"אנשים מגיבים לתמריצים" - אבל לאו דווקא לתמריצים כספיים
אחת ממושכלות היסוד עליה בנוי מדע הכלכלה הוא ש"אנשים מגיבים לתמריצים", אם כי לא פעם התמריצים האלו מביאים לתוצאות מאד לא צפויות. כך מראה מחקר מפורסם בתחום הכלכלה ההתנהגותית שבוצע דווקא בארץ הקודש בעיר חיפה. פרופסור אורי גניזי מאוניברסיטת סן דייגו ופרופסור אלדו רוסטיצ'יני מאוניברסיטת מינוסטה בדקו את השפעתו של קנס שהוטל על הורים שאיחרו לקחת את ילדיהם מהגן. בחלק מהגנים הוטל על כל הורה כזה קנס בגובה עשרה שקלים, בגנים אחרים לא הוטל הקנס. התוצאה המפתיעה של המחקר הראתה שבגנים שבהם הוטל הקנס גדל באופן משמעותי מספר האיחורים.
התוצאה לה היינו מצפים היא שאם להשאיר את הילד בגן זמן נוסף יעלה כסף ולקחת אותו בזמן לא עולה כסף, הרי שפחות אנשים יאחרו לקחת את הילדים, שכן יש להם תמריץ שלילי לכך. ייתכן, שאם התמריץ לא מאד משמעותי אולי נצפה לא לראות שום השפעה. אך מדוע ההשפעה היא דווקא שלילית ויותר אנשים מאחרים?
הסיבה לכך היא שמלבד התמריץ הכספי יש תמריצים נוספים, שלפעמים חזקים יותר מכסף. מדוע אנשים משתדלים שלא לאחר לקחת את הילדים מהגן? השארת הילדים מעבר לשעה היעודה גורמת לכך שהגננות נאלצות להישאר על חשבון זמנן הפרטי עם הילדים (המתישות גם כך). אנשים בעלי אתיקה בסיסית (כנראה רוב האנשים) ירגישו שיש בכך חוסר צדק וישתדלו להגיע בזמן גם ללא קנס. אחרים ירגישו מאד לא נעים אל מול פניה הזועפות והעייפות של הגננת המסכנה ויחושו בושה. כאשר מוטל קנס, האתיקה והבושה נעלמים, שכן ההורה משלם על העיכוב, כך שהוא מרגיש שזה בסדר לאחר. הכסף קנה את הבושה והאתיקה. האם קנס של 100 שקל או 1000 שקל היה יעיל יותר והיה משנה את מאזן התמריצים? כנראה שכן. הנקודה היא שכסף אינו התמריץ היחידי, ולעיתים לא החזק ביותר, ישנו מערך שלם של תמריצים, ולא תמיד קל לחשב את ההשפעה שתגרם על ידי שינוי של אחד מהם.
בכלכלה התנהגותית נהוג לחלק בין תמריצים חיצוניים ופנימיים. התמריצים החיצוניים הם תגמול או עונש כגון כסף או מעמד, שלא קשורים באופן אימננטי לפעולה עצמה. אלו הפנימיים קשורים לתחושת הסיפוק או חוסר הסיפוק מהפעולה. לדוגמה, אדם יכול ללמוד נושא מסוים כי הוא מעניין אותו, או כי הוא חושב שיוכל להשיג בעזרתו עבודה טובה יותר. אדם יכול ללכת לעבודה כי הוא אוהב את מה שהוא עושה או כי הוא מקבל על כך הרבה כסף. במחקרים נוספים שנערכו התגלה שלא פעם שהתמריצים הפנימיים היו חזקים יותר מהחיצוניים. אין משמעות הדבר שתמריצים חיצוניים הם חסרי חשיבות. כסף, מעמד, כבוד, ועוד הם תמריצים רבי עוצמה שמניעים את העולם, אבל גם סיפוק, הזדהות וערכים יכולים להיות עוצמתיים לא פחות.
