מליסרון ממשיכה במסע הקניות: רוכשת עם אשטרום שליש מ"חוצות המפרץ"
חברת אשטרום וחברת מליסרון, שבשליטת איש העסקים יולי עופר, רוכשות את חלקה של כור נכסים בקניון חוצות המפרץ בחיפה. כור נכסים תקבל כ- 81 מיליון שקלים, סכום הכולל הון מניות, כיסוי הלוואה, ודיבידנד שיחולק לפני סגירת העסקה.
מליסרון ואשטרום ירכשו בחלקים שווים מכור נכסים 33.3% מהונה של חברת א.כ.א לפיתוח בע"מ, הבעלים של מתחם מסחרי חוצות המפרץ בחיפה. ההסכם נחתם בסוף השבוע, ולפיו 33.3% מליסרון ואשטרום גם ייפרעו הלוואה בסך 34 מיליון שקלים. בכוונת החברות לממן את רכישת המניות הנמכרות, הן מאמצעים עצמיים והן באמצעות מימון בנקאי.
נזכיר כי, לאחרונה רכשה מליסרון את קניון רמת אביב וקניון סביונים מאפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב (
העסקה משקפת למתחם המסחרי "חוצות המפרץ" שווי של כ-400 מיליון שקלים. בעקבות הרכישה, יחזיקו אשטרום ומליסרון בחלקים שווים בבעלות המלאה על המתחם המסחרי, שהניב בשנת 2008 הכנסות מדמי שכירות בסך של כ-26.2 מיליון שקלים.
המתחם המסחרי חוצות המפרץ מתפרש על פני שטח של כ-150,000 מ"ר, ושטחו הבנוי הוא כ-52,000 מ"ר. כמו כן, בבעלות א.כ.א זכויות בניה נוספות בהיקף של כ-170,000 מ"ר המאפשרות את הרחבת שטחי המתחם המסחרי. דמי השכירות שהניב המתחם המסחרי בשנת 2008 הסתכמו בכ-26.2 מיליון שקל. שיעור התפוסה במתחם המסחרי, על פי דו"חות 2008, עמד על כ-89%.
לדברי מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, "המתחם המסחרי חוצות המפרץ הוא נכס איכותי בעל פוטנציאל השבחה משמעותי. הגדלת אחזקתנו במתחם המסחרי היא במסגרת האסטרטגיה שלנו להשביח את פורטפוליו הנכסים של אשטרום, בין אם באמצעות הגדלת אחזקות בנכסים קיימים, כפי שעשינו אשתקד בקניון בת ים, והן באמצעות רכישת נכסים חדשים".
במסגרת פעילותה בשנת 2008, הגדילה החברה את אחזקתה בכ- 50% נוספים בחברת קניונים בישראל בע"מ, המחזיקה בקניון בת ים, תמורת כ- 157 מיליון שקל והגיעה לאחזקה של 100% בקניון. בנוסף, חתמה החברה על הסכם למכירת חלקה בחברת "הר-אש" (50%) המחזיקה במתחם אורבוטק ביבנה, תמורת כ- 66.2 מיליון שקל.
אשטרום נכסים, הינה חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן המניב בישראל. בבעלות החברה שטחי משרדים, מסחר, תעשייה ומלונאות בכל רחבי הארץ בהיקף של כ-200,000 מ"ר. בין היתר, מחזיקה החברה בקניון בת-ים, במתחם המסחרי חוצות המפרץ בחיפה, במרכז המסחרי בשוהם ועוד. כמו כן, החברה מחזיקה בכ- 36.3% ממניות חברת אשלד, שנסחרת אף היא בבורסה, ובכ-8.13% ממניות חברת נצבא הבורסאית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
