ירמיהו הנביא טבע את הפתגם "מצפון תפתח הרעה" (ירמיה א' 14). כמו בתקופתו של ירמיהו, כך גם היום. האיום על ישראל מגיע מצפון בין אם בדמותה של אירן מבחינה גיאו-פוליטית צבאית ובין אם משבר החובות של אירופה שגורר אט אט אבל בנחישות את העולם המערבי מטה אל המיתון. רבות כתבתי, וגם אחרים כתבו, על משבר החובות באירופה, אך הפעם אנסה להציג זווית קצת שונה.

בכדי להבין יותר טוב את המשבר, יש לבחון את שורשיו (רמת המינוף של חברות במערב בכלל ובנקים בפרט), אך לא פחות חשוב את המניעים שהובילו את בני האדם במערב למשבר הכלכלי הנוכחי. השורשים של המשבר הנ"ל נעוצים בשיטת הממשל הדמוקרטית - קפיטליסטית של המערב ה"נאור". לא בכדי המדינות שנפלו קורבן "כבד" למשבר הינן מדינות עם אוריינטציה קפיטליסטית חזקה, בה אני העצמי נמצא במרכז על חשבון הכלל.

לא בכדי מצבן הכלכלי של מדינות סקנדינביה טוב יותר שכן בהן האחראיות ההדדית של התושבים אחד כלפי השני היא גדולה יותר וטבועה ב-DNA התרבותי (ייתכן שהשורשים לכך נעוצים בתנאי מזג האוויר הקשים בסקנדינביה שאילצו את בני האדם לפעול בקומונה על מנת לשרוד).

המשבר הנוכחי באירופה שניצת כל פעם מחדש עוד רחוק, לצערי, מפתרון. עוד תהיינה לנו הרבה "הפתעות" לרעה בדרך לפני שנראה שינוי. להערכתי, שינוי ושיפור מצבה הכלכלי של אירופה לא יתאפשר ללא שינוי מהותי בתפיסה כיצד מדינה, תושבים וכלכלה צריכים להתנהל יחדיו. הפערים החברתיים הגדולים במערב, הפערים הכלכליים, עלות המחיה, האבטלה ומצד שני העושר המנקר של מעטים שידעו לנצל את שיטת הממשל הנוכחית לטובתם על חשבון כלל הציבו, לא יכולים להימשך.

לפיכך, יציאתה האמיתית של אירופה מהמשבר תלווה בשינוי שיטת הממשל כך שדמוקרטיה - קפיטליסטית "טהורה" תתחלף בשיטת ממשל אחרת. תהליך שכזה קורה, אם יש מזל, לאורך זמן (מהפכה) אך לעיתים במהירות ובאלימות (הפיכה).

בכל מקרה, דבר אחד ברור - ללא צעדים דרסטיים, שכרגע אינם נראים באופק, אירופה תחליק לאט במדרון אל עבר המיתון כאשר עוד מדינות מצטרפות למעגל. אנו צריכים להיות ערוכים נפשית לתקופה ארוכה של סביבת ריבית נמוכה ואף ריאלית שלילית וזאת עד שתתרחשנה אחת מהאפשרויות הבאות: התאוששות אירופית, עליית כוחן של הכלכלות המתעוררות כך שהן יהוו כחלק הארי של הכלכלה העולמית על חשבונה של אירופה, ארה"ב תצליח, בדרך נס, לעבור לפסים של צמיחה חזקים אשר יוציאו גם את אירופה מהבוץ.

ברם, בארה"ב ראינו רק השבוע דוגמא נוספת ל"עלות" של רדיפת הבצע בעולם הפיננסי באמצעות ניסיון להרוויח כסף יש מאין. ג'י פי מורגן, מי שנחשב לבנק ההשקעות הטוב ביותר בארה"ב (אם לא בעולם) בניהול סיכונים, נפל קורבן לאסטרטגיה לא מוצלחת בשוק ההון. את המחיר הראשון משלמת מנהלת ההשקעות הראשית ומאבדת את כיסאה על ההפסד האדיר של 2 מיליארד דולר.

נדמה כי שוק ההון שכח כי תפקידו הראשוני הינו לספק כסף לטובת התרחבות הפעילות העסקית של חברות (רכישת מניות או אג"ח בהנפקות של חברות). נוצר מצב של הגולם הקם על יוצרו בו שוק ההון מנסה לייצר ערך בעצמו בזכות עצמו באמצעות מכשירים פיננסים על עצמו. השוק הפיננסי העולמי הפך ליותר גדול ועשיר מאשר השוק הראלי. מצב זה אינו בריא. עד אשר שוק ההון לא יתגמד בחזרה למימדים האמיתיים שלו שוקי ההון לא יחזרו לנקודת איזון. אנו צפויים להמשיך לחזות בתנודתיות גבוהה, ב"הפתעות" נוספות נוסח ג'י פי מורגן, חדלות פירעון והסדרים של חברות אשר נחשבו רק לפני חמש שנים גדולות מידי וחזקות מידי מכדי ליפול.

הערה משפטית