נסגרה עסקת הענק: נוירודם תימכר למיצובישי טנאבה

למרות המחלוקות על הקרדיט לפיתוח של נוירודרם, לא הוגשה תביעת פטנט בעניין
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה נוירודרם

חברת הפארמה הישראלית נוירודרם (סימול: NDRM), שנמצאת בשלבים קליניים מתקדמים, הודיעה היום (ד') על סגירת עסקת המכירה לתאגיד מיצובישי טנאבה היפני, בתמורה ל-39 דולר למניה במזומן. למרות המחלוקות על הקרדיט לפיתוח של נוירודרם, לא הוגשה עד כה אף תביעת פטנט בעניין ובכך נסללה הדרך לסגירת העסקה.

נוירודם מפתחת תכשירים שמטרתם לשפר את דרך צריכת הטיפולים התרופתיים למחלות במערכת העצבים המרכזית. המוצר המוביל של החברה, NDO612, זו משאבה לצורך מתן לוודופה קרבידופה (Levodopa Carbidopa) - החומר הפעיל בתרופה המובילה לטיפול בתסמינים של מחלת פרקינסון בחולים בשלב מתקדם של המחלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

בנק דיסקונט: תשואה להון מחזורית של 13%

מחיר נוכחי: 33.8 שקל | מחיר יעד: 38 שקל | פוטנציאל עלייה: 12% | תשואת דיבידנד 2026: 5.7% | תשואה כוללת פוטנציאלית: 18%

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו רואים את דיסקונט כערוך לצמיחה צמיחה,  ומסוגל לייצר תשואה להון מחזורית של 13% באופן בר-קיימא", כותבים רוזנר וריימר. דיסקונט מציג את תשואת הדיבידנד הצפויה הגבוהה ביותר ב-2026 ברמה של 5.7%. צמיחת האשראי עמדה על 9% שנתית. ההכנסות שאינן מריבית עלו ב-2% וההוצאות עלו ב-1% בלבד.

יחס ההוצאות להכנסות הוא הגבוה ביותר בסקטור ברמה של 46.1%, אך הוא בירידה משמעותית וצפוי להגיע ל-44.8% ב-2026. התשואה להון ברבעון השלישי עמד על 13.7%, וברקליס צופים 13.4% ל-2025 ו-13.6% ב-2026.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.