ברור שהצמיחה נפגעת כאשר אנו נלחמים במלחמה הארוכה בתולדותינו מאז מלחמת העצמאות. ברור שיש לכך מחירים כלכליים לא פשוטים, אך כל מי שמלין על כך, שייזכר רגע במראות ה-7 לאוקטובר ובמה שנשבענו לעצמנו באותו היום.

אנו משלמים מחיר כלכלי (שלא לדבר על מחיר נפשי) כדי להשיג מטרות שתאפשרנה לנו ולדורות הבאים לחיות כאן בבטחה ולכלכלה לפרוח. ברמת המקרו, מדובר במחיר כלכלי נמוך מאד.  הצמיחה ירדה אך אינה שלילית. איך זה יתכן, על אף כל התחזיות השחורות?

עוצמת הצרכן הישראלי

הצרכן הישראלי הוא גורם המפתח: הצריכה המקומית מהווה כ-55% מהתוצר. צמצום הנסיעות לחו"ל ורצון לפיצוי על התקופה הקשה הגבירו את הצריכה לרמות שיא. ההייטק שמשקלו בתוצר מתקרב ל-20% חוזר לגייס כסף ועובדים ויצוא שירותי ההייטק מתאושש אף הוא. בכלל, במשקל ההייטק בתוצר - ביחס לעולם, ישראל בליגה בפני עצמה. שני גורמים אלו מסבירים כ-75% מתמונת התוצר ומקזזים ירידות בענפי התעשייה ובנדל"ן (ששב ומתאושש). בניגוד מוחלט לתחזיות על מלחמה שתביא לאבטלה, זו מצויה בתחתית, בשיעור 3.0% בלבד, כמעט הנמוך אי פעם.

• מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
• מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המלחמה פוגעת בצמיחה, אך באופן שמפתיע רבים, הרבה פחות ממה שחזו כלכלנים רבים. 

למעשה, אם בוחנים תחזיות אימים כלכליות מלפני שנה וחצי, וודאי מאז המלחמה - הן לא מתממשות. אומרים לנו, חכו, הן תתממשנה. אך אמרו לנו זאת גם בעבר. למעשה, אם תדפדפו אחורה בכותרות העיתונים, תמצאו שכמעט כל הכלכלנים בישראל פסימיים מזה 15 שנה, לפחות.

ובכל זאת ישראל עלתה ב-10 השנים האחרונות למקומות גבוהים ואפילו לראש טבלת הכלכלות הכי צומחות ב-OECD (אני מתעלם מאירלנד, הסברתי בטור אחר למה הצמיחה שלה היא פיקציה). זה היה נכון עד אוקטובר ויחזור להיות נכון ברגע שהמלחמה תירגע ותדעך ומיד אסביר מדוע.

ראוי לציין שאפילו תיק הנכסים הכספיים של הציבור ברמתו הגבוהה ביותר אי פעם ועומד על 5.68 טריליון שקל! לכן גם "אפקט העושר" חי ובועט ומשפיע לטובה על הצריכה.

• לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
• בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

עוצמת הכלכלה קשורה לדברים שכלכלנים לא חשבו עליהם

חזיתי שישראל תנצח מדינות מפותחות אחרות מבחינת צמיחת התוצר כבר לפני כמעט עשור. במחקר גדול שערכנו אז, סביב כתיבת הספר "ישראל סיפור הצלחה", יחד עם שותפתי לכתיבה, נגה קינן, שמשמשת כיו"ר פורום ראשי המשק ויו"ר פורום CFO, מצאנו שישנם 4 גורמים עיקריים שהם התורמים המרכזיים לצמיחה הכלכלית הישראלית. חלקם ייחודיים לישראל ולכן יתכן ונעלמו מעיני הכלכלנים שהיו פסימיים בנוגע למשק ועתידו:

1. העוצמה הטכנולוגית

2. יזמות

3. קשרים גלובליים

4. דמוגרפיה

שני הראשונים אינם צריכים הסבר. ישראל ע"פ כל בסיס מדידה היא במקום ראשון או במקומות הראשונים בעולם בשני סעיפים אלו. הגורם השני, יוזמה, קשור גם לשירות צבאי שמבגר, מקשיח ומלמד משמעת והתמדה, גורמים חשובים מאד בעולם העיסקי ובכלל בחיים.

הגורם השלישי, קשרים גלובליים, מחייב סיפור קצר: בפקולטה למנע"ס באוניברסיטה בוינה, בחוג שעסק בקשרים בינלאומיים בעולם העיסקי, שאל פרופסור את מאות תלמידיו האוסטרים לכמה מהם ישנם קרובי משפחה במדינות מחוץ לאוסטריה? כ-10% הרימו את ידם. את אותה שאלה שאלתי קהלי סטודנטים בארץ, התשובות נעו בין 70% ל-80%. מדוע זה חשוב?

