עד מתי יוכל ארדואן לתמוך בשער הלירה הטורקית?
אחת ההפתעות הבולטות בחודש האחרון בשוקי המט"ח היא הלירה הטורקית. לאחר התחדשות בריחת ההון מהמדינה בין חודש מרץ למאי, הלירה הטורקית הפכה בחודשים האחרונים לאחד מהמטבעות עם הביצועים הטובים בעולם, כאשר היא משלימה עלייה של 13% מול המטבע האמריקני.
העלייה התרחשה למרות פיטורים של יו"ר הבנק המרכזי בחודש שעבר, וחיתוך של הריבית ב-4.25% לרמה של 19.75%. כאשר הדברים נראים טובים מידי, קרוב לוודאי כי מדובר בהתערבות של המדינה בשוקי המט"ח.
רשת החדשות בלומברג מדווחת היום כי טורקיה קיבלה בתחילת יוני חבילת חילוץ בהיקף של מיליארד דולר מסין, וזאת באמצעות קנייה של חוזי currency swaps. ע"פ הדיווח, העסקה התבצעה כחלק מהסכם כלכלי שנחתם בין המדינות ב-2012.
הדולר מול הלירה הטורקית בחודשים האחרונים
מדד הבנקים במדינה: קבלת הדולרים בחודש יוני הצליחה להפחית את המחסור בסקטור הבנקאות
ניתן ללמוד מהעסקה כי רזרבות המט"ח של טורקיה נמוכות הרבה יותר מהדיווחים שמספק הבנק המרכזי במדינה. נציין כי בשנה האחרונה היו כבר דיווחים כי טורקיה מנסה להעלות את רזרבות המט"ח שלה באמצעות עסקאות בנגזרים. בנוסף, ההתפתחויות האחרונות בין הדולר/יואן למעשה מאותתות כי בריחת הון מסין היא קריטית למצבה של טורקיה, שכן סין לא תוכל להמשיך לתמוך בטורקיה במידה והלחץ על היואן ימשיך להתחזק.
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה הגדולה בשוק כעת היא: עד מתי יוכל הממשל הטורקי לתמוך בשער המטבע. בהנחה כי חוזי ה-currency swaps, וחבילת החילוץ שהתקבלה ביוני האחרון, החוזים צריכים להיות מגולגלים בחודש הבא. לפיכך, חודש ספטמבר צפוי להיות קריטי עבור המדינה. חודש ספטמבר הופך לקריטי עוד יותר אם לוקחים בחשבון כי הממשל האמריקני צפוי לגייס סכומי דולרים גדולים בשוק, דבר שמהווה גורם לחץ נוסף על השווקים המתעוררים.
- 4.כהן 10/08/2019 23:43הגב לתגובה זוההון בורח מטורקיה בסוף החודש התמוטטות כלכלית של טורקיה
- 3.כלכלן 10/08/2019 08:47הגב לתגובה זולא טוב לכם לשמוע שהלירה הטורקית מתחזקת נכון!!!!!!!
- 2.אלון 10/08/2019 06:38הגב לתגובה זובשקל
- שנקל 10/08/2019 15:39הגב לתגובה זוהכלכלה הטורקית קורסת. עניין של זמן שהכל יתמוטט.
- עלי 11/08/2019 18:46הפנטזיות שלך לא יתממשו
- סמי 11/08/2019 07:20בזמן שהישראלי מתעורר בבוקר בכדי להכין כוס קפה הטורקי כבר בהפסקת עבודה ראשונה .
- 1.כל חגיגה בסוף נגמרת (ל"ת)פז 09/08/2019 21:54הגב לתגובה זו
- סאלאח 11/08/2019 08:07הגב לתגובה זוגם החגיגה בישראל , והיא תהיה קשה וכואבת.
- נכון 10/08/2019 21:25הגב לתגובה זורוסיה הסובייטית,צ'אוצ'סקו,פרון, מוסולינו וחברו שלא אנקוב בשמו,טיטו,פרנקו כל מדינה שהופכת דיקטטורה זמנה קצוב,המקרה המוזר אולי באמת זה איראן בה השלטון יציב לכאורה ולמעשה למרות הכל!
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
הצביעות של קרן העושר הנורבגית
הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל
קרן העושר הנורבגית בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה".
בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות
נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן,
וחוסר אלטרנטיבה לכסף.
כך זה התגלגל
בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.
וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן.
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות,
מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת
היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.