- טור פרשת השבוע, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני
- פרשת במדבר: כוחה של הסמליות ביצירת תרבות ארגונית וזהות לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב האידאלי הוא, כמובן, ששני סוגי התמריצים פועלים באותו כיוון. מייסד חברת הייטק מצליחה שגייסה לאחרונה 100 מיליון דולר בסבב גיוס נוסף אמר לי שהוא לא עבד יום אחד בחייו. הוא כל כך אוהב מה שהוא עושה שהוא לא מרגיש שהוא עובד. אותו מייסד נהנה כמובן גם מ"תמריצים חיוצוניים" יפים מאד, אבל מה שמניע אותו באמת זה חדוות היצירה. למרבה הצער זה לא תמיד עובד כך ולעיתים התמריצים השונים עובדים בכיוונים הפוכים, ונאבקים ביניהם בהנעת האדם לכיוונים השונים. מה הדרך להשפיע על מערך התמריצים גם במקום שתמריץ חיצוני לא אפשרי?
בפרשת צו, הפרשה השניה בספר ויקרא, ממשיכה התורה לעסוק בענייני הקורבנות והמשכן. הפרשה מתחילה במצווה פחות מוכרת - תרומת הדשן ומקשרת אותה לקורבן העולה. בתחילת כל יום עבודה, לפנות בוקר, נדרש הכהן להסיר את האפר שהצטבר על גבי המזבח (תרומת - מלשון הרמה), להניח חלק ממנו על רצפת העזרה (חלק מבית המקדש) ואת השאר לסלק. מדובר ב"עבודה השחורה" של בית המקדש - ניקיון. והיא מקושרת לקורבן הראשון שהיו מקריבים בתחילת היום - קורבן עולת התמיד. כך מתארים הפסוקים את הצווי:
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
- ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו...
חכמים שמו לב לכך שפתיחת הצווי מופיע בצורה שונה מבדרך כלל. על פי רוב התורה מתנסחת פחות או יותר באופן הבא: "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל...". ואילו כאן, משתמש התורה במילה "צו", דבר שמתרחש לעיתים רחוקות. הביטוי "צו" הוא חזק יותר מצורת ההתבטאות הרגילה. ההסבר של חכמים הוא שהוא מרמז על "זירוז" - כלומר עידוד וצווי להתאמץ יותר במלאכה זו מבמקרים אחרים. כך מפרש רש"י על פי חז"ל: "צו את אהרון - אין צו אלא לשון זרוז, מיד ולדורות".
מדוע יש פה צורך בזירוז מיוחד יותר ממצוות אחרות הקשורות לקורבנות או בכלל? רש"י ממשיך ומצטט את התנא רבי שמעון שמשיב על כך: "אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". חסרון כיס על פי רוב הוא הפסד כספי. רש"י או רבי שמעון לא מפרשים איזה הפסד כספי נוצר בעקבות הפעילות הזו של הכהן, את החסר משלים רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים, שמביא מספר אפשרויות לפתרון השאלה, נביא כמה מהם (אם כי הרב בן עטר מעדיף הסבר אחר בסופו של דבר):
"יש אומרים לאו דווקא חסרון כיס, אלא הוא הדין ריבוי הצער". כלומר, הכהן לא באמת מפסיד כסף אך מדובר בעבודה קשה ולא מתגמלת, לקום מוקדם בבוקר ולנקות את המזבח מכל האפר שעליו, ולא לקבל תמורת זה שום דבר נחשב חסרון כיס, וזאת בשונה מקורבנות אחרים בהם נהנה הכהן מן הבשר.
"ויש אומרים כי היה בטל ממלאכתו כל הלילה והוא חסרון כיס". עקב ההשכמה המוקדמת לא יכול היה הכהן לעסוק במלאכות אחרות שייתכן שהיו לו והדבר עלול ליצור הפסד כספי ממשי.
"ויש אומרים חסרון כיס לכהן, שהוא ירצה להקריב קורבנות אחרים שיש לו זכות בהם, מה שאין כן העולה שכולה כליל (קורבן עולה היה עולה כולו על גבי המזבח והכהן עצמו לא היה מקבל כלום) ואין לו בה אלא העור (את עור הבהמה הכהן היה מקבל)", שוב מדובר בהפסד כספי במובן זה שאין תגמול על העבודה בשונה מעבודות אחרות.
היינו חושבים שהכהנים שנדרשים לשרת בבית המקדש יעשו זאת מתוך התלהבות של קדושה, תוך רצון לשרת את ה' ואת עם ישראל בעבודת הקודש החשובה. כלומר, שהם יונעו מתמריצים פנימיים. ישנם גם תמריצים חיצוניים לעבודת הכהונה - מעמד וכבוד. האם מה שחשוב לכהן זה הסטיק שהוא יקבל מבשר הקורבן בסוף העבודה? כנראה שלפעמים כן. התורה מכירה בכך, שהתמריץ החיצוני של "חסרון כיס" - הרצון לישון עוד קצת, לעסוק במלאכתו שלו, או פשוט להנות מסטיק טוב תמורת עבודתך - יגברו לעיתים על התמריצים הפנימיים והחיצוניים האחרים. ייתכן שבשעה 11 בבוקר האיזון בין התמריצים שונה מאשר ב-5 בבוקר. על כל פנים התורה חוששת שמאזן התמריצים לא יטה לטובת עבודת תרומת הדשן והקרבת קורבן העולה בצורה ברורה.