כמעט בכל מקום על הכדור תמצאו יהודים ולפעמים אפילו ישראלים. אוכלוסיית ישראל הגיעה מיותר מ-100 מדינות ולכן יש בקרבה המבינים באופן עמוק ואינטימי מעל 100 תרבויות. זה עוזר מאד בכל הקשור לסחר החוץ של ישראל, היכולת לטוות במהירות קשרים או לפחות להיעזר באנשי קשר מקומיים, ששייכים לעם שלך. זה מייצר יתרון עסקי. אז אם בזה התכוונו האנטישמים שהיהודים שולטים בעולם, אז יש משהו בדבריהם.

הגורם האחרון הוא דמוגרפיה. ישראל היא בעלת האוכלוסיה הצעירה ביותר ב-OECD: גיל חציוני של 30 בלבד בישראל מול גיל חציוני של 42 (וגיל חציוני של 44.7 באיחוד האירופי). כמעט כל הכלכלות המערביות מזדקנות במהירות וזה מביא עליהן נטל עצום לא רק מבחינת טיפול בזקנים אלא גם כי אוכלוסיה שגילה הממוצע מעל 40 פחות נוטה ליזמות, פחות פותחת עסקים ופחות נוטה לעבודה קשה. מצד שני, אוכלוסיות צעירות צורכות יותר כי התא המשפחתי גדל.

נכון, בישראל אוכלוסיה חרדית צעירה מאד וזה חלק מההסבר (וגם חלק מבעיה אחרת של קישורים נמוכים לשוק עבודה מודרני והתחמקות משירות צבאי), אך גם החילוניים והמסורתיים יולדים הרבה יותר מאשר מקביליהם בכל מדינה מערבית אחרת, שלא לדבר על הציונות הדתית. אפילו גלי העלייה מביאים אוכלוסיה שגילה החציוני הוא 35, גם כן גיל נמוך משמעותית מהגיל החציוני של 42 ב-OECD.

אפקט העושר שמייצר ההייטק

יש גורם חדש שנוסף לתמונה: אפקט העושר. תחושה שאדם הוא עשיר מגדילה את מוכנותו לצרוך. זה חוצה תרבויות אך משתנה מאדם לאדם. לפי מחקרים של קייס-שילר אפקט העושר מושפע בעיקר מעליית ערכו של הנדלן – גם זה בישראל במגמת עלייה רב-שנתית ורוב הציבור בישראל מחזיק נדלן (קרוב ל-70%).

אך בישראל קיימת גם תופעה ייחודית וחריגה מאד בכלכלה העולמית - התעשרות מהירה של חלק מעובדי ההייטק.

למעשה, בעשורים האחרונים קצב צבירת העושר בישראל, של נכסים כספיים ונכסי נדל"ן, גבוה מאשר בכל מדינת OECD אחרת. חשוב להדגיש – זה חוצה את כל העשירונים, אפילו עניי ישראל נעשו פחות עניים ביחס לעניי מדינות אחרות וכאן ההסבר טמון בהצטרפות למעגל העבודה וזה בולט במגזר הערבי והחרדי כאחד וכן בתשלומי העברה ממשלתיים.

תתפלאו, הקפיצה הגדולה בהצטרפות למעגל העבודה ב-10 השנים האחרונות היתה בכלל אצל נשים ערביות, עלייה בשיעור 40% (מ-32% ל-45%):

הכנסות כל העשירונים בישראל עלו מעלה ומהר, אך העשירונים הגבוהים עלו הרבה יותר מהר והפער התרחב. פורבס מציין שמספר משקי הבית המיליונרים (בדולרים) בישראל הוא ה-5 הכי גבוה בעולם, ביחס לגודל האוכלוסיה. פורבס כולל בחישוב לא רק נכסים כספיים אלא גם את שווי הנדל"ן נטו (בניכוי המשכנתא). זה למשל הופך משפחות רבות בגוש דן למיליונריות בדולרים. לפי Henley&Partners בתל אביב 8.3% מהתושבים מוגדרים מיליונרים בדולרים, הרבה לפני ניו-יורק שבמקום ה-11 עם 3.9%.

זה קשור בטבורו להצלחת ההייטק, בעיקר לעלייה הגדולה מאד במשכורות בענפי ההייטק השונים. אך זה גם קשור במשהו נוסף: בואו ניקח מקרה קיצוני דוגמת חברת Wiz. ממה שפורסם, לו החברה היתה נמכרת, כל אחד מ-400 העובדים הישראליים היה מקבל, בממוצע, לאחר מס, כ-10 מיליון שקל לחשבונו הפרטי. זה מספיק כדי לטעת תחושת ביטחון שאפשר לשלם קצת יותר ולצרוך קצת יותר, אפילו אם החברה לא נמכרה. זה קורה, באופן פחות דרמטי אמנם, בלא מעט חברות הייטק אחרות.

