לירה טורקית טורקיה
צילום: Istock

עד מתי יוכל ארדואן לתמוך בשער הלירה הטורקית?

הלירה הטורקית מציגה בחודשיים האחרונים ביצועים חזקים בשוק המט"ח. היום דיווח כי הסיבה לכך היא חבילת הצלה שקיבלה המדינה בהיקף של מיליארד דולר מסין. בתוך כך, הטלטלות בבנק המרכזי במדינה נמשכות
עמית נעם טל | (9)

אחת ההפתעות הבולטות בחודש האחרון בשוקי המט"ח היא הלירה הטורקית. לאחר התחדשות בריחת ההון מהמדינה בין חודש מרץ למאי, הלירה הטורקית הפכה בחודשים האחרונים לאחד מהמטבעות עם הביצועים הטובים בעולם, כאשר היא משלימה עלייה של 13% מול המטבע האמריקני. 

העלייה התרחשה למרות פיטורים של יו"ר הבנק המרכזי בחודש שעבר, וחיתוך של הריבית ב-4.25% לרמה של 19.75%. כאשר הדברים נראים טובים מידי, קרוב לוודאי כי מדובר בהתערבות של המדינה בשוקי המט"ח. 

רשת החדשות בלומברג מדווחת היום כי טורקיה קיבלה בתחילת יוני חבילת חילוץ בהיקף של מיליארד דולר מסין, וזאת באמצעות קנייה של חוזי currency swaps. ע"פ הדיווח, העסקה התבצעה כחלק מהסכם כלכלי שנחתם בין המדינות ב-2012. 

הדולר מול הלירה הטורקית בחודשים האחרונים

מדד הבנקים במדינה: קבלת הדולרים בחודש יוני הצליחה להפחית את המחסור בסקטור הבנקאות

ניתן ללמוד מהעסקה כי רזרבות המט"ח של טורקיה נמוכות הרבה יותר מהדיווחים שמספק הבנק המרכזי במדינה. נציין כי בשנה האחרונה היו כבר דיווחים כי טורקיה מנסה להעלות את רזרבות המט"ח שלה באמצעות עסקאות בנגזרים. בנוסף, ההתפתחויות האחרונות בין הדולר/יואן למעשה מאותתות כי בריחת הון מסין היא קריטית למצבה של טורקיה, שכן סין לא תוכל להמשיך לתמוך בטורקיה במידה והלחץ על היואן ימשיך להתחזק. 

השאלה הגדולה בשוק כעת היא: עד מתי יוכל הממשל הטורקי לתמוך בשער המטבע. בהנחה כי חוזי ה-currency swaps, וחבילת החילוץ שהתקבלה ביוני האחרון, החוזים צריכים להיות מגולגלים בחודש הבא. לפיכך, חודש ספטמבר צפוי להיות קריטי עבור המדינה. חודש ספטמבר הופך לקריטי עוד יותר אם לוקחים בחשבון כי הממשל האמריקני צפוי לגייס סכומי דולרים גדולים בשוק, דבר שמהווה גורם לחץ נוסף על השווקים המתעוררים. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כהן 10/08/2019 23:43
    הגב לתגובה זו
    ההון בורח מטורקיה בסוף החודש התמוטטות כלכלית של טורקיה
  • 3.
    כלכלן 10/08/2019 08:47
    הגב לתגובה זו
    לא טוב לכם לשמוע שהלירה הטורקית מתחזקת נכון!!!!!!!
  • 2.
    אלון 10/08/2019 06:38
    הגב לתגובה זו
    בשקל
  • שנקל 10/08/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה הטורקית קורסת. עניין של זמן שהכל יתמוטט.
  • עלי 11/08/2019 18:46
    הפנטזיות שלך לא יתממשו
  • סמי 11/08/2019 07:20
    בזמן שהישראלי מתעורר בבוקר בכדי להכין כוס קפה הטורקי כבר בהפסקת עבודה ראשונה .
  • 1.
    כל חגיגה בסוף נגמרת (ל"ת)
    פז 09/08/2019 21:54
    הגב לתגובה זו
  • סאלאח 11/08/2019 08:07
    הגב לתגובה זו
    גם החגיגה בישראל , והיא תהיה קשה וכואבת.
  • נכון 10/08/2019 21:25
    הגב לתגובה זו
    רוסיה הסובייטית,צ'אוצ'סקו,פרון, מוסולינו וחברו שלא אנקוב בשמו,טיטו,פרנקו כל מדינה שהופכת דיקטטורה זמנה קצוב,המקרה המוזר אולי באמת זה איראן בה השלטון יציב לכאורה ולמעשה למרות הכל!
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.