אבל הפתרון פה מעט מוזר. איך התורה מנסה להשיב את האיזון בין התמריצים? בעזרת המילה "צו". צורת הצווי חזקה ומשמעותית יותר מבקומות אחרים. מה משמעות הדבר? האם העובדה שבתורה נכתב המילה "צו" במקום המילה "דבר" תסייע לכהן להשכים לעבודתו לפנות בוקר כדי לפנות את האפר מעל גבי המזבח ללא כל שכר נוסף על עבודתו?
ייתכן שניתן לפרש את העובדה ש"הזירוז" הוא "מיד ולדורות" שיש צורך בהליך חינוכי מתמשך לאורך דורות, שבו כל כהן ישמע מאביו, ממוריו ומרבותיו שבעבודת תרומת הדשן הקשה והשוחקת, או בהקרבת קורבן העולה "הבלתי משתלם" יש ערך חינוכי ורוחני מיוחד. כך לאורך הדורות יבנה נראטיב וערך יסוד בקרב הכהנים שיש מעלה מיוחדת בפעולת תרומת הדשן והקרבת קורבן העולה. עידוד, מוסר, חינוך, ודוגמה אישית ישמשו "מיד ולדורות" לצורך הטמעאת הנרטיב הזה בדורות של כהנים, שיראו לעצמם זכות לקום ולבצע את העבודה המתישה והלא משתלמת כלכלית.
- 2.מעניין. (ל"ת)הקורא 01/04/2023 20:58הגב לתגובה זו
- 1.הבעיה היא לימודי הליבה של החרדים (ל"ת)בת אל 31/03/2023 21:10הגב לתגובה זו

לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
צעד מעניין של ידין ענתבי - בנק הפועלים יחלק מניות במתנה ליותר ממיליון לקוחות. מהלכים כאלו דוברו בעבר, אבל אף פעם לא נעשו בארץ. מה יעשו הבנקים האחרים והאם מתישהו נקבל גם מניות שטראוס כשנקנה מילקי?
ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים בצעד שאמור לחבר בין הבנק לבין לקוחותיו - הבנק יחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יוכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.
מצד אחד, זה לא סכום משמעותי, מצד שני, יש כאן מסר גדול. סוג של שיתוף של הבנק עם הלקוחות שלו. לכו תדעו - אולי בשלב הבא יחלקו יותר, אולי יחלקו לפי גודל החשבון? זה פתח לקבלת מניות מגופים שאתם משתמשים בהם. בנקים זה הכי מתבקש - הם שולטים ומכירים את חשבון הבנק שלכם, הם מעבירים לכם מניות ברגע. אבל העניין של לשתף את הלקוחות במניות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונעשו בעבר ניסיונות בעולם, לא ממש מוצלחים, כי התמורה היא לא גדולה וחוץ מגופים פיננסים שיכולים לעשות את מהלך בלי עלויות, גופים מסחריים צריכים להעמיד משאבים גדולים רק כדי לתת לכם מתנה שבסוף היא מאוד צנועה ולגישתם יש להם דרכים אחרות לספק מתנות-בונוסים ללקוחות.
דמיינו שבעתיד שטראוס תעניק לכם מניות שלה על כל רכישה של מעל סכום מסוים - נראה רחוק, והבעיה כאמור שלהבדיל מבנק , שטראוס לא יכולה להעביר לכם בקלות מניות לחשבון, זו פרוצדורה שעולה הרבה - בירור פרטים וכו'. סיכוי קטן שמהלך כזה יתממש, אבל יש בזה גימיק שיווקי וחיבור ללקוח שלא קיים במהלכים אחרים.