ובתמונה הרחבה: לא מדובר רק ב-16% מהעובדים במשק הקשורים להייטק באופן ישיר (שכירים בחברות הייטק, שכירים בתפקידי הייטק בחברות בשאר ענפי המשק וכן עצמאים), מדובר גם על 10% לפחות של מקצועות שאני מגדיר אותם "תומכי הייטק" שנהנים מהשגשוג בהייטק. ואין מדובר רק במשרדי עו"ד ורו"ח, אלא בעשרות מקצועות נוספים שמספקים שירותים להייטק, החל מיועצים פנסיוניים, יועצי השקעות, יועצי ביטוח, יועצים ארגוניים ועד מסעדות, בתי קפה ושרותי קייטרינג. כתבתי על כך בהרחבה. כל זה מאד משפיע על אפקט העושר והגדלת הצריכה בישראל.

השפעת המאיון העליון על המשק

עוד תופעה שלא נחקרה לעומק אך השפעותיה להערכתי גדולות, זו השפעת המאיון העליון. בדו"ח שהוציאה לאחרונה רשות המיסים מספרים לנו ש-1% מתושבי ישראל מרכזים כ-14% מההכנסות נטו לאחר מס. הדו"ח מציג לנו שתי נקודות חשובות מאד: הראשונה היא שכל משקי הבית בישראל מרוויחים יותר מאשר בעבר ולא משנה באיזה עשירון מדובר. תוך 9 שנים (2013-2021) רמת ההכנסה (ברוטו) הממוצעת של משקי הבית בישראל עלתה ב-37%. אך באותה עת העלייה במאיון העליון היתה של 95%! ז"א כל הישראלים נעשו עשירים יותר, אך העשירים ביותר התעשרו בקצב הרבה יותר גבוה.

לפני שתצקצקו בלשון, חשוב לדעת שרוב המאיון העליון בישראל מורכב כיום מאנשים שנולדו למעמד הביניים וקפצו למאיון בעקבות הצלחתם בהייטק.

חשוב להבין שמשק בית של מאיון עליון אינו משק בית רגיל. זהו משק בית הרוכש באופן שוטף בהיקף שיכול להיות שווה ל-5 עד 10 משקי בית אחרים, לפחות. זהו משק המעסיק משקי בית אחרים, לעיתים אפילו לא מעט מהם (עוזרות בית, גננים, מאמנים אישיים, יועצות השקעה ועוד). עד כמה זה משמעותי? משמעותי מאד.

עודפי הכספים של עשירי ישראל מאפשרים גם פריחה במקצועות של תרבות הפנאי, המעסיקים עשרות אלפי אנשים. מקצועות שבעבר לא היו קיימים או שהפרנסה בהם היתה מועטה: קואצ'רים, מאמני/ות כושר אישיים, מארגני/ות אירועים, מפיקי/ות ימי הולדת למבוגרים ולילדים, פסיכותרפיסטים/ות, מעצבי גינות, פמילי אופיס, קרנות גידור, מעסות לתינוקות, מספרות לכלבים וחתולים, דוגיווקר ודוגיסיטר לכלבים ועוד ועוד.

גל העלייה העשיר ביותר שאי פעם הגיע לישראל

ישראל מורגלת בגלי עלייה של ציבור יהודי נרדף ועני המגיע אליה כתוצאה ממצוקה קשה בארצות מוצאו. כך היה מקום המדינה. אך גל העלייה האחרון מרוסיה, של יותר מ-130 אלף עולות ועולים ותושבים חוזרים, שמגיע מאז אמצע 2022, הוא שונה. מדובר לרוב במעמד הבינוני-גבוה של יהדות רוסיה כשחלקו אף הביא נכסים כספיים וביקוש לדירות ולצריכה. יתכן וגם זה הסבר נוסף לעליית תיק הנכסים הכספיים של הציבור ולהגדלת הצריכה במשק.

הגל הזה מגיע בעקבות המלחמה באוקראינה, החשש הגדול מאנטישמיות, הלחץ הכלכלי ובעיקר גיוס גברים רוסיים למלחמה המאוד מסוכנת. במאמר מוסגר, לפי הערכות בבריטניה, המלחמה גזלה את חייהם של מעל ל-460 אלף גברים רוסיים! שלא לדבר על מספר דומה של פצועים. מספרים בלתי נתפסים.

נתון אחרון זה הספיק כדי לעורר פחד בלתי רגיל. גלי הגיוס לצבא הרוסי הביאו למנוסה על גבול הפאניקה, כשכל מי שרק יכול לצאת עוזב את רוסיה. חלקם מתקשים להוציא את כספם משם אך פתאום מתברר שלהיות יהודי זה יתרון עצום, כי יש מדינה שמוכנה לקבל אותך (מדינות המערב אינן מוכנות לקבל מהגרים מרוסיה). מספרים על יהודי סנט פטרסבורג למשל, העיר השנייה בגודלה והעשירה ברוסיה - כמעט כולם נמצאים כעת בארץ.