סגירת מסחר באירופה: אפקט דרגי נמשך זה היום השני, הדאקס זינק 2.9%

המומנטום החזק במדדי אירופה לא נפסק. מדד הדאקס סוגר עלייה של מעל ל-5% בתוך 48 שעות בלבד
מתן בן ברוך |
נושאים בכתבה אירופה

שוקי המניות באירופה סגרו שבוע בראלי של עליות זה היום השני ברציפות, בעיקר בשל נאומו של מריו דרגי אתמול. באותו נאום, נגדי הבנק האירופי רמז על כך שהחלו הדיונים על העמקת התוכנית להקלה כמותית באירופה והתוכנית תבחן מחדש בחודש דצמבר. עוד הוסיף הנגיד כי הבנק המרכזי לא יהסס להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו.

גם הורדת הריבית בסין היום לכדי 4.35%, תומכת במדדי המניות מסביב לעולם. הערכות הן שהריבית הנמוכה תגדיל את הביקושים ותתמוך בצמיחה הכלכלית במדינה ובתוך כך תתמוך גם בצמיחה מסביב לעולם.

מדדי אירופה

דאקס

CAC 40 -1.27%

פוטסי

מילנו

במישור המאקרו היום עמדו במרכז הבמה כמה נתוני מאקרו חשובים וביניהם מדד מנהלי הרכש במגזרים השונים. בצרפת, מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים הציג קריאה טובה מן הצפוי - 52.3 נק', מעל לתחזיות הכלכלנים שעמדו על קריאה של 51.6 נק' לחודש אוקטובר. גם בגרמניה המדד המקביל הכה את התחזיות עם קריאה של 55.2 נק' לעומת צפי לקריאה של 53.9 נק'. מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בגרמניה עמד גם כן בצפי עם קריאה של 51.6 נק'.

גם בגוש האירו נתוני המאקרו הציגו תמונה מעודדת כאשר מדדי מנהלי הרכש בתחומי הייצור והשירותים עקפו את הצפי. מדד מנהלי הרכש של חברת Markit היה גם הוא טוב מן הצפוי ורשם קריאה של 54 נק' מול צפי לקריאה של 53.4 נק' בחודש אוקטובר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטימחשוב קוונטי

400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי

המשקיעים מהמרים על עתיד קוונטי פורץ דרך, למרות הכנסות זניחות, הפסדים מתמשכים וסימני אזהרה שמרמזים על בועה מתעצמת בשוק המחשוב הקוונטי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת Quantum Computing Quantum Computing 8.49%  דיווחה על הכנסות זעומות של פחות מ-400 אלף דולר, אבל המשקיעים בוול סטריט כבר רואים את המהפכה הבאה. בפועל, זה מייצר תחושה עמוקה של בועה. זהנשמע כמו בדיחה של וול סטריט: חברה מדווחת על הכנסות רבעוניות זניחות והמניה שלה מזנקת ב-16% בבורסה. אבל זו המציאות של שוק המחשוב הקוונטי כיום.

חברת Quantum Computing הצליחה להלהיב את המשקיעים כשדיווחה במקביל למכירות על ההזמנה המסחרית הראשונה שלה מאחד מחמשת הבנקים הגדולים בארה"ב עבור פתרונות אבטחה קוונטיים. מה שעוד יותר מעניין: החברה דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.7 מיליון דולר אשתקד. אבל - הרווח נבע בעיקר מרווח חשבונאי של 9.2 מיליון דולר ממכשירים נגזרים, לא מפעילות עסקית אמיתית. הוצאות התפעול של החברה זינקו ל-10.5 מיליון דולר מ-5.4 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה שמדובר ב"השקעות במחקר ופיתוח לצמיחה ארוכת טווח".

הפרדוקס הקוונטי: אף חברה לא רווחית, כולם מתלהבים

העובדה המדהימה היא שאף אחת מחברות המחשוב הקוונטי הציבוריות - לא Quantum Computing, לא Rigetti Computing, לא D-Wave Quantum ולא IonQ - מרוויחה. רובן אפילו לא מתקרבות לרווחיות, רובן גם מכניסות סכומים זניחים. ובכל זאת, המניות שלהן נסחרות בשווי של מיליארדי דולרים רבים קוואנטם שהיא "הזולה" מכולן נסחרת ב-2 מיליארד דולר. 

המשקיעים לא מסתכלים על ההווה אלא על העתיד. בעולם שבו נתונים הם הנכס החשוב ביותר, מחשוב קוונטי צץ ככוח שמשנה את כללי המשחק. הטכנולוגיה הזו, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, מבטיחה חישובים מהירים פי מיליונים בהשוואה למחשבים הקלאסיים. זה אומר שרתים קטנים ומהירים לאחסון הנתונים וזה רק חלק קטן מהיתרונות הענקיים. 

חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, בעוד סטארטאפים מתחילים לנגוס בשוק.


הבסיס למחשוב קוונטי נעוץ בקיוביטים, יחידות מידע שיכולות להיות במצב 0 ו-1 בו זמנית, תופעה הנקראת סופרפוזיציה. בניגוד לביטים הרגילים, קיוביטים מאפשרים אלגוריתמים מקביליים שפותרים בעיות מורכבות תוך שניות. דוגמה בולטת: בעיית הנסיעה המסחרית (TSP), שמחשב רגיל ייקח לו שנים לפתור, נפתרת בקלות על ידי מחשב קוונטי. IBM כבר השיקה את Quantum System One, מערכתמסחרית ראשונה, והיא זמינה לעסקים דרך הענן. גוגל, מצדה, הכריזה לפני מספר שנים על "עליונות קוונטית"  חישוב שלוקח אלפי שעות במחשב על, לקח דקות במחשב קוונטי.


צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השניה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.



טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי

אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.