האם אפשר למכור דירה בהנחה לפני סיום 7 שנים מההגרלה?
תושב המרכז פנה לאחרונה למשרד השיכון ובינוי וביקש למכור דירה בהנחה (במסגרת אחד הפרויקטים), הרבה לפני שהוא יכול למכור אותה לפי החוק. לכאורה, היינו מצפים שבמשרד השיכון "יעיפו אותו מכל המדרגות", אבל התשובה שקיבל הפתיעה גם אותו.
מ' (השם המלא שמור במערכת), ביקש למכור דירה שרכש בפריפריה, באזור הדרום. לדבריו, חלפו מספר שנים מאז שרכש את הדירה, אך הוא לא מתכוון להתגורר בה. הוא צלצל למשרד השיכון והבינוי וביקש לקבל אישור מיוחד למכור אותה כ-3 שנים לפני הזמן. על פי החוק, לא ניתן למכור דירה בהנחה 5 שנים מהאכלוס (טופס 4) או 7 שנים מההגרלה - בדרך כלל זו האפשרות הרלבנטית יותר, כי אף קבלן שזוכה במכרז לא מעמיד בניין תוך שנתיים. בדרך כלל, הזמן הממוצע של הבניה הוא 3 שנים, והפרויקט מוכן פעמים רבות אחרי 4-5 שנים.
בדקנו את החוק ומתברר כי במקרה בו אדם חייב למכור את הדירה מסיבות שונות, הוא יכול לפנות לוועדת חריגים של המשרד לבינוי והשיכון שתבחן את את מכירת הדירה. כל מה שצריך הוא למלא מכתב עם פנייה לוועדה, לצרף מסמכים (אם הסיבה היא כלכלית או רפואית למשל), העתק של חוזה הרכישה, פרטים על הדירה, אישור מסירה במידה והיא מוכנה וכמובן פרטים אישיים.
הוועדה רשאית לאשר מכירת דירה ללא קנס בתוך התקופה של 5 שנים מיום קבלת הדירה או 7 דנים מיום ההגרלה. יש מקרים כאלו, אבל הם מעטים יחסית.
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"250 אלף שקל". הסעיף הרלוונטי בחוזה דירה בהנחה (פרטי)
במשרד השיכון והבינוי מספרים כי הועדה מאשרת מהלך כזה במקרים של גירושין, פטירת הזוכה או מקרים חריגים אחרים כמו פשיטת רגל, אבל כל מקרה יידון לגופו. במקרה הספציפי הזה, אותו אדם ראה שהפרויקט מתעכב בצורה מאוד משמעותית והחליט לנסות למכור את הזכות לדירה. הוא הסביר את המקרה למשרד השיכון שביקש שיפנה לוועדת חריגים שתדון בבקשה.
על פי הערכה של הפונה, מחיר הדירה בפרויקט עלה בטווח של 500-600 אלף שקל מאז שרכש אותה, כך שהוא יוכל למכור את הדירה ברווח, אלא שכאן הוא נתקל בבעיה: במשרד השיכון הודיעו לו כי העיכוב אינו סיבה מספקת לקבלת פטור מהקנס וללא סיבה מוצדקת, הוא יוכל למכור את הדירה תחת תשלום פיצוי למדינה, שיסתכם ב-250 אלף שקל. בחלק מהחוזים אותם בדקנו עולה כי הפיצוי המוסכם יכול לנוע עד חצי מיליון שקל, תלוי בהחלטת המשרד.
שיקולי הוועדה נסמכים בעיקר על מצב המשפחה הרוכשת ומצבה הפיננסי. כלומר, באם בעלי הדירה נקלעו למצוקה פיננסית הם בהחלט יכולים לבקש לעלות לוועידת החריגים וסיכוי טוב שהם יקבלו מענה. באם מדובר על עניינים משפחתיים - גירושין, פרידה, פטירה של אחד מבני הזוג, גם ניתן לבקש מהוועדה מכירה בתוך פרק הזמן הלכאורה אסור וגם אז סיכוי טוב שיתקבל פטור מאותו קנס.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
- 7.אא 16/07/2024 05:53הגב לתגובה זואנשים זכו בלוטו
- 6.אורי 14/07/2024 17:08הגב לתגובה זודירות ברמה מאוד נמוכה
- שטויות. ליקויים כמו בכל פרוייקט רגיל (ל"ת)די להמצאות 14/07/2024 23:03הגב לתגובה זו
- 5.אחלה טיפ תודה :::) (ל"ת)אנונימי 14/07/2024 15:46הגב לתגובה זו
- 4.עתיר 14/07/2024 13:42הגב לתגובה זועזבו אתכם נו זה הכל עבודה בעיניים המחירים עולים ועולים כמו שאמר שר השיכון אצלכם הוא חושש...
- 3.ערן 14/07/2024 13:31הגב לתגובה זוכבר 5 שנים לא זוכה בכלום
- נסה להגריל במקומות הפחות מבוקשים (ל"ת)ישראלי 2 14/07/2024 16:50הגב לתגובה זו
- 2.מתניה א. 14/07/2024 13:20הגב לתגובה זולא יכול שבנאדם יוכל לקבל אישור כזה והדירה תימכר היא חייבת לעבוד למגריל כמו שהוצע כאן!!!W
- 1.בושה וחרפה אם זה נכון (ל"ת)ערן א. 14/07/2024 13:19הגב לתגובה זו

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי
יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון.
מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.
החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.
שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.
- לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
- מנורה צפויה להשקיע ביוסי אברהמי - המטרה להמשך: הנפקה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?
