הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
השקעות בזמן מלחמה
צילום: גיא טל

הישראלים ממשיכים להשקיע - תיקי הנכסים של הציבור עלו ב-5% ברבעון הראשון של השנה

למרות המלחמה ואי הוודאות, הישראלים ממשיכים להשקיע - יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור עלה ברבעון הראשון ב-270 מיליארד שקל; באיזה אפיק חלה העלייה הכי גדולה?
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה השקעות חרבות ברזל קרנות נאמנות

למרות אי הוודאות השוררת כתוצאה מהימשכות הלחימה והחשש מהסלמה בצפון, הציבור הישראלי ממשיך להשקיע. מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור הישראלי ברבעון הראשון עלה ב-268.7 מיליארד שקל לרמה של 5.68 טריליון שקל, עלייה של 5%. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-10.7 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-300 אחוזים, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר ביתרת התיק לעומת התוצר.

מבחינת הרכיבים בתיק, הרכיב שרשם את העלייה הגדולה ביותר ברבעון הוא באופן לא מפתיע השקעות בחו"ל שרשמו עלייה של 8.2%. ההשקעות במניות בארץ עלו ב-6.7%, 45.7 מיליארד שקל, ויתרת המזומן והפיקדונות עלו ב-4%, 80.5 מיליארד שקל. 

מהסתכלות על רכיב ההשקעות בחו"ל עולה כי יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-58.6 מיליארדי ש"ח, כ-10.3% ועמדה בסוף הרבעון על כ-628.9 מיליארד שקל, כאשר העלייה מיוחסת בעיקר לעליות המחירים ועקב השקעות נטו (אומדן של כ-4 מיליארדי שקל). יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-21.6 מיליארד שקל, כ-10.4%, ועמדה בסופו על כ- 254.5 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה בעיקר על רקע השקעות נטו בהיקף של כ-15 מיליארדי שקל.

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הראשון בכ-109 מיליארדי שקל, כ-4.3%, ועמדה בסופו על כ-2.62 טריליון שקל (כ-46% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה באה לידי ביטוי בכלל הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיה הוותיקות. העלייה ביתרת התיק המנוהל באה לידי ביטוי ברכיבים הבאים: תעודות סל בחו"ל שעוקבות אחר מדדי המניות – עלייה של כ-19 מיליארד שקל, כ-10.3%. מניות בחו"ל – עלייה של כ-17.8 מיליארד שקל כ-12.7%. מניות בארץ – עלייה של כ-16.6 מיליארד שקל, כ-7.4%. אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-15 מיליארד שקל, כ-1.9%. מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-12.7 מיליארדי שקל, כ-5.1%.

קיראו עוד ב"בארץ"

ברבעון הראשון של שנת 2024 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.5 נקודות אחוז לכ-44.7% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (6.3%) מעלייה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (2.7%) במונחים דולרים.

העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-18 מיליארד דולר) נבעה בעיקר מעלייה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-8.7 מיליארד דולר), וביתרת המניות בחו"ל (כ-5.7 מיליארד דולר).

במהלך הרבעון הראשון של השנה, המשקיעים המוסדיים מכרו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-3.5 מיליארד דולר. מכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר חוזים עתידיים ואופציות, מניות ואג"ח ומנגד רכשו תעודות סל ומניות זרות שנסחרות בארץ) ובמקביל רכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-200 מיליון דולרף כלומר הקטנת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון הראשון של השנה בכ-40 מיליארד שקל, כ-8.8%, ועמד בסופו על כ-495.7 מיליארד שקל, המהווים כ-8.7% מסך תיק הנכסים של הציבור.

העלייה ברבעון הראשון נבעה מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל ומעליות מחירים. עיקר הצבירות נרשמו בקרנות המתמחות במניות בחו"ל בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל ובקרנות הכספיות השקליות בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

להמשך הכתבה לחץ כאן
יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יאיר נתניהו בנימין נתניהו

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל. 

להמשך הכתבה לחץ כאן