"אנשים מגיבים לתמריצים" - אבל לאו דווקא לתמריצים כספיים
אחת ממושכלות היסוד עליה בנוי מדע הכלכלה הוא ש"אנשים מגיבים לתמריצים", אם כי לא פעם התמריצים האלו מביאים לתוצאות מאד לא צפויות. כך מראה מחקר מפורסם בתחום הכלכלה ההתנהגותית שבוצע דווקא בארץ הקודש בעיר חיפה. פרופסור אורי גניזי מאוניברסיטת סן דייגו ופרופסור אלדו רוסטיצ'יני מאוניברסיטת מינוסטה בדקו את השפעתו של קנס שהוטל על הורים שאיחרו לקחת את ילדיהם מהגן. בחלק מהגנים הוטל על כל הורה כזה קנס בגובה עשרה שקלים, בגנים אחרים לא הוטל הקנס. התוצאה המפתיעה של המחקר הראתה שבגנים שבהם הוטל הקנס גדל באופן משמעותי מספר האיחורים.
התוצאה לה היינו מצפים היא שאם להשאיר את הילד בגן זמן נוסף יעלה כסף ולקחת אותו בזמן לא עולה כסף, הרי שפחות אנשים יאחרו לקחת את הילדים, שכן יש להם תמריץ שלילי לכך. ייתכן, שאם התמריץ לא מאד משמעותי אולי נצפה לא לראות שום השפעה. אך מדוע ההשפעה היא דווקא שלילית ויותר אנשים מאחרים?
הסיבה לכך היא שמלבד התמריץ הכספי יש תמריצים נוספים, שלפעמים חזקים יותר מכסף. מדוע אנשים משתדלים שלא לאחר לקחת את הילדים מהגן? השארת הילדים מעבר לשעה היעודה גורמת לכך שהגננות נאלצות להישאר על חשבון זמנן הפרטי עם הילדים (המתישות גם כך). אנשים בעלי אתיקה בסיסית (כנראה רוב האנשים) ירגישו שיש בכך חוסר צדק וישתדלו להגיע בזמן גם ללא קנס. אחרים ירגישו מאד לא נעים אל מול פניה הזועפות והעייפות של הגננת המסכנה ויחושו בושה. כאשר מוטל קנס, האתיקה והבושה נעלמים, שכן ההורה משלם על העיכוב, כך שהוא מרגיש שזה בסדר לאחר. הכסף קנה את הבושה והאתיקה. האם קנס של 100 שקל או 1000 שקל היה יעיל יותר והיה משנה את מאזן התמריצים? כנראה שכן. הנקודה היא שכסף אינו התמריץ היחידי, ולעיתים לא החזק ביותר, ישנו מערך שלם של תמריצים, ולא תמיד קל לחשב את ההשפעה שתגרם על ידי שינוי של אחד מהם.
בכלכלה התנהגותית נהוג לחלק בין תמריצים חיצוניים ופנימיים. התמריצים החיצוניים הם תגמול או עונש כגון כסף או מעמד, שלא קשורים באופן אימננטי לפעולה עצמה. אלו הפנימיים קשורים לתחושת הסיפוק או חוסר הסיפוק מהפעולה. לדוגמה, אדם יכול ללמוד נושא מסוים כי הוא מעניין אותו, או כי הוא חושב שיוכל להשיג בעזרתו עבודה טובה יותר. אדם יכול ללכת לעבודה כי הוא אוהב את מה שהוא עושה או כי הוא מקבל על כך הרבה כסף. במחקרים נוספים שנערכו התגלה שלא פעם שהתמריצים הפנימיים היו חזקים יותר מהחיצוניים. אין משמעות הדבר שתמריצים חיצוניים הם חסרי חשיבות. כסף, מעמד, כבוד, ועוד הם תמריצים רבי עוצמה שמניעים את העולם, אבל גם סיפוק, הזדהות וערכים יכולים להיות עוצמתיים לא פחות.
- טור פרשת השבוע, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני
- פרשת במדבר: כוחה של הסמליות ביצירת תרבות ארגונית וזהות לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב האידאלי הוא, כמובן, ששני סוגי התמריצים פועלים באותו כיוון. מייסד חברת הייטק מצליחה שגייסה לאחרונה 100 מיליון דולר בסבב גיוס נוסף אמר לי שהוא לא עבד יום אחד בחייו. הוא כל כך אוהב מה שהוא עושה שהוא לא מרגיש שהוא עובד. אותו מייסד נהנה כמובן גם מ"תמריצים חיוצוניים" יפים מאד, אבל מה שמניע אותו באמת זה חדוות היצירה. למרבה הצער זה לא תמיד עובד כך ולעיתים התמריצים השונים עובדים בכיוונים הפוכים, ונאבקים ביניהם בהנעת האדם לכיוונים השונים. מה הדרך להשפיע על מערך התמריצים גם במקום שתמריץ חיצוני לא אפשרי?
