זאת בעוד מדדי הצמיחה עדיין נסחרים בתמחור יתר אופטימי, לכל הפחות.

ביצועים ענפיים מתחילת שנה, והתשואות המתונות בלבד במדדי הבנצ'מרק המובילים

בסיכום הרבעון הראשון של 2014, תמונת המצב הסקטוריאלית בשוק המניות האמריקני מצביעה על חשדנות המשקיעים. זאת בשל החורף הארוך וסימני ההאטה בשווקים המתעוררים, העשויים להשפיע על התוצאות בעונת הדוחות הקרבה. לכן הענפים הדפנסיביים, תשתיות ובריאות ממשיכים להוביל את טבלת התשואות הענפיות.

להערכתנו, משקיעים דפנסיביים, יכולים להיעזר במדדי התנודתיות הנמוכה בארה"ב כמו S&P Low Volatility, החשופים ל-100 המניות התנודתיות פחות במדד S&P 500, המקצים משקל יתר של 25% לחברות תשתיות מובילות לעומת חשיפה של 3% בלבד במדד S&P 500.

המשכות מגמת ההובלה של הענפים הדפנסיביים אינה מנבאת אפסייד גדול למדדי הבנצ'מרק בארה"ב ב-2014

להלן טבלה המציגה את הקשר ההיסטורי ב-15 השנים האחרונות, בין עמדת ההובלה של לפחות 2 ענפים דפנסיביים לעומת יתר ענפי העל (סה"כ 9) ומדד הבנצ'מרק S&P 500. השנים שבהם נמדדו ביצועי יתר של 2 ענפים דפנסיביים לפחות נבחרו ואלו מוצגים בטבלה.

תובנות עיקריות מתוצאות הטבלה

כפי שניתן לראות, בכל פעם ש 2 ענפים דפנסיביים לפחות הובילו, תשואת מדד S&P 500 באותה שנה הייתה חיובית נמוכה עד שלילית עמוקה. כמו כן, התוצר בארה"ב שהתמתן ב-2005, 2008 ו-2011 לעומת השנה קודמת, גיבה באופן הגיוני את ביצועי היתר של הענפים הדפנסיביים. מעניין כי בתחילת השנה תחזית הצמיחה עמדה על 2.9% וזו עודכנה לאחרונה ל-2.7%. המשך עדכון התחזית מטה ישמש כאינדיקציה שלילית נוספת.

לסיכום , אנו עדיין מאמינים בשוק השורי של ארה"ב, ומעריכים כי רווחי החברות במחצית השנה השניה של 2014 צפויים להשתפר מבחינת רווחיות מגזרים סיקליקליים כמו צריכה, פיננסים וכו'. אך בד בבד לא מתעלמים מתמונת המצב הנוכחית. הנכון ביותר הוא למתן בטווח קצר את הציפייה לתשואות גבוהות בשוק המניות האמריקני. נתון נוסף שאסור להמעיט בערכו, הוא היעדר אלטרנטיבות השקעה ועודפי הנזילות, הן של המשקיעים והן של החברות, שעשויים בקלות להוביל בהמשך השנה לשינוי בסנטימנט, עם הסימנים הראשונים לשיפור נוסף ברווחיות החברות.

**הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סמי 04/04/2014 11:13
    הגב לתגובה זו
    גם את זו אפשר לסכם ב: בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה. אולי יעלה, אולי ירד. נראה לנו יקר, אבל חלק זול, יתכן והקשקוש שכתבנו יתמוך בהמשך הראלי, אבל אולי השוק יקר מידי אז לא. למען האמת אין לנו מושג ואנחנו סתם מייצרים כותרות.
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.