הישראלים ממשיכים להשקיע - תיקי הנכסים של הציבור עלו ב-5% ברבעון הראשון של השנה
למרות אי הוודאות השוררת כתוצאה מהימשכות הלחימה והחשש מהסלמה בצפון, הציבור הישראלי ממשיך להשקיע. מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור הישראלי ברבעון הראשון עלה ב-268.7 מיליארד שקל לרמה של 5.68 טריליון שקל, עלייה של 5%. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-10.7 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-300 אחוזים, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר ביתרת התיק לעומת התוצר.
מבחינת הרכיבים בתיק, הרכיב שרשם את העלייה הגדולה ביותר ברבעון הוא באופן לא מפתיע השקעות בחו"ל שרשמו עלייה של 8.2%. ההשקעות במניות בארץ עלו ב-6.7%, 45.7 מיליארד שקל, ויתרת המזומן והפיקדונות עלו ב-4%, 80.5 מיליארד שקל.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהסתכלות על רכיב ההשקעות בחו"ל עולה כי יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-58.6 מיליארדי ש"ח, כ-10.3% ועמדה בסוף הרבעון על כ-628.9 מיליארד שקל, כאשר העלייה מיוחסת בעיקר לעליות המחירים ועקב השקעות נטו (אומדן של כ-4 מיליארדי שקל). יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-21.6 מיליארד שקל, כ-10.4%, ועמדה בסופו על כ- 254.5 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה בעיקר על רקע השקעות נטו בהיקף של כ-15 מיליארדי שקל.
יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הראשון בכ-109 מיליארדי שקל, כ-4.3%, ועמדה בסופו על כ-2.62 טריליון שקל (כ-46% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה באה לידי ביטוי בכלל הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיה הוותיקות. העלייה ביתרת התיק המנוהל באה לידי ביטוי ברכיבים הבאים: תעודות סל בחו"ל שעוקבות אחר מדדי המניות – עלייה של כ-19 מיליארד שקל, כ-10.3%. מניות בחו"ל – עלייה של כ-17.8 מיליארד שקל כ-12.7%. מניות בארץ – עלייה של כ-16.6 מיליארד שקל, כ-7.4%. אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-15 מיליארד שקל, כ-1.9%. מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-12.7 מיליארדי שקל, כ-5.1%.
- 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
- גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
ברבעון הראשון של שנת 2024 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.5 נקודות אחוז לכ-44.7% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (6.3%) מעלייה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (2.7%) במונחים דולרים.
העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-18 מיליארד דולר) נבעה בעיקר מעלייה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-8.7 מיליארד דולר), וביתרת המניות בחו"ל (כ-5.7 מיליארד דולר).
במהלך הרבעון הראשון של השנה, המשקיעים המוסדיים מכרו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-3.5 מיליארד דולר. מכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר חוזים עתידיים ואופציות, מניות ואג"ח ומנגד רכשו תעודות סל ומניות זרות שנסחרות בארץ) ובמקביל רכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-200 מיליון דולרף כלומר הקטנת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.
היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון הראשון של השנה בכ-40 מיליארד שקל, כ-8.8%, ועמד בסופו על כ-495.7 מיליארד שקל, המהווים כ-8.7% מסך תיק הנכסים של הציבור.
העלייה ברבעון הראשון נבעה מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל ומעליות מחירים. עיקר הצבירות נרשמו בקרנות המתמחות במניות בחו"ל בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל ובקרנות הכספיות השקליות בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