בפרשת צו, הפרשה השניה בספר ויקרא, ממשיכה התורה לעסוק בענייני הקורבנות והמשכן. הפרשה מתחילה במצווה פחות מוכרת - תרומת הדשן ומקשרת אותה לקורבן העולה. בתחילת כל יום עבודה, לפנות בוקר, נדרש הכהן להסיר את האפר שהצטבר על גבי המזבח (תרומת - מלשון הרמה), להניח חלק ממנו על רצפת העזרה (חלק מבית המקדש) ואת השאר לסלק. מדובר ב"עבודה השחורה" של בית המקדש - ניקיון. והיא מקושרת לקורבן הראשון שהיו מקריבים בתחילת היום - קורבן עולת התמיד. כך מתארים הפסוקים את הצווי:
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
חכמים שמו לב לכך שפתיחת הצווי מופיע בצורה שונה מבדרך כלל. על פי רוב התורה מתנסחת פחות או יותר באופן הבא: "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל...". ואילו כאן, משתמש התורה במילה "צו", דבר שמתרחש לעיתים רחוקות. הביטוי "צו" הוא חזק יותר מצורת ההתבטאות הרגילה. ההסבר של חכמים הוא שהוא מרמז על "זירוז" - כלומר עידוד וצווי להתאמץ יותר במלאכה זו מבמקרים אחרים. כך מפרש רש"י על פי חז"ל: "צו את אהרון - אין צו אלא לשון זרוז, מיד ולדורות".
מדוע יש פה צורך בזירוז מיוחד יותר ממצוות אחרות הקשורות לקורבנות או בכלל? רש"י ממשיך ומצטט את התנא רבי שמעון שמשיב על כך: "אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". חסרון כיס על פי רוב הוא הפסד כספי. רש"י או רבי שמעון לא מפרשים איזה הפסד כספי נוצר בעקבות הפעילות הזו של הכהן, את החסר משלים רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים, שמביא מספר אפשרויות לפתרון השאלה, נביא כמה מהם (אם כי הרב בן עטר מעדיף הסבר אחר בסופו של דבר):
"יש אומרים לאו דווקא חסרון כיס, אלא הוא הדין ריבוי הצער". כלומר, הכהן לא באמת מפסיד כסף אך מדובר בעבודה קשה ולא מתגמלת, לקום מוקדם בבוקר ולנקות את המזבח מכל האפר שעליו, ולא לקבל תמורת זה שום דבר נחשב חסרון כיס, וזאת בשונה מקורבנות אחרים בהם נהנה הכהן מן הבשר.
"ויש אומרים כי היה בטל ממלאכתו כל הלילה והוא חסרון כיס". עקב ההשכמה המוקדמת לא יכול היה הכהן לעסוק במלאכות אחרות שייתכן שהיו לו והדבר עלול ליצור הפסד כספי ממשי.
"ויש אומרים חסרון כיס לכהן, שהוא ירצה להקריב קורבנות אחרים שיש לו זכות בהם, מה שאין כן העולה שכולה כליל (קורבן עולה היה עולה כולו על גבי המזבח והכהן עצמו לא היה מקבל כלום) ואין לו בה אלא העור (את עור הבהמה הכהן היה מקבל)", שוב מדובר בהפסד כספי במובן זה שאין תגמול על העבודה בשונה מעבודות אחרות.
היינו חושבים שהכהנים שנדרשים לשרת בבית המקדש יעשו זאת מתוך התלהבות של קדושה, תוך רצון לשרת את ה' ואת עם ישראל בעבודת הקודש החשובה. כלומר, שהם יונעו מתמריצים פנימיים. ישנם גם תמריצים חיצוניים לעבודת הכהונה - מעמד וכבוד. האם מה שחשוב לכהן זה הסטיק שהוא יקבל מבשר הקורבן בסוף העבודה? כנראה שלפעמים כן. התורה מכירה בכך, שהתמריץ החיצוני של "חסרון כיס" - הרצון לישון עוד קצת, לעסוק במלאכתו שלו, או פשוט להנות מסטיק טוב תמורת עבודתך - יגברו לעיתים על התמריצים הפנימיים והחיצוניים האחרים. ייתכן שבשעה 11 בבוקר האיזון בין התמריצים שונה מאשר ב-5 בבוקר. על כל פנים התורה חוששת שמאזן התמריצים לא יטה לטובת עבודת תרומת הדשן והקרבת קורבן העולה בצורה ברורה.
אבל הפתרון פה מעט מוזר. איך התורה מנסה להשיב את האיזון בין התמריצים? בעזרת המילה "צו". צורת הצווי חזקה ומשמעותית יותר מבקומות אחרים. מה משמעות הדבר? האם העובדה שבתורה נכתב המילה "צו" במקום המילה "דבר" תסייע לכהן להשכים לעבודתו לפנות בוקר כדי לפנות את האפר מעל גבי המזבח ללא כל שכר נוסף על עבודתו?
ייתכן שניתן לפרש את העובדה ש"הזירוז" הוא "מיד ולדורות" שיש צורך בהליך חינוכי מתמשך לאורך דורות, שבו כל כהן ישמע מאביו, ממוריו ומרבותיו שבעבודת תרומת הדשן הקשה והשוחקת, או בהקרבת קורבן העולה "הבלתי משתלם" יש ערך חינוכי ורוחני מיוחד. כך לאורך הדורות יבנה נראטיב וערך יסוד בקרב הכהנים שיש מעלה מיוחדת בפעולת תרומת הדשן והקרבת קורבן העולה. עידוד, מוסר, חינוך, ודוגמה אישית ישמשו "מיד ולדורות" לצורך הטמעאת הנרטיב הזה בדורות של כהנים, שיראו לעצמם זכות לקום ולבצע את העבודה המתישה והלא משתלמת כלכלית.
- 2.מעניין. (ל"ת)הקורא 01/04/2023 20:58הגב לתגובה זו
- 1.הבעיה היא לימודי הליבה של החרדים (ל"ת)בת אל 31/03/2023 21:10הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