המהלך של בנק הפועלים נועד להפוך את הלקוחות לשותפים - "הרעיון נולד מתוך רצון להפוך כמיליון לקוחות שלנו לשותפים ברווחי הבנק, גם אם בשווי סמלי", אומר ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, התוכנית תאפשר גם ללקוחות שטרם התנסו בשוק ההון להיחשף לעולם ההשקעות". הוא צודק. דמיינו שלקוחות שיש להם קרנות נאמנות, יתחילו לעקוב בזכות 2 מניות בחשבון אחרי מניית בנק הפועלים. ענתבי יודע שזה עשוי לגרות אותם למהלכים נוספים בשוק ההון - מהלכים שהבנק מרוויח עליהם עמלות.
- אחרי הדוחות החזקים: הפועלים מגייס אגח קוקו
- הנוסחה של ידין ענתבי: המניה מזנקת ב-5%, הציבור מקבל 0% בעו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתנה הזו היא ערך שיווקי ותדמיתי גדול לבנק. הוא מרוויח בקצב של 6.5-8 מיליארד שקל בשנה ונותן 124 מיליון שקל כמתנה ללקוחות. אם הוא היה נותן לכם ריבית על העו"ש הוא היה עושה באמת צדק גדול עם הלקוחות שלו, רק שזה היה עולה לו מעל 1.5 מיליארד שקל.

לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
צעד מעניין של ידין ענתבי - בנק הפועלים יחלק מניות במתנה ליותר ממיליון לקוחות. מהלכים כאלו דוברו בעבר, אבל אף פעם לא נעשו בארץ. מה יעשו הבנקים האחרים והאם מתישהו נקבל גם מניות שטראוס כשנקנה מילקי?
ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים בצעד שאמור לחבר בין הבנק לבין לקוחותיו - הבנק יחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יוכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.
מצד אחד, זה לא סכום משמעותי, מצד שני, יש כאן מסר גדול. סוג של שיתוף של הבנק עם הלקוחות שלו. לכו תדעו - אולי בשלב הבא יחלקו יותר, אולי יחלקו לפי גודל החשבון? זה פתח לקבלת מניות מגופים שאתם משתמשים בהם. בנקים זה הכי מתבקש - הם שולטים ומכירים את חשבון הבנק שלכם, הם מעבירים לכם מניות ברגע. אבל העניין של לשתף את הלקוחות במניות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונעשו בעבר ניסיונות בעולם, לא ממש מוצלחים, כי התמורה היא לא גדולה וחוץ מגופים פיננסים שיכולים לעשות את מהלך בלי עלויות, גופים מסחריים צריכים להעמיד משאבים גדולים רק כדי לתת לכם מתנה שבסוף היא מאוד צנועה ולגישתם יש להם דרכים אחרות לספק מתנות-בונוסים ללקוחות.
דמיינו שבעתיד שטראוס תעניק לכם מניות שלה על כל רכישה של מעל סכום מסוים - נראה רחוק, והבעיה כאמור שלהבדיל מבנק , שטראוס לא יכולה להעביר לכם בקלות מניות לחשבון, זו פרוצדורה שעולה הרבה - בירור פרטים וכו'. סיכוי קטן שמהלך כזה יתממש, אבל יש בזה גימיק שיווקי וחיבור ללקוח שלא קיים במהלכים אחרים.
המהלך של בנק הפועלים נועד להפוך את הלקוחות לשותפים - "הרעיון נולד מתוך רצון להפוך כמיליון לקוחות שלנו לשותפים ברווחי הבנק, גם אם בשווי סמלי", אומר ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, התוכנית תאפשר גם ללקוחות שטרם התנסו בשוק ההון להיחשף לעולם ההשקעות". הוא צודק. דמיינו שלקוחות שיש להם קרנות נאמנות, יתחילו לעקוב בזכות 2 מניות בחשבון אחרי מניית בנק הפועלים. ענתבי יודע שזה עשוי לגרות אותם למהלכים נוספים בשוק ההון - מהלכים שהבנק מרוויח עליהם עמלות.
- אחרי הדוחות החזקים: הפועלים מגייס אגח קוקו
- הנוסחה של ידין ענתבי: המניה מזנקת ב-5%, הציבור מקבל 0% בעו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתנה הזו היא ערך שיווקי ותדמיתי גדול לבנק. הוא מרוויח בקצב של 6.5-8 מיליארד שקל בשנה ונותן 124 מיליון שקל כמתנה ללקוחות. אם הוא היה נותן לכם ריבית על העו"ש הוא היה עושה באמת צדק גדול עם הלקוחות שלו, רק שזה היה עולה לו מעל 1.5 מיליארד שקל.