ארבע שאלות שכל משקיע בחברת ביומד צריך לשאול את עצמו
חברות ביומד ישראליות בולטות נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסות חו"ל דוגמת נאסד"ק. המימון הרב לו זקוקה כל חברת ביומד לצד המורכבות האופיינית לענף זה, הופכים את ההחלטה האם וכמה להשקיע בחברת ביומד ציבורית למאתגרת, הן עבור משקיעים "קטנים" והן עבור משקיעים "גדולים" דוגמת גופים מוסדיים.
ראשית, קצת רקע. נכון ל-2017 פעלו בישראל כ-1,450 חברות בתחומי מדעי החיים, שהעסיקו יותר מ-85,000 איש – גידול של כ-50 חברות וכ-10,000 עובדים ביחס לנתוני 2016, על פי נתוני האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI).
הסיכונים בסקטור קיימים לכל אורך הדרך, משלב הרעיון ועד לשלב המוצר וכדי להקטין את הסיכונים, יש לתת תשומת לב מיוחדת למספר שאלות מכריעות שהמענה עליהן יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטת השקעה מושכלת.
כיצד תשפיע התפתחות החברה על שיעורי האחזקה שלך בה?
כמשקיע בחברת ביומד אתה עלול להיות מדולל באופן משמעותי. במקרים רבים, חברת ביומד בשלבי ההקמה הראשונים, עשויה לגייס כסף, על מנת לערוך ניסויים פרה קליניים ואחריהם ניסויים קליניים בבני אדם (כמות מועטה של אנשים בניסוי Phase I וכמות גדולה יותר ב- Phase II וב-Pahse III). חברה מסוג זה זקוקה בשלב הראשון לסכומים קטנים יחסית, אך בהמשך תזדקק לסכומים גדולים עבור מגוון צרכים, ובכללם תשלום ליועצים בנושאים קליניים, רגולטוריים ואחרים. בשל כך, אף שמי שמשקיע בחברת ביומד מסוג זה בשלבים ראשונים עשוי לקבל שיעור משמעותי בהחזקות החברה, אותו משקיע צפוי להיות מדולל באופן משמעותי ביותר כשהחברה תמצא משקיע גדול בהמשך הדרך. מידע בנושא השלב שבו נמצאת החברה ניתן לאתר בקלות, בין היתר בפרק של "תיאור עסקי התאגיד" בדוח הכספי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם התלות של החברה בספקי מפתח אינה מגדילה את הסיכון בהשקעה?
שאלה זו נכונה לענף הביומד בכלל, אך יש לה רלבנטיות מובהקת בפרט בתחום המכשור הרפואי. חברות מסוג זה מייצרות באופן טיפוסי באמצעות קבלן משנה המהווה קבלן מפתח, כך שנוצרת תלות בקבלן עצמו ובמשאבים שהוא מקצה לחברת הביומד. תלות לא פחותה קיימת גם בזמינות ובעלויות של חומרי הגלם הספציפיים שרשויות הבריאות אישרו לחברה לעשות בהם שימוש, כחלק ממפרט כולל המאושר לכל מכשור רפואי. במידה וקבלן המשנה מחליט שלא לעבוד עוד עם החברה (למשל, מכיוון שהיא קטנה מדי עבורו) או שחומר גלם מפסיק להיות זמין לחברה, הנזק הכספי לחברה עלול להיות גדול. מידע בנושא זה ניתן למצוא בביאורים לדוחות הכספיים וכן בפרקים שעוסקים בהסתמכות על ספקי מפתח, פרקים שעשויים להופיע תחת הסעיף "תיאור עסקי התאגיד". לצד זאת, יש לזכור שאם הסיכון אינו מתממש, הרווח הגולמי של מוצר רפואי הוא לעיתים קרובות גבוה מאד ויכול להגיע גם ל-70%-80%.
האם החברה עורכת ניסויים קליניים מלאים או חלקיים בלבד?
היקפי הניסויים הקליניים נגזרים במידה רבה מהצורך לעמוד בפרוטוקול הנדרש מהניסויים, שאינו דבר של מה בכך. הפרוטוקול מסביר את האופן המדויק שבו יש לערוך את הניסויים ויש לזכור שה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, עשויה לפסול ניסויים שלא עומדים בפרוטוקול. משקיע חייב לבדוק האם היקפי הניסויים שעורכת החברה הם מלאים או חלקיים. במצבים שונים חברות עורכות ניסוי חלקי בכדי לבחון האם הניסוי המלא יעיל ברמה העקרונית . כמשקיע, עליך להיזהר ממצבים שבהם חברות מגייסות כסף ממשקיעים אך עורכות ניסוי חלקי בלבד. במצב זה כספך עשוי לשמש את החברה רק בכדי לגייס משקיעים נוספים, כך שכסף זה עלול לרדת לטימיון. מידע בנוגע לסטטוס הניסויים הקליניים אינו קשה להשגה, וניתן לאתרו באופן טיפוסי במבוא לדוחות הכספיים ובדרך כלל גם באתר האינטרנט של החברה.
מה הסיכוי שהמוצר שמפתחת החברה ייכלל בסל הביטוח?
היכללות של מוצר ביומד דוגמת תרופה או מכשיר רפואי בסל הביטוח במדינת היעד יכולה לגזור את גורלו ולכן היא שאלה מכריעה במיוחד עבור משקיעים. גם אם מוצר כלשהו קיבל את אישור ה-FDA לשיווק בארה"ב, יכול לחלוף זמן רב עד שהוא יגיע לקליניקות ויאומץ על ידי רופאים ובתי חולים. חובתו של משקיע היא להעריך האם החברה אכן מסוגלת להחדיר את מוצר הביומד שלה לסל הבריאות של חברות ענק בתחום הבריאות. אינדיקציות ליכולת ההחדרה של המוצר לשוק הינן: בחינה האם יש פתרונות אחרים בשוק ועד כמה קיים ערך מוסף למוצר של החברה, כמות המטופלים או חולים הרלוונטית למוצר וכד'. במידה ויש סבירות כי החברה תתקשה להחדיר את המוצר לחברות הביטוח הרפואי, הסיכון בהשקעה עולה.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- 2.כארז בלבנון,,,,,כתבה מצויינת (ל"ת)חנני 26/10/2018 12:32הגב לתגובה זו
- 1.בונוס ביוגרופ (ל"ת)מוצר העתיד 23/10/2018 09:46הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.2%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
