סמנכל כספים
צילום: Hunters Race on Unsplash

משק בית במאיון העליון מרוויח 4 מיליון שקל; כמה מס משלמים העשירים?

1% מתושבי ישראל מרכזים 13.2% מההכנסות - כך עולה מדוח רשות המסים, שמפרסמת ניתוח של הכנסות המאיון העליון בישראל בשנים 2013-2021. כמה מרוויחים עשירי ישראל?
איציק יצחקי | (1)

1% מהאוכלוסייה מרכזים בידיהם 13.2% מההכנסות ומשלמים 9% מהמס - כך עולה מדוח של רשות המסים שמפרסמת ניתוח של הכנסות המאיון העליון בישראל בשנים 2013 – 2021.

"המאיון העליון" הוא מונח המתייחס ל-1% מהפרטים בישראל, שלהם ההכנסות הגבוהות ביותר. לאור החשיבות הרבה שיש לפירוט ההכנסות המאיון העליון, על מנת לאמוד כראוי את אי השוויון במשק ולצורך גיבוש מדיניות המס, מפרסמת הרשות ניתוח של הכנסות ה-1% הישראלי, והשינויים שחלו בו בשנים 2013-2021.

נתונים: למ

הניתוח כולל התייחסות למקורות ההכנסה של המאיון העליון ותשלומי המסים על מקורות אלו, ומציג השוואה בינלאומית של שיעור הכנסתם של בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר מתוך כלל הכנסות משקי הבית, לפני ואחרי מס.

מהניתוח שנערך על ידי חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, עולה כי ישראל מאופיינת בשיעור גבוה יחסית של הכנסות המאיון העליון מתוך כלל הכנסות משקי הבית לפני ואחרי מס. חלקם של המאיון (1%), האלפיון (0.1%), והרבבון (0.01%) העליונים מתוך כלל הכנסות משקי הבית לפני מס עומדים בממוצע על 15%, 7.4% ו-3.6%, בהתאמה. לאחר מס הם עומדים על 13.2%, 6.8% ו-3.3%, בהתאמה. כלומר, צמצום חלקו של המאיון העליון בהכנסות באמצעות מערכת המס הוא נמוך יחסית.

בנוסף לכך, מהשוואה בינלאומית עולה כי מבחינת חלקו של המאיון העליון בכלל ההכנסות (לפני ואחרי מס), המהווה מדד מרכזי למדידת אי-שוויון בכלכלה, ישראל נמצאת בין המדינות האירופאיות לבין המדינות ביבשת אמריקה (צפון, מרכז ודרום). יתרה מזאת, בכל הנוגע לצמצום חלקו בהכנסות של המאיון העליון באמצעות מערכת המס, עולה מההשוואה כי ישראל דומה יותר למדינות ביבשת אמריקה מאשר למדינות האירופאיות.

עוד עולה מהניתוח כי היקף ההכנסות של המאיון העליון בתקופה הנסקרת עמד על כ-100 מיליארד שקל בשנה. ההכנסה המינימלית הנדרשת על מנת להיכלל במאיון העליון עמדה בממוצע על 1.4 מיליון שקל לשנה, וההכנסה הממוצעת למשק בית במאיון העליון עמדה על כ-4 מיליון שקל. בשונה משאר האוכלוסייה, המאופיינת בדומיננטיות של הכנסות מעבודה, כשני-שליש מההכנסות של המאיון העליון נובעות מהכנסות הוניות – בממוצע, כמחציתן מקורו בהכנסות הוניות פירותיות (דיבידנד, ריבית, שכר דירה וכו'), ומחציתן השנייה מרווחי הון ממכירת נכסים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רונן 05/08/2024 13:04
    הגב לתגובה זו
    תספורות וכו
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".