
האם בתי המשפט מתחילים להטיל הוצאות משמעותיות?
שני שופטים מחוזיים הטילו הוצאות של 100,000 שקל על שימוש לרעה בהליכי משפט ושל 150,000 שקל בשל היקף ההליך. אולי יש בכך איתות להטלת הוצאות ריאליות, או לפחות קרוב לריאליות
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי הצד המנצח בהליך זכאי לקבל החזר ריאלי של הוצאותיו. ההיגיון ברור: אין סיבה שמי שתבע בצדק או נתבע לחינם, ייצא ניזוק משום שנאלץ לתבוע או נגרר בעל כורחו לבית המשפט. יש לכך גם משמעות מרתיעה חיובית: פחות תביעות סרק ופחות הגנות בדים.
הבעיה היא, שהרוב המכריע של השופטים ברוב המכריע של המקרים אינם פוסקים כך. כמעט ואין מקרים בהם השופט מבקש לראות אסמכתאות להוצאותיו של הצד המנצח - בעיקר שכר טרחת עורך דין, אך גם אגרת בית המשפט (אם הוא התובע) ולעיתים שכרם של מומחים. ההוצאות נקבעות לרוב על פי הידיעה השיפוטית לגבי המקובל.
האם ניתן לראות את תחילתו של שינוי? שני שופטים מחוזיים הטילו לאחרונה הוצאות כבדות במיוחד בתיקים הנוגעים לתחום הנדל"ן, מנימוקים שונים. מדובר כמובן במקרים בודדים ובפסיקה שאין לה תוקף של הלכת רוחב מחייבת, וצריך להמתין ולראות האם חבריהם ילכו בעקבותיהם. אבל שני פסקי הדין ראויים לציון, בתקווה שהם אכן יצביעו על מגמה רחבה יותר.
אחד בחיפה, אחד בתל אביב
הראשון היה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אייל דורון, בעניינו של מרואן כנעאן שביקש לבטל מכירת 500 מ"ר בעיר טמרה, בטענה שהמסמכים הנושאים את חתימתו זויפו. דורון חייב אותו בהוצאות בסך 100,000 שקל באומרו שהתנהלותו הייתה שימוש לרעה בהליכי משפט, וגם בתשלום פיצוי מוסכם בסך 45,000 שקל על נסיונו לבטל את העסקה - כך שמדובר בסכום השווה לזה שקיבל בעד הקרקע.
דורון קבע: "משאין חולק כי מרואן חתם על מסמכי העסקה, אזי הוא אינו יכול להישמע בטענה כי לא קרא או לא הבין או לא הסכים לתוכנם של מסמכים אלה. כמו כן, אין לקבל את עדות מרואן המנוגדת לכתוב בהסכם, באשר להסכמות הצדדים במסגרת עסקת המכר, בהיותה עדות בעל-פה כנגד מסמך בכתב.
"אף מעבר לכך, לא ניתן לקבל את עדותו של מרואן בכלל האירועים השנויים במחלוקת, בהיותה עדות יחידה של בעל דין, אשר לא נתמכה בסיוע חיצוני, ושלא נמצא מקום לתת בה אמון, לא כל שכן אמון מלא, לאור חוסר סבירותה והסתירות הרבות שהתגלו בה. לא זו בלבד שלא עלה בידי מרואן לסתור את האמור במסמכי העסקה, אלא שעלה בידי הקונים... להוכיח כדבעי כי מסמכי העסקה הם מסמכים תקפים ומחייבים, שהאמור בהם משקף את ההסכמות בין מרואן לבין הקונים במסגרת עסקת המכר".
השני היה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נפתלי שילה. הוא קיבל את תביעתה של חג'ג' התחדשות עירונית, מקבוצת האחים חג'ג', נגד חברת יהבים ניהול פרויקטים לבנייה. המחלוקת נגעה לפרויקט ברמת אביב, אליו נכנסה יהבים במקומה של קריגר נדל"ן בשנת 2018. שילה פסק, כי יהבים נותרה חייבת לחג'ג' 3 מיליון שקל, שכן היא נהגה בחוסר תום לב ובניגוד גמור למצג שהציגה בפני חג'ג'. הוא גם מדבר על "חוסר אמינותה המוחלט" של יהבים.
שילה קבע, כי יהבים יכולה לקזז מן החוב 142,000 שקל - חלקה של חג'ג' במס הרכישה בפרויקט. והוא סיים: "לאור ההיקף הנרחב של ההליך, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין על סך 150,000 שקל".
- 2.שאלתיאל 23/06/2026 12:03הגב לתגובה זומצויינים
- 1.הגיע הזמן במקום לבכות על עומס וזמן יקר בהצלחה (ל"ת)רוני 23/06/2026 11:36הגב לתגובה זו